WP_Post Object
(
[ID] => 86
[post_author] => 1
[post_date] => 2011-07-08 14:04:17
[post_date_gmt] => 2011-07-08 11:04:17
[post_content] => בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות.
מה המקור לכפל הצורות האלה?
בתנ"ך (על פי ניקוד המסורה) משמשות בעיקר צורות בבניין קל – בעבר ובעתיד בלבד, בסך הכול עשרים ושתיים היקרויות. למשל: "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם" (דברים כח, סו); "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד" (ישעיהו יב, ב). בשני מקומות יש צורות בבניין פיעל: "וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק" (ישעיהו נא, יב; צורת עתיד); "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח, יד; צורת הווה – כאן גם הכתיב מעיד על הבניין).
יש לציין כי בלשון חז"ל פעלים מן השורש פח"ד בבניין קל ופיעל נדירים, ויש מעט צורות בבניין התפעל – הִתְפַּחֵד – באותה משמעות.
בהרגלי הדיבור והכתיבה בעברית בת ימינו משתקפת חלקית פריסת הצורות של הפעלים במקרא: בזמן עבר משמשות כמעט רק צורות בבניין קל, כגון פָּחַד, פָּחַדְתִּי, ואילו הצורות בבניין פיעל כגון פִּחֵד, פִּחַדְתִּי – נשמעות בעיקר בלשון ילדים. צורות הבינוני הרווחות יותר הן בבניין פיעל – מְפַחֵד, מְפַחֲדִים, אך רבים נוקטים גם את בניין קל – פּוֹחֵד, פּוֹחֲדִים. גם בעתיד ובשם הפועל משמשים שני הבניינים עם יתרון לבניין פיעל – יְפַחֵד לצד יִפְחַד, לְפַחֵד לצד לִפְחֹד.
נעיר כי בפיוט הקדום משמשות לעיתים צורות בבניין פיעל במשמעות 'הפחיד', 'גרם לפַחַד'. לדוגמה: "כי פיחדתני האש" (הקליר, יוצרות למועדים).
לסיכום, בעברית של היום אפשר לפחד או לפחוד, בכל הזמנים, והעיקר לא לפחד כלל.
[post_title] => פוחד ומפחד
[post_excerpt] => בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a4%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-06 09:23:33
[post_modified_gmt] => 2023-08-06 06:23:33
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=86
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות.בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות. מה המקור לכפל הצורות האלה?
בתנ"ך (על פי ניקוד המסורה) משמשות בעיקר צורות בבניין קל – בעבר ובעתיד בלבד, בסך הכול עשרים ושתיים היקרויות. למשל: "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם" (דברים כח, סו); "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד" (ישעיהו יב, ב). בשני מקומות יש צורות בבניין פיעל: "וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק" (ישעיהו נא, יב; צורת עתיד); "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח, יד; צורת הווה – כאן גם הכתיב מעיד על הבניין).
יש לציין כי בלשון חז"ל פעלים מן השורש פח"ד בבניין קל ופיעל נדירים, ויש מעט צורות בבניין התפעל – הִתְפַּחֵד – באותה משמעות.
בהרגלי הדיבור והכתיבה בעברית בת ימינו משתקפת חלקית פריסת הצורות של הפעלים במקרא: בזמן עבר משמשות כמעט רק צורות בבניין קל, כגון פָּחַד, פָּחַדְתִּי, ואילו הצורות בבניין פיעל כגון פִּחֵד, פִּחַדְתִּי – נשמעות בעיקר בלשון ילדים. צורות הבינוני הרווחות יותר הן בבניין פיעל – מְפַחֵד, מְפַחֲדִים, אך רבים נוקטים גם את בניין קל – פּוֹחֵד, פּוֹחֲדִים. גם בעתיד ובשם הפועל משמשים שני הבניינים עם יתרון לבניין פיעל – יְפַחֵד לצד יִפְחַד, לְפַחֵד לצד לִפְחֹד.
נעיר כי בפיוט הקדום משמשות לעיתים צורות בבניין פיעל במשמעות 'הפחיד', 'גרם לפַחַד'. לדוגמה: "כי פיחדתני האש" (הקליר, יוצרות למועדים).
לסיכום, בעברית של היום אפשר לפחד או לפחוד, בכל הזמנים, והעיקר לא לפחד כלל.
[post_title] => פוחד ומפחד [post_excerpt] => בימינו פּוֹחֲדִים – בבניין קל, וגם מְפַחֲדִים – בבניין פיעל, ללא הבחנת משמעות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%93 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-06 09:23:33 [post_modified_gmt] => 2023-08-06 06:23:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=86 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
