הדף בטעינה

על המילה מַסֵּכָה

במילון

 (ללא ניקוד: מסכה)
מיןנקבה
שורשנסך
נטייהמַסֵּכוֹת

הגדרה

  • כיסוּי על הפָּנים לשם תחפושת או להעלמת הזהות או למטרות אומנותיות ופולחניות

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ילד עוטה כפפות ומסכה - הכיתוב: שמים? לובשים? מסכות וכפפות עוטים

מסכה – עוטים, חובשים או שמים?

האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
המשך קריאה >>
חיוכונים ובמרכז הכיתוב כל המילים השמחות

שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה

ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >>
ילד מכה בפטיש על נגיף קורונה והכיתוב: לנצח את הקורונה

העברית ונגיף קורונה

WP_Post Object
(
    [ID] => 39739
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2020-03-08 15:25:13
    [post_date_gmt] => 2020-03-08 13:25:13
    [post_content] => הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים:


האם צריך לתת שם עברי לנגיף?

נגיפי קורונה הם משפחה גדולה של נגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ: צורת כתר או בלטינית קורונה. ואולם הגישה הרווחת היא לא לתת שמות עבריים לחיידקים ולנגיפים. אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו הצעות מהציבור לקבוע שם עברי למחלה ובהן כַּתֶּרֶת, קָרֶנֶת, נַזֶּרֶת. בשלב זה אין בכוונת האקדמיה לקבוע שם עברי למחלה. נזכיר כי בדרך כלל שמות המחלות ניתנים על פי מאפיינים בולטים של המחלה עצמה דוגמת השמות המקראיים דלקת וקדחת והשמות המחודשים צהבת, אדמת, סוכרת, דַּגֶּנֶת (צליאק).

נָגִיף או נְגִיף

הצורה נְגִיף בשווא נקבעה באקדמיה לפי הכלל (שבינתיים בוטל) שמילים שאינן נוטות לנקבה ישויכו למשקל פְּעִיל ולא למשקל פָּעִיל. אם כן נְגִיף כמו נְחִיר, רְכִיב, שְׁרִיר, שְׁתִיל – מילים השקולות במשקל פְּעִיל, ונהגות כולן בשווא. ומי חידש את המילה נגיף? עד כה אין בידינו תשובה. התיעוד הראשון שמצאנו לה הוא במילון האנציקלופדי "כל־בו לחקלאות" מאת מלך זגורודסקי שיצא לאור בשנים 1939–1940 בצירוף נָגִיף־סָנִין. השם הלועזי וירוס שניתן לגופיף הטפיל הזה גזור ממילה לטינית שמשמעה רעל, שכן תחילה (לקראת סוף המאה התשע־עשרה) סברו שמדובר ברעל שחיידקים מפיקים. גם בעברית אפשר למצוא תחילה 'רעל' ו'ארס' כחלופות לווירוס. כשהתחדשה המילה 'נגיף' בעברית כבר היה ידע רב יותר על גופיפים אלו. כך או כך ברור שהמילה חודשה בהשראת המילה מגפה, בהיות הנגיף מחולל מגפה. שם התואר 'סנין' משקף את הדרך שבה התגלו הנגיפים — על ידי סינון תמיסה המכילה חיידקים במסנן בעל נקבים קטנים מגודלם של חיידקים. קליטת המילה 'נגיף' ארכה שנים, ונראה שרק בימי הקורונה קיבלה החלופה העברית עליונות מוחלטת.

נגיף קורונה / נגיף הקורונה

התשובה על השאלה נגזרת ממעמדו של השם 'קורונה' – האם מדובר בשם פרטי כמו 'משה' או 'מרים' או שמעמדו דומה לשם של צמח או של בעל חיים. כידוע לשמות פרטיים אין מוסיפים יידוע, כי בהיותם שם פרטי הם מיודעים מאליהם. לעומת זאת לשמות צמחים ובעלי חיים, כמו 'כלנית' או 'קנגורו', אפשר להוסיף את ה' הידיעה. נראה שאין הכרעה ברורה בדבר מעמדו של השם 'קורונה', וכן שמות של נגיפים וחיידקים אחרים. אם כן אלו הרואים בשם 'קורונה' שם פרטי ממליצים לומר 'נגיף קורונה' במבנה של סמיכות (כמו 'מחלת אלצהיימר') או 'הנגיף קורונה' במבנה של שם ותמורה (כמו 'המלך דוד'). אחרים אינם רואים בעיה ביידוע השם 'קורונה' ואינם מרגישים אפוא צרימה בצירופים 'נגיף הקורונה', 'מגפת הקורונה' וכדומה.

