הדף בטעינה

על המילה מִרְבָּג

בתשובות באתר

ישעיהו עריף – הנציג המסור של ועד הלשון

WP_Post Object
(
    [ID] => 51796
    [post_author] => 37
    [post_date] => 2021-06-29 10:54:15
    [post_date_gmt] => 2021-06-29 07:54:15
    [post_content] => 

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.

ישעיהו עריף מקיבוץ שריד היה ממורשי ועד הלשון – נציגי יישובים מרחבי הארץ שענייני הלשון העברית היו קרובים לליבם, ונענו לפניית הוועד לשתף עימו פעולה למען "תחייתה השלמה של לשוננו". תפקידם היה (א) לקבץ את "משאלותיהם של אנשי המשק לכל סוגי עבודתם בשטח הטרמינולוגיה העברית, ושיפור הלשון בכלל"; (ב) להקנות את "המונחים שהניח ועד הלשון, לכל הזקוקים להם". דוגמה לפעילותם של המורשים עולה משלושה מכתבים שנמצאו בארכיון שלנו ששלח עריף לוועד הלשון. [caption id="" align="alignleft" width="190"]ישעיהו עריף | התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ שריד ישעיהו עריף | באדיבות ארכיון קיבוץ שריד[/caption] ישעיהו עריף (1894–1985) עלה ארצה מפולין בשנת 1929. ביומניו השמורים בארכיון קיבוץ שריד הוא כותב שעבר "מהחיבה לארץ הקודש לאהבת א"י כמולדת לעם, מלשון הקודש ללשון העברית המתחדשת".  כפי שעריף מעיד על עצמו, הוא גם שימש בפועל מורה ללשון: "בדרך מקרה נתגלה בי כשרון ההוראה ונהייתי מורה לעברית למבוגרים... עסקתי במקצוע זה מתוך חובבנות, התמסרות והתלהבות ומתוך אידיאליות. ויצאתי משתכר לא רק לשם פרנסה בדוחק, אלא גם השתלמתי בידיעת השפה ודקדוקה..." (מתוך דף לזכרו של ישעיהו עריף באתר קיבוץ שריד)

מיסי הוועד, שורה קצורה בשדה, והאם נעליים יכולות לשוחח

המכתב הראשון מן השלושה נשלח בנובמבר 1947: במכתב עריף מספר שלא זו בלבד שלא הצליח לשכנע את הקיבוץ להגדיל את הסכום ("המס") לוועד מטעם הקיבוץ אלא אף ביקשו להקטינו. הוא מפרט את הסיבה לכך:

[...] והסיבה לכך היא פשוטה בתכלית הפשטות: לא מחשיבים את כל הפעולה הזאת בקבוץ, עד כדי כך, שמכל הסברי, תיקוני, הערותי וכו' וכו' התועלת המופקת היא מפוקפקת. השפעת התרגום המילולי והתערובת הלועזי(ו)ת ידן על העליונה [...] מעטים מן המעטים (אפשר להגיד: יחיד או שני יחידים) מגלים לעתים התעניינות בדברים אלה.

למרות ההיענות הלא מרשימה, עריף הביא במכתבו כמה שאלות לוועד הלשון, ובהן הצעה מקורית לחלופה עברית המבוססת על לשון חז"ל:

והנה היחיד הזה שאלנו: מה נקרא לשורות תבואה קצורה בשדה מאחרי הקומביין או המקצרה. הפלחים שלנו קוראים להן 'גלים' באשר צורת גלים להן. והנני להוסיף: האין השם מרבגים נאה להן? הרי השבולים בהיקצרן נרבגות בהן זו על גבי זו?

נעיר כי הפועל רָבַג 'ערם דברים זה על גבי זה' והמילה מִרְבָּג 'ערֵמה' מקורם בלשון חז"ל. האקדמיה אימצה את מִרְבָּג במילוניה בהקשרים אחרים. כיום משתמשים החקלאים לציון שורה קצורה המונחת בשדה במילה 'וָאל' (מגרמנית). למעשה יש בלשון חז"ל מילה מתאימה לעניין זה: אוֹמֵן או אֻמָּן.

