הדף בטעינה

על המילה מִשְׁקָל

לנושאים הדקדוקיים משקלים, משמעויות המשקלים

במילון

 (ללא ניקוד: משקל)
מיןזכר
שורששׁקל
נטייהמִשְׁקָלִים וגם מִשְׁקָלוֹת, מִשְׁקְלֵי־ וגם מִשְׁקְלוֹת־

הגדרה

  • מידת הכובד
  • מידת חשיבות
  • (בלשון הדיבור) מאזניים
  • (בשירה) ארגון הטור השירי לפי שיטה קבועה הנותן לַשיר את מקצבו
  • (בדקדוק) דֶּגֶם שבנויות בו מילים משורשים שונים, כגון מַפְעֵל (מַסְגֵּר, מַפְתֵּחַ), פַּעָל (סַבָּל, חָרָשׁ), פָּעִיל (פָּקִיד, סָבִיר)

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מוזיקה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5365
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-02 10:35:59
    [post_date_gmt] => 2013-06-02 07:35:59
    [post_content] => 

אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר

דוגמה לתווים (קטע מ"שיר לערב חג")

אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד)

אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת מן הפיוט הארמי "אַקְדָּמוּת מִלִּין" (=ראשית מילים) הנאמר בתפילת חג השבועות.

פַּעֲמָן (מטרונום)

פעמןפעמן הוא מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות , בנגינה או בזמרה. הפַּעֲמָה (צורת היחיד של פְּעָמוֹת) והפַּעֲמָן נגזרו מן המילה פַּעַם – שמשמעה הבסיסי הוא צעד, מכת הרגל. למשמעות זו מתקשרת גם המילה פְּעִימָה – נקישה, דפיקה – המוכרת למשל מפעילות הלב. המונח פעמן אושר באקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ס (2000).

מִפְעָם (טמפו)

מפעם הוא המהירות שבה מבוצעת מנגינה, כגון לְאַט או אִטִּי (אדג'ו), בִּמְתִינוּת או מָתוּן (מוֹדֵרָטוֹ), בְּעֵרָנוּת או עֵרָנִי (אָלֶגְרוֹ). מונחים קרובים הם: מִקְצָב (ריתמוס) – מערך היחסים בין משכֵי הצלילים; מִשְׁקָל – ארגון הפְּעָמוֹת (יחידות הקצב הבסיסיות) לפי מחזוריות קבועה של פעמות מוטעמות ולא־מוטעמות.

תַּכְלִיל (פרטיטורה)

תכליל הוא ספר תווים של יצירה מוזיקלית רבת משתתפים, ובו תווים של כלל המשתתפים. המילה תַּכְלִיל מן השורש כל"ל מצטרפת לרשימה של מילים במשקל זה הקשורות לעולם האומנות: תַּבְלִיט, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּצְלִיל (אקורד), תַּקְלִיט ותַמְלִיל.

חַדְשִׁיר (סינגל)

חדשיר הוא תקליט בן שיר אחד (או שיר מרכזי ושיר נוסף), בעיקר מתוך תקליט העומד לצאת לאור. את החדשיר נוהגים לתת לשדרים להשמעה ברדיו, ולכן יש הקוראים לו 'תקליט שדרים'. המילה חדשיר נוצרה מהלחמה של הרכיב חַד (=אחד) ושל המילה שִׁיר, וכן יש בה רמז למילה חָדָשׁ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998). [post_title] => מוזיקה עברית [post_excerpt] => מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:12:46 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:12:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִשְׁקָל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>