להידבּק או להידבק

שתי הצורות לְהִדָּבֵק, לְהִדַּבֵּק משמשות – הראשונה היא מבניין נפעל והשנייה מבניין התפעל. בבניין נפעל יש דגש קל אחרי שווא נח באות ב בצורות העבר וההווה: נִדְבַּק, נִדְבַּקְתִּי, נִדְבָּקִים. לעומת זאת בצורות העתיד ושם הפועל אין דגש ב־ב: יִדָּבֵק, לְהִדָּבֵק (בלי ניקוד: יידבק, להידבק). אם כן כך יש לומר: 'אל תתנשק שמא תידָבֵק', 'אם לא תישמרו תידָבְקו בשפעת'. גם בשם הפעולה אין דגש ב־ב: 'סכנת הִדָּבְקוּת'. מן השורש דב"ק יש פועל גם בבניין התפעל, ובו ה־ב דגושה בדגש חזק של הבניין: הִדַּבֵּק לצד הִתְדַּבֵּק. פועל זה גם הוא משמש בהקשר של מחלות – אך לא לציון האדם שנעשה חולה, אלא לציון המחלה שדרכה לעבור מאדם לאדם: מחלה מִדַּבֶּקֶת (בלי ניקוד: מידבקת, ולא מְדַבֶּקֶת).

מבוֹדד או מבוּדד

הצורות בחולם מְבוֹדָד, מְבוֹדָדים עדיפות מן הצורות בתנועת u מבוּדד ומבוּדדים. הצורות בחולם בּוֹדַד (בעבר), מְבוֹדָד (בהווה), יְבוֹדַד (בעתיד) שייכות לבניין פוּעל בגרסת פּוֹלַל האופייני לשורשי גזרת הכפולים וגזרת ע"ו. צורות אלו מקבילות לצורות בבניין פיעל בגרסת פּוֹלֵל: בּוֹדֵד (בעבר), מְבוֹדֵד (בהווה), יְבוֹדֵד (בעתיד), וכן לשם הפעולה בִּידוּד (בחיריק מלא). בעבר הכלל היה שאם הפועל הפָּעיל הוא בחולם גם הפועל הסביל יהיה בחולם, ואילו הצורות בתנועת u – בֻּדַּד מְבֻדָּד יְבֻדַּד הן הצורות הסבילות של פיעל (בִּדֵּד). ואולם בהחלטת האקדמיה משנת תשנ"ו (1996) נקבע שצורות כגון בֻּדַּד מְבֻדָּד יכולות לשמש גם צורות הסביל של בּוֹדֵד מְבוֹדֵד.

לעבוד מהבית או לעבוד בבית

השימוש בצירוף "מן הבית" בהקשר של עבודה דומה לשימוש בצירוף "מרחוק". העבודה אמורה להיעשות במקום העבודה. אם העובד עושה את עבודתו שלא במקום עבודתו אלא בביתו הוא כאילו שולח אותה מהבית אל מקום עבודתו, וכך הבית נעשה מעין "נקודת שיגור" של העבודה. הצירוף "לעבוד בבית" יכול להתאים גם למי שמקום עבודתו הוא הבית, למשל לאדם שמקבל בביתו לקוחות או עורך לשון שהמשרד שלו הוא הבית.

