הדף בטעינה

על המילה פַּחַד

במילון

 (ללא ניקוד: פחד)
מיןזכר
שורשפחד
נטייהפְּחָדים, פַחדי־

הגדרה

  • הרגשת חוסֶר אומֶץ לעמוד מול סַכנה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננות

מילים שוות לכל נפש

WP_Post Object
(
    [ID] => 5605
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-05-06 10:03:43
    [post_date_gmt] => 2014-05-06 07:03:43
    [post_content] => 

בעת, עקה, חישכון, ציימנות, פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות, שלומות

בַּעַת (פוֹבְּיָה)

בעת הוא פחד מוגזם ממצב מסוים או מנוכחות של דבר מסוים, פחד שאינו תואם את המציאות. לעיתים הבעת מלֻווה בהתקף חרדה ואף בתבהלה (פניקה). סוגי בעת מוכרים: בַּעַת גבהים, בַּעַת סֶגֶר (קלאוסטרופוביה). המילה 'בעת' לקוחה מלשון הפיוט ומשמעותה כמשמעות המילה המקראית בְּעָתָה. המילים בַּעַת ובְעָתָה מצטרפות לקבוצה לא קטנה של מילים בעברית שמשמען פחד, ולכל אחת מהן גוֹן־משמעות ייחודי: אימה, בהלה, בַּלָּהָה (למשל בצירוף 'חלום בלהות'), ביעותים, חלחלה, חרדה, יִרְאָה, מורא, חִיל, מָגוֹר, חַת (בביטוי 'ללא חת') ועוד, ואף צירופים כמו מוֹרֶך לב ופיק ברכיים. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד (1994).

עָקָה (סְטְרֵס)

עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה. משמע זה מצוי גם במילים אחרות מאותו השורש: הֵעִיק ומוּעָקָה מן המקרא ותְעוּקָה המחודשת. גם הביטוי הארמי "דא עקא" (=זו הצרה) קשור לשורש זה. השורש עו"ק מקביל לשורש צו"ק (הציק, מצוקה). המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

חִשָּׁכוֹן (בלקאאוט)

חישכון הוא איבוד זיכרון רגעי, לרוב בשל לחץ או חרדה. מושג זה מוכר בהקשר של חרדת בחינות: "באמצע הבחינה היה לי חישכון ולא זכרתי את התשובה". המילה נוצרה על פי מילים אחרות שמשמען פגע ומחלה, כמו עִוָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, וכן החידושים אִדָּשׁוֹן (אפתיה), שִׁגָּרוֹן (רימטיזם), טֵרָדוֹן (אובססיה). המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

צַיְמָנוּת (אנורקסייה)

כשחיפשה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה חלופה לאנורקסייה העלה חבר הוועדה הבקיא בספרות התלמוד את הביטוי "בתולה ציימנית" שבתלמוד הירושלמי. ציימנית היא מי שמרבה לצום (כמו ביישנית – נוטה להתבייש). בתלמוד מדובר באישה צעירה הגוזרת על עצמה צומות – אומנם לא מן הסיבות של התקופה המודרנית אלא מסיבות דתיות. משם התואר "ציימנית" נוצר השם המופשט "ציימנות". את המילה ציימנות אימצה הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

בּוֹרְחָנוּת (אסקפיזם)

בורחנות היא נטייה לברוח מן המציאות ומשִׁגרת החיים בעזרת שקיעה בדמיונות, בידור ובילוי. לפועל המקראי בָּרַח יש כמה נרדפים: נִמְלַט, נָס (שניהם רווחים במקרא), וכן חָמַק (פעם אחת במקרא). ואולם בימינו הפועל הרגיל והנפוץ הוא בָּרַח, כנראה בעקבות לשון חז"ל. כך נוצר הצירוף 'לברוח מן המציאות' וממנו בורחנות. המילה בּוֹרְחָנוּת שקולה במשקל המילים סוֹבְלָנוּת, תּוֹקְפָנוּת. שמות התואר הם בורחן (אסקפיסט) ובורחני (אסקפיסטי), בדומה לסובלן, תוקפן, סובלני, תוקפני המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

פַּרְצָנִי (אימפולסיבי)

פרצני הוא תואר לאדם שפעולתו נובעת מהתפרצות של רגש, דחף וכדומה. שם העצם הוא פַּרְצָנוּת (אימפולסיביות). השורש פר"ץ שייך לקבוצה גדולה של שורשים הפותחים באותיות פר ומשותפת להם המשמעות של פיזור, שבירה ופירוק: פרא (פֶּרֶא), פרד (הפריד), פרז (פרזות), פרח (הפריח שמועה), פרט (פָּרַט כסף), פרך (פריך = שביר), פרם, פרס (=חתך פרוסה), פרע (פרוע), פרץ, פרק (פֵּרוּק), פרר (לפורר). לפועל פָּרַץ מגוון משמעויות הקשורות כולן במשמעות הבסיסית האמורה: הָרַס ("עת לפרוץ ועת לבנות", קהלת ג, ג), התפשט ("ופרצת ימה וקדמה", בראשית כח, יד), נכנס בכוח (פרץ לבית), הביע רגש עז בבת אחת (פרץ בבכי). למשמעות אחרונה זו שייך התואר פרצני. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

