הדף בטעינה

על המילה לִבָּה

במילון

 (ללא ניקוד: ליבה)
מיןנקבה
שורשלבב

הגדרה

  • מֶרכז, פְּנים, לב (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כיתוב: מילה לכל שנה

מילה לכל שנה

WP_Post Object
(
    [ID] => 8500
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2013-04-15 09:58:35
    [post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
    [post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.
השנה המילה תרגום והסבר
1948 תש"ח שַׂר מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה.
1949 תש"ט אַגְרָה fee
1950 תש"י מִרְקָם טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות.
1951 תשי"א תַּבְרוּאָה sanitation
1952 תשי"ב תַּאֲגִיד corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון.
1953 תשי"ג תַּמְלוּגִים royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון.
1954 תשי"ד מִקְלֶדֶת keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה.
1955 תשט"ו פָּגוֹשׁ טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית.
1956 תשט"ז סָחִיר negotiable
1957 תשי"ז לִבָּה core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות.
1958 תשי"ח חִבְרוּת סוציאליזציה
1959 תשי"ט דַּרְדֶּרֶת rock fall
1960 תש"ך הִוּוּן capitalization
1961 תשכ"א סִקּוּר (עיתונאי) coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי".
1962 תשכ"ב מִרְקָע screen
1963 תשכ"ג מִדְרָג הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות
1964 תשכ"ד עֲלוּת cost
1965 תשכ"ה מָאוֹץ ספרינט
1966 תשכ"ו מִמְטָרִים shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה.
1967 תשכ"ז הַדְמָמָה עצירה והשבתה של של פעולה
1968 תשכ"ח קַפֶּצֶת טרַמפולינה
1969 תשכ"ט יִסּוּף revaluation
1970 תש"ל מָשׁוֹב feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה.
1971 תשל"א עַרְפִּיחַ smog; הלחם של ערפל ופיח
1972 תשל"ב מֶחְלָף interchange
1973 תשל"ג הַדְמָיָה סימולציה
1974 תשל"ד גּוֹפָן פונט, סוג הכתב
1975 תשל"ה קְלִיף פורניר
1976 תשל"ו כּוֹתָר title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות.
1977 תשל"ז עִצּוּמִים סנקציות
1978 תשל"ח מְרַבִּי מקסימלי
1979 תשל"ט תַּרְדֶּמֶת קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה.
1980 תש"ם סֻרְגָּה סוודר
1981 תשמ"א שְׁדֻלָּה lobby
1982 תשמ"ב מְכִירָה בַּהֲמָרָה קְנִיָּה בַּהֲמָרָה trade-in
1983 תשמ"ג אִלְחוּשׁ anaesthesia
1984 תשמ"ד סַרְכֶּזֶת צנטריפוגה
1985 תשמ"ה תַּצְרֵף פאזל
1986 תשמ"ו קַלְדָנוּת typing
1987 תשמ"ז חֲמָמִית אינקובטור
1988 תשמ"ח מְקֻוָּן online
1989 תשמ"ט אִגְבּוּר סינרגיוּת
1990 תש"ן דִּוּוּר mailing
1991 תשנ"א בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת פריימריס
1992 תשנ"ב טִפְלוּל manipulation
1993 תשנ"ג יַעֶפֶת ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה).
1994 תשנ"ד קְדִימוֹן "פרומו"
1995 תשנ"ה יְדוּעָן סלבריטי
1996 תשנ"ו הַעֲצָמָה empowerment
1997 תשנ"ז מִזְכֶּה קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר
1998 תשנ"ח פְּנִימַאי רופא פנימי
1999 תשנ"ט פֻּנְדָּה פאוץ'
2000 תש"ס קַיָּמוּת sustainability
2001 תשס"א צַהֲלוּלִים קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח
2002 תשס"ב מִרְשֶׁתֶת רשת תקשורת כלל־עולמית, internet
2003 תשס"ג מַדְגֵּשׁ מרקר
2004 תשס"ד יִשּׂוּמוֹן אפליקציה בטלפונים חכמים
2005 תשס"ה סַחְרִיר סְפִּין
2006 תשס"ו חֲפִיץ gadget
2007 תשס"ז פַּצְחָן hacker
2008 תשס"ח עֶקֶר בַּיִת צורת זכר של עקרת בית
2009 תשס"ט נַוְטָן GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט
2010 תש"ע מְנַהֵל מֵיזָם פרויקטור
2011 תשע"א יַצְגָן פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום
2012 תשע"ב מַעֲמָת דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה
2013 תשע"ג רֹאשַׁת ממשלה האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר
2014 תשע"ד סוֹכֵכָה גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות
2015 תשע"ה זְלֹלֶת ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת.
2016 תשע"ו בִּיּוּשׁ שיימינג ברשתות החברתיות
2017 תשע"ז טִיסַת חֶסֶךְ טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר.
2018 תשע"ח הֶסְכֵּת פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור.
[post_title] => מילה לכל שנה [post_excerpt] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-08 15:03:25 [post_modified_gmt] => 2021-02-08 13:03:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8500 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. המשך קריאה >>