תבהלה או בהלה

המילה תַּבְהֵלָה נקבעה (לראשונה בשנת תשי"ט–1959 ולאחרונה בשנת תשע"ו–2015) תמורת פניקה. משמעות המילה פניקה היא פחד התוקף המונים, לעיתים ללא סיבה של ממש ולעיתים בעקבות דבר מה מזעזע. מקור המילה הלועזית הוא בשם האל היווני הקדום Pan – אל היערות והשדות, שהיה אחראי לקולות מסתוריים שגרמו לפחד מידבק. המילה המחודשת תַּבְהֵלָה שקולה במשקל המילים תַּרְדֵּמָה, תַּבְעֵרָה, תַּדְהֵמָה, תַּרְעֵלָה. המילה בֶּהָלָה היא מילה מקראית, ובהקשריה בתנ"ך אינה רחוקה מן המשמעות של המילה תבהלה. 

פנדמיה בעברית

המילה פַּנְדֶמְיָה (באנגלית pandemic) מורכבת מן התחילית pan המציינת "כָּל־", דוגמת pan-Arabism שתורגם ל"כל־ערביוּת". לפי זה פנדמיה היא מגפה כוללת. במילון למונחי גאוגרפיה אנושית של האקדמיה נקבע תמורתה מַגֵּפָה רַבָּתִי. אפשר גם להשתמש בצירוף מגפה עולמית. נזכיר שאת המילה מגפה כותבים ללא יו"ד בכתיב המלא.

מניין לנו המסכה

כיום המילה מַסֵּכָה מציינת אביזר המשמש כיסוי לפנים – גם לתחפושת וגם לצרכים משעשעים פחות, כגון מסכה להגנה מפני הידבקות ממחלות. מסכה מקורה בתנ"ך, אבל שם המשמעות שלה אחרת לגמרי: מסכה – מן השורש נס"ך – היא תבנית יצוקה ממתכת, מילה נרדפת לפסל. הדוגמה המפורסמת היא "עֵגֶל מַסֵּכָה" מסיפור חטא העגל. לצד המשמעות של פסל יש למילה מסכה התנ"כית גם משמעות של כיסוי. כגון בכתוב "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ).אם כן נשאלת השאלה: איך קיבלה המילה מסכה את המשמעות המודרנית של כיסוי פנים? והתשובה היא שהצליל והמשמעות של המילה הלועזית mask (באנגלית) או masque (בצרפתית) התחברו לצליל ולמשמעות (של כיסוי) של המילה התנ"כית מַסֵּכָה, וכך קיבלה המילה חיים חדשים בעברית החדשה. ומה היו המילים בתנ"ך לכיסוי הפנים? מילה אחת היא אֲפֵר: "וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו" (מלכים א כ, לח), וממנה יש לנו המילים איפור ולהתאפר. המילה השנייה היא מסווה: "וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה" (שמות לד, לג). מַסֵּכִית ברשימת מונחי רפואה שאישרה האקדמיה בשנת תשע"ד (2014) הוצע לייחד למסכה הרפואית את המונח מַסֵּכִית – שהרי המסכה הרגילה מסתירה בעיקר את העיניים, ואילו המסכה הרפואית מסתירה רק את הפה ואת האף.

מסכה – עוטים, לובשים או שמים?

עם התפשטות נגיף הקורונה ובהנחיית משרד הבריאות נאלצים כולנו לכסות את הפה והאף במסכה, ומעתה תוהים רבים – האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה. להרחבה

מיטיגציה – אִפְחוּת

אִפְחוּת הוא כלל הפעולות שננקטות כדי להפחית ולמתן תוצאות שליליות של אירוע או מצב קשה. בהקשר של התפשטות מחלה האפחות כולל את הפעולות שננקטות כדי להאט ולמתן את התפשטות המחלה. תכליתן של פעולות אלו הוא לשפר את הסיכוי לתת מענה לחולים וכן "למשוך זמן" בתקווה שיימצא חיסון וישתפר הידע על אודות המחלה ודרכי ריפויה. המונח אִפְחוּת תמורת מִיטִיגַצְיָה (mitigation) נקבע ברשימת מונחי חירום שאושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).

לשטח את העקומה או להשטיח אותה?