בסוף דבריו העלה הכותב שאלות משל עצמו ובהן שאלה על שמות לחלקי הנעל בתוספת הערה:

[...] הנני להוסיף: "לשון" הנעל ו"אוזן" הנעל אינן נראות לי, כי באם "לשונות ואזניים" לנעליים, למה שלא תוכלנה לדבר זו עם זו...

שמירת הלשון תחת אש

ממכתב נוסף של ישעיהו עריף, שנשלח לוועד הלשון ביולי 1948, אפשר ללמוד על המחויבות של הכותב לענייני העברית בתיקוני הלשון וסגנונה בעיתון הפנימי של הקיבוץ, וגם על האווירה בארץ מייד עם סיום "קרבות עשרת הימים" במלחמת העצמאות. במכתב עריף מתנצל על ההשתהות היתרה בכתיבתו, ומספר שפעולתו הלשונית הישירה הייתה לקויה בשל המלחמה.

עיתון או עלון קיבוצי ומה החלופה העברית לאינפורמציה

חודשיים לאחר מכן  שלח עריף עוד מכתב – והפעם רובו ככולו בנושאים לשוניים: בראשית מכתבו הכותב מגיב על תשובות שקיבל בהתכתבות קודמת בעניין הפועל הִמְחִיז ובעניין המילה חידוש שהוצעה תמורת 'מודרניות', ומסתייג מן ההצעות בנימוקים לשוניים מעניינים. בחלק השני של מכתבו הוא מוסיף שתי שאלות. האחת על החידוש "עלון קיבוצי":

בזמן האחרון התחילו במשקים להשתמש במונח עלון לעתון הפנימי המופיע כמעט בכל משק, היש כאן שגיאת רבים או חידוש בכוונה תחילה, כדי להבדיל בין עתון צבורי כללי ובין עלון קבוצי? עד כה ידעתי שעלון הוא מה שקוראים "פלוגבלאט" [Flugblatt = עלון פרסום, פלייר] ועל כן – השאלה.

השאלה השנייה עניינה החלופה העברית לאינפורמציה ולנגזרותיה:

ניסה כבר מר אבינרי ב"שבילי לשון" שלו למצוא מלה עברית לאינפורמציה, אינפורמירען, אך לדעתי, לא הצליח בהצעתו. והנה מופיע בקבוצנו מרצה, שופע עברית עסיסית עשירה, אך למלה אינפורמירט הוא לא מוצא לו ביטוי ואומר: "לא הייתי די אינפורמירט". ודאי שהיה יכול להגיד לא היו לי ידיעות מספיקות בעניין הנידון, אולם לכשרצה לבטא זאת במלה אחת לא מצא אותה. המלה אינפורמציה היא בקבוצנו בשימוש רב מאוד. אך ברור שאין ליצור ממנו פועל. האם גם במקרה זה לא היינו יכולים להשתמש בבניין הפעל, ולאמור לא הוּדַעְתִּי די (בקבוץ), כי אם לא הודיעו לי – לא הוּדעתי. ובכן מה יכול להיות התרגום של אינפורמציה ו"אינפארמירען"?

הצעתו של יצחק אבינרי מֵידָע פורסמה לראשונה ב"פִנת הלשון" שלו בעיתון על המשמר ביום כ"ז באדר א' תש"ו (28 בפברואר 1946). כידוע, רק בשנות התשעים של המאה העשרים, בפרוץ 'מהפכת המידע', כבשה המילה את מקומה בלשוננו.

פינת הלשון של יצחק אבינרי, אינפורמציה  

מקצת הדברים המובאים כאן פורסמו באקדם 36. תודה לשרית שץ וליעל כנען מקיבוץ שריד על הסיוע.

לצפייה במכתבים המלאים:

[slideshow_deploy id='50854'] [post_title] => ישעיהו עריף - הנציג המסור של ועד הלשון [post_excerpt] => כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a9%d7%a2%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%a3-%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-12 16:07:32 [post_modified_gmt] => 2021-09-12 13:07:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51796 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה‏־40 של המאה העשרים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִרְבָּג, מַרְבֵּג ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>