הדף בטעינה

על המילה פָּקַח

במילון

 (ללא ניקוד: פוקח)
בנייןקל
שורשפקח
נטייהפּוֹקַחַת; פָּקַח, יִפְקַח, לפקוֹח לכל הנטיות

הגדרה

  • פותח (עין, בספרות גם אוזן)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

בקבוק יין עם שתי עיניים על הבקבוק כתוב על פיקח ופיכח

פיקח ופיכח

WP_Post Object
(
    [ID] => 14832
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-04-21 12:35:28
    [post_date_gmt] => 2016-04-21 09:35:28
    [post_content] => השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הוא מציין בעיקר פתיחה של עיניים: "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט), ומכאן פיקח הוא מי שאינו עיוור: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר, הֲלֹא אָנֹכִי ה'" (שמות ד, יא). ומעניין לציין שבספרות חז"ל פיקח הוא לרוב ההפך של חירש. הצירוף 'פקיחת עיניים' משמש בהשאלה לציון הבנה נכונה יותר של המציאות כדברי הנחש: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם" (בראשית ג, ה), ומכאן פיקח הוא גם אדם נבון וחכם – מי שעיניו בראשו: "אמרו לו ומפני שוטה אחד נחייב את כל הפקחין?" (תוספתא שבת יא, טו).

מילה אחרת היא פיכח – מי שאיננו שיכור. השורש פכ"ח מוכר בעברית למן ספרות חז"ל ומקורו ארמי. שורש זה מציין ביסודו עמימות, החלשה והרגעה, ומכאן המשמע המוכר לנו: הפגת היין, הסרת השפעתו של היין. בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.

הערות

א. חוקר המקרא והלשון נפתלי הרץ טור־סיני הציע לראות בשורש פכ"ח גלגול של פק"ח. ואולם רוב חוקרי הלשון אינם קושרים בין השורשים האלה – בין השאר משום שהחילופים ביניהם נדירים מאוד (דוגמה לחילוף נדיר כזה יש בכתב יד רומא של התלמוד הבבלי, בבא בתרא י ע"א: "יין קשה שינה מפקחתו" לעומת "מפכחתו" בעדי הנוסח האחרים).

ב. אשר לצורת הנקבה של פיקח ופיכח - הצורה המתבקשת היא פִּקַּחַת, פִּכַּחַת (בלי ניקוד: פיקחת, פיכחת) על דרך חִוֵּר-חִוֶּרֶת, עִלֵּג-עִלֶּגֶת, פִּסֵּחַ-פִּסַּחַת.
לצד פִּקַּחַת רווחת צורת הנקבה פִּקְּחִית (בלי ניקוד: פיקחית), שהיא מיסודה צורת הנקבה של פיקחי (למשל מבט פיקחי, עיניים פיקחיות).  
    [post_title] => פיקח ופיכח
    [post_excerpt] => בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%97-%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-09 20:37:38
    [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:37:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14832
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בעברית בת ימינו קיבל השורש פכ"ח משמעות מושאלת של הכרה והתעוררות: אפשר להתפכח מיין ואפשר להתפכח מאשליה או מתפיסת עולם שגויה. כך נעשה השורש פכ"ח קרוב עוד יותר לשורש פק"ח בתודעת הדוברים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

פיקוח וניטור

WP_Post Object
(
    [ID] => 12003
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-10-13 12:56:41
    [post_date_gmt] => 2015-10-13 09:56:41
    [post_content] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים וצוֹפִים. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.

פיקוח

השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הפעלים מן השורש פק"ח באים לצד עיניים: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם" (בראשית ג, ה), "אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיהו לב, יט) ועוד. מכאן פִּקֵּחַ שהוא ההפך של עיוור וגם חכם, מי שעיניו בראשו. לצד גלגול משמעות זה של השורש פק"ח אנו מוצאים בלשון חז"ל גלגול משמעות גם לתחום השמירה וההשגחה, בעיקר בצורות בבניין פיעל: "לפקח על עסקי כלה" (משנה שבת כג, ד), "פיקוח נפש". בימינו התמסדו המילים פִּקּוּחַ ומְפַקֵּחַ בתחומים רבים: חינוך, תחבורה, בנייה, כלכלה, מדעים, איכות הסביבה, חקלאות ועוד. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים חידש ועד הלשון את המונח פַּקָּח כחלופה ל-foreman (מנהל עבודה), אך המילה נקלטה במשמעות אחרת. כיום נהוג להבחין בין מְפַקֵּחַ – supervisor ובין פַּקָּח – inspector.

ניטור

השורש נט"ר מוכר לנו מן התנ"ך, למשל בשיר השירים: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (א, ו); "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף" (ח, יא). הנוטרים הם אפוא שומרי הכרם. גם המילה מַטָּרָה, הגזורה משורש זה, קשורה לשמירה:  ירמיהו היה "עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה" (לג, א), כלומר בבית הסוהר. מקובל לראות בפועל נָטַר שאילה מן הארמית – מקבילה של הפועל העברי נָצַר. בחלק הארמי של ספר דניאל נאמר "וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת" (='והדבר בלבי שמרתי'; ז, כח), וכנגד זה "וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (משלי ג, א). מן הארמית שלאחר המקרא נשאל הצירוף 'נָטוֹרֵי קרתא', כלומר 'שומרי העיר' (המילה נָטוֹר שקולה במשקל המילה לָקוֹחַ). כיום הוא ידוע כשמו של אחד הפלגים החרדיים. הפועל נָטַר משמש גם בהקשר שלילי, כגון "לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִּטֹּר" (ויקרא יט, יח) "הֲיִנְטֹר [עוון] לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח" (ירמיהו ג, ה). מקובל להסבירו בהקשרים אלו כשמירה וזכירה של דבר שלילי, ואולם יש הסוברים שמדובר בפועל לעצמו שמשמעו כָּעַס, על פי מקבילה קרובה באכדית. גם היום אנחנו נוטרים איבה או טינה וכיו"ב, או טוב יותר – משתדלים להימנע מזה. בתקופת המנדט נקראו שוטרים יהודים במשטרה הבריטית נוֹטְרִים (במקום השם הערבי גפירים). אך ככלל השורש נט"ר נותר כמעט ללא שימוש. בשנות השמונים של המאה העשרים, עם עליית תחום איכות הסביבה, מצא השורש גאולה במילה המחודשת נִטּוּר – חלופה למילה הלועזית monitoring, שפירושה מעקב ואיסוף נתונים על גוף או על סביבה באמצעות מכשירים. במילה ניטור חברו המשמע העברי 'השגחה' וצליל המילה הלועזית. ובהקשר זה נזכיר כי החלופה העברית למוניטור היא מַשְׁגּוֹחַ. [post_title] => פיקוח וניטור [post_excerpt] => בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-26 13:51:00 [post_modified_gmt] => 2021-05-26 10:51:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12003 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פָּקַח ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>