בימי הקורונה למדנו שהמטרה העיקרית היא 'לשטח את העקומה' או 'להשטיח את העקומה'. נשאלנו מה נכון יותר. תשובתנו: שני שימושי הלשון האלה מחודשים, ונראה שאין עדיפות לפועל אחד ממשנהו. כך גם בשמות הפעולה: 'שיטוח העקומה' או 'השטחת העקומה'. להרחבה

גידול אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי – גידול מַעֲרִיכִי

המומחים מסבירים שמחלות מידבקות מתפשטות באופן אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי. המילה הלועזית הקשה להגייה הזאת זכתה בחלופה עברית פשוטה: מַעֲרִיכִי. הינה הסבר למושג העומד מאחורי שתי המילים הללו: אֶקְסְפּוֹנֵנְט, ובעברית מַעֲרִיךְ, הוא מונח מתמטי הקשור להעלאה בחֶזקה: הוא המספר המציין את מספר הפעמים שיש להכפיל את המספר בעצמו. לדוגמה המספר 3 הוא המעריך בתרגיל 23. כאשר מעלים מספר בחזקה, בכל פעם המספר שהתקבל בהכפלה הקודמת מוכפל בעצמו – וכך בכל הכפלה והכפלה נוצר מספר גדול בהרבה מקודמו. אם כן בצירוף "גידול מעריכי" הכוונה היא לגידול מהיר מאוד.

בידוד, הֶסְגֵּר, סֶגֶר, עוצר

המילה הֶסְגֵּר נקבעה כחלופה למונח הלועזי קרנטינה – השמת אנשים או בעלי חיים החשודים כנשאים של מחלות בהפרדה ובבידוד עד לבירור מצבם. המונח מבוסס על הפועל הִסְגִּיר המשמש בספר ויקרא בנוגע למצורעים: הכוהן בודק את הנגע החשוד בעורו של האדם, ולפי תנאים שהתורה קובעת הוא מסגיר אותו לשבעה ימים (כלומר על האדם להסתגר בביתו); ביום השביעי נעשית בדיקה נוספת ואם אין שינוי בנגע הכהן מסגיר אותו לשבעה ימים נוספים (בסך הכול 14 יום, כמו בימינו): "וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים. וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית" (ויקרא יג ד, ה). המילה בידוד (באנגלית isolation) משמשת בתחום הבריאות לציון הפרדת אדם החולה במחלה זיהומית מסביבתו למניעה הדבקה (או לחלופין הפרדת אדם שאסור שיידבק במחלה זיהומית מסביבתו המסכנת אותו). בהקשר של המגפה כיום משתמשים במילה 'בידוד' גם במשמעות של 'הֶסגר'. כך למשל מתבקשים אנשים ששהו ליד חולים מאומתים להיות ב"בידוד ביתי". למילה סֶגֶר כמה שימושים בעברית בת ימינו. אחד מהם נוצר ככל הנראה במערכת הביטחון: סגירת יישוב או אזור ואיסור על תושביו לצאת ממנו, כדי לאפשר לכוחות הביטחון לערוך חיפושים ולעצור חשודים. נראה שלאחרונה עולה האפשרות להרחיב את השימוש במילה גם להקשרים שאינם ביטחוניים אלא קשורים לבריאות הציבור. המילה עוצר נתייחדה לציון איסור מוחלט ליציאה מן הבתים בעיתות מלחמה וחירום.

שנהיה בריאים!

[post_title] => העברית ונגיף קורונה [post_excerpt] => הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים! [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-11-16 14:28:16 [post_modified_gmt] => 2020-11-16 12:28:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39739 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים! המשך קריאה >>

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21668
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-07 09:27:02
    [post_date_gmt] => 2017-06-07 06:27:02
    [post_content] => 

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר

תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם. איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף.

יִשֹּוּם, מַטָּס, מִסּוּי, תּוֹבָנָה

תשובה: מילים שיש בהן חילופי גזרות. יִשּׂוּם – משורש שׂי"ם מגזרת עי"ו (שָׂם, לָשִׂים) – על דרך גזרת פ"י (כמו יִצּוּר); מַטָּס – משורש טו"ס מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"נ (כמו מַסָּע); מִסּוּי – משורש מס"ס מגזרת הכפולים – על דרך גזרת ל"י (כמו שִׁנּוּי); תּוֹבָנָה – משורש בי"ן מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"י (כמו תּוֹדָעָה). בעבר התנגדה האקדמיה למילים האלה בהיותן חורגות מן המתבקש על פי הדקדוק, ואולם בסופו של דבר היא אישרה את כולן וגם אחרות מסוגן (מַשָּׁט, גִּבּוּי ועוד). חילופי גזרות רגילים מאוד בלשוננו כבר במקרא ובספרות חז"ל.