הֲנִיעָה (מוטיווציה, מוטיבציה)

הניעה היא מכלול הגורמים – המודעים והלא מודעים – המביאים את הפרט לפעול, להשיג מטרה, להתנהג בצורה מסוימת. גורם מסוים לפעולה הוא מֵנִיעַ (ובלעז: דרייב). המילה הניעה היא צורת משנה של שם הפעולה הֲנָעָה. הֲנִיעָה נוצרה בדומה למילה הֲסִבָּה – צורה עתיקה המביעה את פעולת ההֲסָבָה בליל הסדר. הצורה הניעה נבחרה כדי לייחדה מן הנעה, שהיא מילה כללית, אף כי לפעמים משתמשים בה במשמעות של מוטיווציה. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

תְּסוּגָה (רגרסיה)

תסוגה היא חזרה להתנהגות האופיינית לשלב התפתחות מוקדם יותר מן השלב שבו האדם מצוי, בעיקר בעת משבר וקשיים בהתמודדות. תסוגה היא סוג של מנגנון הגנה: השיבה לשלב מוקדם ומוכר מקנה תחושת ביטחון. המילה תסוגה בנויה על דרך מילים כמו תשובה, תגובה, תקומה, תנועה, תמורה, וכמותן היא שייכת לשורשי ע"ו, כפי שמוכיח הפועל נָסוֹג (הנו"ן שייכת לבניין נפעל). תסוגה היא סוג מסוים של נסיגה (מילה שמשתמשים בה לפעמים גם במשמעות של רגרסיה). במילה נְסִיגָה הנו"ן הפכה לחלק מן השורש. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

בּוֹנְנוּת (מדיטציה)

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננותאת המילה בּוֹנְנוּת קבעה האקדמיה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה, ואכן מדיטציה היא תרגול של התבוננות פנימית. המילה בּוֹנְנוּת שקולה במשקל המילים כּוֹנְנוּת, עוֹרְרוּת, רוֹמְמוּת, שׁוֹבְבוּת, שׁוֹטְטוּת. בעבר קבעה האקדמיה את המילה בּוֹנְנוּת תמורת insight, אך לאחרונה הוחלט לאמץ לעניין זה את המילה תּוֹבָנָה הרווחת בציבור.

שְׁלוֹמוּת (well-being)

שלומות מציינת מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פיתוח מודעות עצמית ועוד. המילה שלומות גזורה מן המילה שָׁלוֹם, והכוונה לשלום הגוף והנפש וגם לשלמותם. את המילה הציעה מלכה זמלי. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

[post_title] => מילים שוות לכל נפש [post_excerpt] => איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a4%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:00:24 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:00:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5605 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של אדם מבוהל והכיתוב לא הכל נורא

נורא יפה, נורא ואיום

WP_Post Object
(
    [ID] => 1530
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2013-11-19 13:21:56
    [post_date_gmt] => 2013-11-19 11:21:56
    [post_content] => 

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום".

המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות:
  1. רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'.
  2. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה', 'התעצבנתי נורא'.
כיצד נוצרו משמעויות אלו? ומה נחשב לשימוש המומלץ?

המילה נוֹרָא היא ביסודה פועל בבניין נפעל מן השורש יר"א – כמו נולד מן השורש יל"ד או נוצר מן השורש יצ"ר. המשמעות היסודית של נורא היא 'מעורר יראה', 'יראים ממנו'. כך למשל ניבא חבקוק על שלטון האימים של הכשדים – הבבלים: "כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר... אָיֹם וְנוֹרָא הוּא..." (א, ו–ז). ועל המדבר, שהוא מקום מפחיד להולך בו, נאמר: "וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא..." (דברים א, יט).

ואולם יראה איננה שלילית בהכרח – יש יראה שהיא פחד ובעתה, ויש יראה שהיא יראת כבוד. בתנ"ך המילה נורא משמשת בעיקר במשמעות השנייה – כשם תואר לאל או לדברים הקשורים בו. למשל: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא" (דברים י, יז), "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). בהקשרים כאלה המילה נוֹרָא קרובה במשמעה למילים 'נשגב', 'נעלה', 'נערץ'. משמעות זו ניכרת גם במילה נוֹרָאוֹת המציינת מעשים נשגבים, מעשי ניסים: "שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם – עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם, נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף" (תהלים קו, כא–כב).

