הדף בטעינה

על המילה מַעֲשֶׂה

במילון

 (ללא ניקוד: מעשה)
מיןזכר
שורשעשׂי
נטייהמַעֲשִׂים

הגדרה

  • פעולה, עשייה
  • מִקרֶה, עובדה
  • [בנסמך] נוסח..., כדרך שנוֹהֵג..., כגון 'מַעשֵׂה סוחֵר'
  • במַחשָבה שנייה (מילת היסוס – בדרך כלל לפני שינוי הדעה)
  • (בתורת הקַבָּלה) תיאור מַערְכות המלאכים הנושאים את מרכֶּבת אלוהים

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כיתוב הגדה או אגדה?

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

WP_Post Object
(
    [ID] => 206
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 10:50:54
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 07:50:54
    [post_content] => המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או את דברי הנביאים והכתובים'. כיוון שבתקופה זו הייתה השפעת הארמית רבה על העברית, התחילו להשתמש בבבואתה הארמית של המילה הזאת – אגדה – באל"ף, שכן בארמית האל"ף היא המשמשת את הבניין הגורם אַפְעֵל, המקביל לבניין הִפְעִיל בעברית. כלומר, אין בין אגדה להגדה אלא שינוי צורה בלבד ללא כל הבדל במשמעות. כך במקורו של דבר. אולם ברבות הימים גברה הצורה אגדה ודחקה את הגדה, וזו נשארה לשמש בעברית בעיקר בצירוף הגדה של פסח (ובשתי משמעויותיה; במשמעות הראשונה: 'אמירה', לקיים מצוות "והגדת לבנך ביום ההוא" [שמות יג, ח], וכן במשמעות של דרשות על דברי התורה שה"הגדה" מלאה בהן). ואכן, עוד בימי הביניים אנו מוצאים שאותה הגדה של פסח נכתבת גם באל"ף: אגדה, וכתיב זה מצוי בספרות הרבנית אף קרוב לעת החדשה.

בתקופה מאוחרת הרבה יותר (כנראה לא לפני המאה השמונה־עשרה) התחילו להשתמש במילה אגדה במשמעות 'סיפור דמיוני', 'דבר לא מציאותי', כנראה בהשפעת המילה הלועזית לֵגֶנדה (legend). ומכאן התרגום לאמרתו המפורסמת של הרצל, המשמשת כמוטו של ספרו אלטנוילנד: "אם תרצו, אין זו אגדה" (שהרי, כידוע, הרצל עצמו לא ידע עברית, והנוסח של אמרה ידועה זו הוא – Wenn ihr wollt, ist es kein Märchen. ודוק, שבתרגום אלטנוילנד ליידיש שיצא לאור בוורשה בתרס"ב [1902] ניתרגם אותו משפט: "אויב איהר ווילט, איז דאס ניט קיין בבא מעשה"). אגדות בריבוי משמשת בלשון ימינו כצורת הריבוי של אגדה במובן המחודש הזה.

המילה מעשייה משמעותה 'סיפור מעשה שקרה, אמִתי או דמיוני'. ראשיתה בימי הביניים כצורת הריבוי של מעשה (=מעשה שהיה). מאוחר יותר, בתהליך של "גזירה לאחור", נגזרה ממעשיות צורת היחיד מעשייה.

בימינו חוקרי הפולקלור מבחינים בין אגדה למעשייה: אגדה היא סיפור שרבים ממספריו ומשומעיו מאמינים שהתרחש במציאות, כגון סיפורים על נסים וקדושים; מעשייה היא סיפור בדיה ופנטזיה, וכך תופסים אותו מספריו ושומעיו.

כתב: גבריאל בירנבאום
לשוננו לעם מה (תשנ"ד), עמ' 101
    [post_title] => אגדה והגדה, אגדות ומעשיות
    [post_excerpt] => המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%92%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-04-28 11:08:13
    [post_modified_gmt] => 2019-04-28 08:08:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=206
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה? המשך קריאה >>

מַעֲקֶה ברבים

WP_Post Object
(
    [ID] => 199
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-25 14:06:01
    [post_date_gmt] => 2010-03-25 12:06:01
    [post_content] => במילה 'מַעֲקֶה' שתי צורות הרבים נוהגות – מַעֲקִים וגם מַעֲקוֹת, ושתיהן תקינות.

נרחיב ונאמר כי מילים השקולות במשקל מַעֲקֶה – יש שברבים הן מסתיימות ב־ִים ויש שברבים הן מסתיימות ב־וֹת. למשל, מעֲשֶׂה–מעֲשִׂים אבל מַעֲלֶה–מַעֲלוֹת, מַעֲנֶה–מַעֲנִים (וגם טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת) אבל מַחֲנֶה–מַחֲנוֹת (ובמקרא גם מַחֲנִים).
    [post_title] => מַעֲקֶה ברבים
    [post_excerpt] => במילה 'מַעֲקֶה' שתי צורות הרבים נוהגות – 'מַעֲקִים' וגם 'מַעֲקוֹת', ושתיהן תקינות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d6%b7%d7%a2%d6%b2%d7%a7%d6%b6%d7%94-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-25 12:41:41
    [post_modified_gmt] => 2020-03-25 10:41:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=199
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

במילה 'מַעֲקֶה' שתי צורות הרבים נוהגות – 'מַעֲקִים' וגם 'מַעֲקוֹת', ושתיהן תקינות. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַעֲשֶׂה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>