לַחַן, אֹפֶק, מְהַנְדֵּס, תַּאֲרִיךְ

תשובה: מילים שנשאלו ללשוננו מן הערבית. הלשון הערבית היא אחות ללשון העברית במשפחת הלשונות השמיות. בימי הביניים קיבלנו ממנה מילים רבות – בייחוד במדע ובפילוסופיה. בתקופת תחיית העברית היו ממחדשי הלשון שחידשו מילים על פי הערבית. כך למשל חידש אליעזר בן־יהודה את המילים אדיב, אוהד, גרב ועוד.

כֶּבֶל, גָּאוֹן, מְכוֹנָה, מַסֵּכָה

תשובה: מילים מקראיות שחל בהן שינוי משמעות בהשפעת דמיון צליל למילה לועזית:
  • כֶּבֶל – בתנ"ך: שלשלת ברזל לכבילת אסירים. בימינו: חבל השזור מחוטי מתכת ומשמש בעיקר להובלת זרם חשמלי, בהשפעת המילה הלועזית cable.
  • גָּאוֹן – בתנ"ך: גאווה וגם גבהות, רוממות. בימינו: אדם חכם ומחונן או בעל כישרון יוצא דופן בתחום מסוים, בהשפעת המילה הלועזית genius. החוליה המקשרת בין המשמעויות היא שימוש המילה 'גאון' בתקופת הגאונים – כמוסבר כאן.
  • מְכוֹנָה – בתנ"ך: כַּן, בסיס. בימינו: מתקן מעשה ידי אדם, לרוב אוטומטי, שנועד לתכלית מסוימת, בהשפעת המילה היוונית mechane (אנגלית: machine). להרחבה.
  • מַסֵּכָה –בתנ"ך: פסל מתבנית יצוקה, כגון "עגל מסכה", וכן כיסוי, מצע ("כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס", ישעיהו כח, כ). בימינו: כיסוי לפנים, על פי המילה הלועזית mask.

בַּקְבּוּק, רִשְׁרוּשׁ, הִמְהוּם, קוּקִיָּה

תשובה: מילות תצליל (אונומטופאה), מילים המחקות בצלילן את המסומן שלהן.

דַּיָּל, מִשְׁקֶפֶת, חָזִיָּה, מִכְלָלָה

תשובה: חידושים של אליעזר בן־יהודה המשמשים כיום במשמעות שונה מזו שהוא ייעדם לה:
  • דייל – במילון בן־יהודה: "שמש המביא המשקאות והמאכלים במסעדות ובתי הקהוה", כלומר מלצר.
  • משקפת – במילון בן־יהודה: "שפופרת של הבטה למרחוק, telescope" (טלסקופ).
  • חזייה – במילון בן־יהודה: "בגד קצר בלי בתי זרוע על החזה, vest". הכוונה ללסוטה (וסט) של גברים, בגד הנלבש מתחת למקטורן החליפה.
  • מכללה – במילון בן־יהודה: "בית מדרש עליון לחכמות ומדעים [...] university ". בן־יהודה חידש את המילה תמורת אוניברסיטה, אך אנשי האוניברסיטה לא חפצו בחידוש. מכיוון שהחידוש לא התקבל למטרתו המקורית, הוא נוצל בשלב מאוחר יותר למוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטה.