הימים הנוראים הם ראש השנה ויום הכיפורים, ולפי כמה מן המסורות גם הימים שביניהם (כלומר כל עשרת ימי תשובה). הכינוי "ימים נוראים" עשוי להתפרש לדוברי העברית בת זמננו 'ימים קשים', ואולם לאמיתו של דבר גם בצירוף זה המילה נורא מציינת יראה: ייתכן שהכוונה ליראת כבוד – 'ימים נשגבים', 'ימים מלאי הוד', וייתכן שהכוונה ליראה ממש, כפי שכותב מנדלי מוכר ספרים בספרו "בימים ההם": "ימים נוראים, שאף הדגים במים מתפחדים מאימת הדין".

בלשון ימינו נוספה למילה נורא המשמעות 'רע מאוד', 'גרוע ביותר' ('איזה ספר נורא', 'זה לא נורא'). כך קרה גם למילה הנרדפת איום ('השמלה הזאת פשוט איומה'), ושימוש דומה יש גם במילים אחרות כגון מזעזע ('צבע מזעזע') וזוועה ('אתה נראה זוועה'). שימוש זה נובע כמובן ממשמעות הפחד והבְּעתה של המילה נורא ולא מן המשמעות של יראת כבוד. דבר מבעית הוא לרוב דבר רע ביותר, ומכאן קצרה הדרך להתפתחות המשמעות של דבר שלילי וקשה גם בלא ממד הפחד. השימוש בשם תואר שפירושו 'מפחיד' לציון דבר גרוע ביותר מוכר גם מלשונות אחרות, כגון המילים awful ו־terrible באנגלית ומילים מקבילות בגרמנית וברוסית. ייתכן שלשונות אלו הן שהשפיעו על התהליך שחל בעברית החדשה במילה נורא ובמילים הדומות לה, וייתכן שמדובר בתהליך סמנטי שהתרחש בכמה לשונות באופן בלתי תלוי.

התפתחות נוספת שחלה במילה נורא היא הפיכתה לתואר הפועל במשמעות 'מאוד' – אם בהקשר שלילי כגון 'נורא קשה', אם בהקשר חיובי כגון 'נורא יפה'. התפתחות זו מוכרת גם היא מלשונות אירופה – אנגלית (terribly hard, terribly beautiful), גרמנית, רוסית, צרפתית ועוד, ונראה שהעברית הושפעה בעניין זה מלשונות אלו. בבסיסה של התפתחות זו עומדת העוצמה הרגשית הרבה המצויה במילים המציינות דבר מפחיד או קשה במיוחד. מילים כאלו מנוצלות בלשון הדיבור להפלגה ולהגברה, משום שהדוברים חשים שמילים דוגמת 'מאוד' ו'ביותר' כבר נשחקו ואינן חריפות דיין: "מסובך רצח", "מצחיק פחד", "טעים בטירוף". מילים שליליות בעלות עוצמה רגשית רבה אף משמשות בלשון הדיבור להבעת דבר חיובי במיוחד, למשל: הורס, מדהים, מהמם, מטריף, שיגעון.

שתי המשמעויות המחודשות של נורא – 'גרוע ביותר' ו'מאוד' – מופיעות רק בחלק מן המילונים העבריים בני ימינו, וליד שתיהן נכתב "לשון דיבור". אף על פי כן נראה שיש הבדל ביניהן:

נורא במשמעות 'גרוע ביותר' קרוב למדי למשמעות המקורית השלילית של המילה, ונראה שאין טעם לפסול אותו.

לעומת זאת המילה נורא במשמעות 'מאוד' רחוקה יותר מן השימוש המקורי: אין בה כל היבט של שלילה או פחד, והשימוש בה כרוך גם בשינוי מעמדה מבחינת חלקי הדיבור: משם תואר היא הופכת לתואר פועל שאינו מותאם במין ובמספר למילה שהוא מעצים. בלשון התקנית ראוי אפוא להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').

ומה בדבר שם התואר נוראי? שם תואר זה נוצר בלשון הדיבור – אולי משום שהדוברים הרגישו צורך להדגיש את תפקידה של המילה נורא כשם תואר (שהרי כיום בלשונם של רבים שימושה העיקרי הוא תואר הפועל במשמעות 'מאוד'). מבחינה דקדוקית אפשר להשוות את נוראי לשמות תואר אחרים שבבסיסם צורת בינוני, כגון מוּחָשִׁי, נוֹזְלִי, אם כי מדובר בקבוצת מילים מצומצמת למדי. מכיוון שאין הבדל בין נורא לנוראי נעדיף בלשון המוקפדת את הצורה המקורית נורא, ובנקבה – נוראה (לעומת נוראית – צורת הנקבה של נוראי).

[post_title] => נורא יפה, נורא ואיום [post_excerpt] => בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה'). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-01 20:15:48 [post_modified_gmt] => 2020-04-01 17:15:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1530 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פַּחַד 2 (ירך) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פַּחַד 1 (מורא) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>