יסודו של הביטוי 'מדי פעם בפעם' בביטויים דומים מן המקרא המביעים תדירות והרגל.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה פַּעַם

במילון
פַּעַם
 (ללא ניקוד: פעם)מין | נקבה |
---|---|
שורש | פעם |
נטייה | פְּעָמִים, פַּעֲמֵי־, זוגי: פַּעֲמַיים לכל הנטיות |
הגדרה
- (סמוך למספר) כל אחת מן ההזדמנויות שנעשית בהן פעולה החוזרת ונשנֵית, כגון 'פניתי למנַהל שלוש פעמים', 'הפעם הראשונה שפניתי למנַהל...'
- דפיקה
- צַעד, כגון 'פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ'
- רֶגל, כגון 'שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו'
צירופים
- מִדֵּי פַּעַם, מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם
- מִפַּעַם לְפַעַם
- פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ
- פַּעַם אַחַת
- פַּעַם בְּיוֹבֵל
- שָׂם פְּעָמָיו

בתשובות באתר


שוב פעם
שאלת השימוש בצירוף שוב פעם היא בעיקר שאלה של סגנון ושל טעם אישי. אם רוצים, אפשר להבחין בין לשון הדיבור היום־יומית ובין הלשון הרשמית שבה יש מקום להעדיף דרכי התבטאות אחרות, כגון 'שוב', 'עוד פעם', 'פעם אחרת'.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>


להתפעם בכל פעם מחדש
פעם פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב). "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ…
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>


מוזיקה עברית
WP_Post Object
(
[ID] => 5365
[post_author] => 15
[post_date] => 2013-06-02 10:35:59
[post_date_gmt] => 2013-06-02 07:35:59
[post_content] => אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר

אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד)
אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר.
המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת מן הפיוט הארמי "אַקְדָּמוּת מִלִּין" (=ראשית מילים) הנאמר בתפילת חג השבועות.
פַּעֲמָן (מטרונום)
פעמן הוא מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות , בנגינה או בזמרה.
הפַּעֲמָה (צורת היחיד של פְּעָמוֹת) והפַּעֲמָן נגזרו מן המילה פַּעַם – שמשמעה הבסיסי הוא צעד, מכת הרגל. למשמעות זו מתקשרת גם המילה פְּעִימָה – נקישה, דפיקה – המוכרת למשל מפעילות הלב.
המונח פעמן אושר באקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ס (2000).
מִפְעָם (טמפו)
מפעם הוא המהירות שבה מבוצעת מנגינה, כגון לְאַט או אִטִּי (אדג'ו), בִּמְתִינוּת או מָתוּן (מוֹדֵרָטוֹ), בְּעֵרָנוּת או עֵרָנִי (אָלֶגְרוֹ).
מונחים קרובים הם: מִקְצָב (ריתמוס) – מערך היחסים בין משכֵי הצלילים; מִשְׁקָל – ארגון הפְּעָמוֹת (יחידות הקצב הבסיסיות) לפי מחזוריות קבועה של פעמות מוטעמות ולא־מוטעמות.
תַּכְלִיל (פרטיטורה)
תכליל הוא ספר תווים של יצירה מוזיקלית רבת משתתפים, ובו תווים של כלל המשתתפים.
המילה תַּכְלִיל מן השורש כל"ל מצטרפת לרשימה של מילים במשקל זה הקשורות לעולם האומנות: תַּבְלִיט, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּצְלִיל (אקורד), תַּקְלִיט ותַמְלִיל.
חַדְשִׁיר (סינגל)
חדשיר הוא תקליט בן שיר אחד (או שיר מרכזי ושיר נוסף), בעיקר מתוך תקליט העומד לצאת לאור. את החדשיר נוהגים לתת לשדרים להשמעה ברדיו, ולכן יש הקוראים לו 'תקליט שדרים'.
המילה חדשיר נוצרה מהלחמה של הרכיב חַד (=אחד) ושל המילה שִׁיר, וכן יש בה רמז למילה חָדָשׁ.
המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998).
[post_title] => מוזיקה עברית
[post_excerpt] => מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-2
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-04-20 00:12:46
[post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:12:46
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5365
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר?
המשך קריאה >>
אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר
אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד)
אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת מן הפיוט הארמי "אַקְדָּמוּת מִלִּין" (=ראשית מילים) הנאמר בתפילת חג השבועות.פַּעֲמָן (מטרונום)

מִפְעָם (טמפו)
מפעם הוא המהירות שבה מבוצעת מנגינה, כגון לְאַט או אִטִּי (אדג'ו), בִּמְתִינוּת או מָתוּן (מוֹדֵרָטוֹ), בְּעֵרָנוּת או עֵרָנִי (אָלֶגְרוֹ). מונחים קרובים הם: מִקְצָב (ריתמוס) – מערך היחסים בין משכֵי הצלילים; מִשְׁקָל – ארגון הפְּעָמוֹת (יחידות הקצב הבסיסיות) לפי מחזוריות קבועה של פעמות מוטעמות ולא־מוטעמות.תַּכְלִיל (פרטיטורה)
תכליל הוא ספר תווים של יצירה מוזיקלית רבת משתתפים, ובו תווים של כלל המשתתפים. המילה תַּכְלִיל מן השורש כל"ל מצטרפת לרשימה של מילים במשקל זה הקשורות לעולם האומנות: תַּבְלִיט, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּצְלִיל (אקורד), תַּקְלִיט ותַמְלִיל.חַדְשִׁיר (סינגל)
חדשיר הוא תקליט בן שיר אחד (או שיר מרכזי ושיר נוסף), בעיקר מתוך תקליט העומד לצאת לאור. את החדשיר נוהגים לתת לשדרים להשמעה ברדיו, ולכן יש הקוראים לו 'תקליט שדרים'. המילה חדשיר נוצרה מהלחמה של הרכיב חַד (=אחד) ושל המילה שִׁיר, וכן יש בה רמז למילה חָדָשׁ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998). [post_title] => מוזיקה עברית [post_excerpt] => מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:12:46 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:12:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במינוח המקצועי
פַּעַם
לרשימה המלאהטכנולוגיית המידע (תשע"ד, 2014)
זְמִינוּת חָמֵשׁ פְּעָמִים תֵּשַׁע 99.999; דרך להבעת זמינות מערכת בשיעור 99.999%
טכנולוגיית המידע (תשע"ד, 2014)
זְמִינוּת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תֵּשַׁע 99.9; דרך להבעת זמינות מערכת בשיעור 99.9%
מתמטיקה (תשמ"ה, 1985)

במבט היסטורי
שכיחות הערך פַּעַם 2 (רגל, צעד) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים: ,
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0