אַחְיָן, עֶגְלוֹן, דַּלְפוֹן, שְׁלוּמִיאֵל

תשובה: מילים שמקורן בשמות פרטיים מן המקרא.
  • אַחְיָן – שם אדם מצאצאי מנשה: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" (דברי הימים א ז, יט). את המילה במשמעות 'בן האח' חידש חוקר המקרא והלשון משה זיידל על פי השם הפרטי המקראי.
  • עֶגְלוֹן – מלך מואב (שופטים ג). השימוש במילה במשמעות 'נוהג עגלה' מתועד כבר בספרות ימי הביניים.
  • דַּלְפוֹן – אחד מעשרת בני המן (אסתר ט, ז). ככל הנראה נהפך השם הפרטי הזה למילה שמשמעה 'עני' בגלל תחילתו 'דל'. שימוש זה במילה מוכר למן ספרות ההשכלה.
  • שְׁלוּמִיאֵל – שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי היה נשיא שבט שמעון (במדבר א, ו ועוד), ולפי המדרש (בבלי סנהדרין פב ע"ב ועוד) אינו אלא זמרי בן סלוא שהרגו פינחס. השימוש בשם שלומיאל ככינוי לאדם לא יוצלח וביש־מזל קשור כנראה אל 'שלימזל' ביידיש ואל Schlemihl בגרמנית, ואולי אף הושפע מספרו הנודע של אדלברט פון שאמיסו "סיפורו המופלא של פטר שלימל" (1813), שתורגם גם בשם "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל". חוקר הספרות העברית דב סדן מצביע על קשר אפשרי בין הכינויים האלה ביידיש ובגרמנית ובין השם המקראי.

טֹפֶר, קַיִט, כֻּרְסָה, שְׁאִילְתָה

תשובה: מילים שמקורן ארמי ונוצר בידול משמעות בינן ובין המקבילה העברית המקורית שלהן.
  • טֹפֶר – הצורה הארמית של המילה ציפורן. בעברית החדשה: ציפורן של בעל חיים דווקא.
  • קַיִט – על פי קייטא בארמית, הצורה העברית של המילה קיץ. בעברית החדשה קיט הוא נופש בקיץ ואף נופש סתם.
  • כורסה – על פי המילה הארמית 'כורסא' שאינה אלא כיסא. בעברית החדשה כורסה היא כיסא רחב ומרופד, לרוב בעל ידיות.
  • שאילתה – שאלה. בימינו: שאלה שחברי כנסת מציגים לשר בעניין הנתון באחריותו.

נַמְנֶמֶת, תַּבֶּטֶת, שֶׁגֶר־פֶּגֶר, שָׂח רָחוֹק

תשובה: מילים או צירופי מילים שמעולם לא אושרו בוועד הלשון או באקדמיה, אך שמועות עקשניות קושרות אותן אליה. החידוש 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן־יהודה, אך לא התקבל בוועד הלשון; השם 'פיג'מה' ('נמנמת' או 'נמנמה' בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'; הטלוויזיה עודה טלוויזיה (מעולם לא נקבע 'תבטת'); ולאמבולנס טרם נקבעה חלופה עברית, וגם אם תיקבע היא ודאי לא תהיה "שגר פגר".
חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משותף לקבוצות המילים - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-09 16:55:49 [post_modified_gmt] => 2018-11-09 14:55:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21668 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם. איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף. יִשֹּוּם, המשך קריאה >>
מכונית מן המוכן - איור

מכונית מן המוכן

WP_Post Object
(
    [ID] => 989
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 08:03:00
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 06:03:00
    [post_content] => 

איך הפכו המכונות מימי שלמה המלך למכונות התעשייה הרועשות של העת החדשה, ואיך התגלגלו מהן המכוניות המתגלגלות בכבישים?

כמו הכַּן ששימש בסיס לכיור באוהל מועד, שימשו עשר מְכוֹנוֹת (מן השורש כו"ן) עשויות נחושת בסיס לכיורים בבית המקדש שבנה שלמה: "וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת... כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת" (מלכים א ז, לח). מבנה המכונות – כלומר הבסיסים – מתואר בפירוט רב, ובין השאר נאמר שהמכונות ניצבו על אוֹפַנִּים (גלגלים).

ביוונית העתיקה שימשה מילה שצלילה דומה: מֵכָנֶה (mechane) – מתקן מעשה ידי אדם שנועד לתכלית מסוימת. המילה אף חדרה ללשון חז"ל בצורה מוּכְנִי – במשמעות מכשיר או חלק של מכשיר. ביוונית שימשה המילה בעיקר לציון מתקן להרמה.

משמעות זו מוכרת מן הביטוי דֵּאוּס אֵקְס מָכִינָה (deus ex machina = אֵל מתוך מכונה). זו גרסתו הלטינית של ביטוי מן התיאטרון היווני הקדום: הופעה פתאומית של האל מעל לבימה באמצעות מתקן הרמה המתירה עלילה שהסתבכה. המילה היוונית מֵכָנֶה נתגלגלה לכל לשונות אירופה, כגון machine באנגלית ו־máquina בספרדית, ומשמעה התרחב והתעדכן על פי ההתפתחות הטכנולוגית. ממנה נגזרו גם המילים מֵכָנִי, מֵכָנִיקָה ומֵכָנִיזְם.

בעיתונות ובספרות העברית החדשה נקשרו שתי המילים העתיקות – מֵכָנֶה היוונית ומכונה העברית: המילה 'מכונה' קיבלה את המשמעות של המילה היוונית בגלגולה המודרני בלשונות אירופה. כך למשל מתוארת יעילותה של מכונת דפוס בעיתון המגיד משנת 1857: "מכונה (מאשינע) אשר מאליה תמלא מלאכת ארבעה זעצער [סַדָּרִים השׂמים את אותיות העופרת] יום יום". כיום יש לנו מכונות עד בלי די, ואף נגזר מהן שם הפעולה מיכּוּן שמשמעותו החלפה של עבודת ידיים במכונות.

המילה המקראית מכונה זכתה אפוא לחיים חדשים בלשוננו. לתופעה זו, שמילה עברית עתיקה מקבלת משמעות חדשה על פי מילה לועזית בעלת צליל דומה וקשר משמעות כלשהו, יש דוגמאות נוספות: מַסֵּכָה – בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask; גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius.

ואיך נוצרה המכונית? בראשית המאה העשרים החלו לכנות את האוטומוביל – אותו כלי המונע בכוח עצמו – בצירוף העברי "עגלה מכונית" (מכונית כשם תואר). כך מצאנו בידיעה מ־1909 בעיתון "הצבי" בעריכת בן־יהודה: "המלכה מרגריתה, אמו של מלך איטליה, תסע בקרוב למדינת יפן. בנסיעתה זו תקח אתה עגלה מכונית לעבר בה לארך הארץ ולרחבה". עד מהרה התקצר הצירוף והיה למכונית.

על פי צורתה של המילה מכונית התחדשו במשך הזמן כמה וכמה שמות של כלי תחבורה בסיומת ־ית: מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, מְכָלִית, חֲלָלִית, כַּבָּאִית, וגם חידושים מוכרים פחות: מִטְעָנִית (טנדר), הֶסֵּעִית ('שאטל'), מְפַנִּית שֶׁלֶג, מִשְׁלוֹחִית ('ואן' מסחרי), צַוְתָּאִית (carpool), תִּיּוּרִית (רכב לתיור).

את חידושה של המכונית העברית מייחסים לאיתמר בן אב"י, והוא עצמו ייחס את התפשטותה של המילה לשיר הילדים "המכונית" של ח"נ ביאליק שפורסם לראשונה במרחשוון תרצ"ג (1932):

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר, / קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר. / קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר! / קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, / מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר. / ... הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ / הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה / גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה...

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => מכונית מן המוכן [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-06-29 22:05:58 [post_modified_gmt] => 2020-06-29 19:05:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=989 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך הפכו המכונות מימי שלמה המלך למכונות התעשייה הרועשות של העת החדשה, ואיך התגלגלו מהן המכוניות המתגלגלות בכבישים? כמו הכַּן ששימש בסיס לכיור באוהל מועד, שימשו עשר מְכוֹנוֹת (מן השורש כו"ן) עשויות נחושת בסיס לכיורים המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַסֵּכָה 1 (יציקה, פסל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: , ,
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַסֵּכָה 2 (יין מסוך) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַסֵּכָה 3 (מכסה, כסוי) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַסֵּכָה 4 (אריגה (גם בהשאלה)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>