פרשת שמות – לבת האש

WP_Post Object
(
    [ID] => 13345
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-01-03 13:03:37
    [post_date_gmt] => 2016-01-03 11:03:37
    [post_content] => 

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' אינה אלא 'להבת אש'. כך למשל תרגם אונקלוס "בשלהובית אישתא" ('בשלהבת אש'), ובדרך זו הלכו התרגומים האחרים ורוב המילונים המודרניים.

מבחינה דקדוקית ההסבר הזה מניח שהה"א של המילה לֶהָבָה נשלה משום מה – הידמתה לבי"ת שאחריה ונבלעה בה בדגש. אך הידמות כזו של ה"א לא מצאנו בשום מילה אחרת. אולי משום כך לא נחה דעתם של כמה מפרשני ימי הביניים מן ההסבר הזה, והם ביקשו הסבר חלופי. רש"י, אבן עזרא ואחרים הציעו לראות במילה לַבָּה צורה אחרת של לֵב. לשיטתם לבת אש היא 'לב האש', 'מרכז האש' – כמו 'לב ים', 'לב השמיים'. לפי הסבר זה המילה לַבָּה קרובה למילה לִבָּה (יחזקאל טז, ל) שאף היא עניינה לב, מרכז (מכאן בימינו 'ליבת הפרי', 'לימודי ליבה' ועוד). את השלשָה לֵב–לַבָּה–לִבָּה אפשר להשוות לשלשה גַּן–גַּנָּה–גִּנָּה.

ואולם כבר בימי הביניים הוצעה גם הבנה אחרת להסבר הקושר בין לבה ללהבה. לפי הבנה זו, הנזכרת למשל אצל אבן ג'נאח ורד"ק, לַבָּה גזורה מן השורש לב"י (לב"ה) – שורשו של הפועל לִבָּה הקשור אף הוא באש. שורש זה מוכר מספרות חז"ל, ואפשר שהוא אח לשורש לה"ב. אך גם הסבר זה איננו חף מקשיים, והקושי המרכזי בו הוא כמובן הדגש שבצורה לַבָּה. אבן ג'נאח ואחרים הציעו לראות בו דגש תבניתי של משקל המילה – בדומה לדגש במילה אַוָּה (אוות ליבו) מן השורש או"י. ואולם מדובר במשקל נדיר מאוד.

תהא המשמעות המקורית של לַבָּה אשר תהא – בימינו המילה נושאת משמעות אחרת הקשורה אף היא באש: סלע מותך לוהט הנפלט מהרי געש. משמעות זו באה למילה משמו הלועזי של החומר הזה: lava – מילה איטלקית שמקורה בפועל שמשמעו 'לזרום', 'לשטוף'. בתקופת תחיית העברית נתפסה תחילה המילה lava כמילה לועזית לכל דבר: היא נכתבה בווי"ו – לאווא או לאווה, ולעיתים ננקטו תמורתה מונחים עבריים שונים דוגמת 'אֵפר קודח', 'אדמה בוערה', 'לשונות אש', 'נחלי אש', 'אש הֶמסים'. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה עולה הכתיב לבה בבי"ת, וככל הנראה מדובר בעברוּת מכוון של המילה המבוסס על לבת האש המקראית. בכתבים שונים אף אפשר למצוא לצד הכתיב הזה את תעתיק המילה הלועזית בסוגריים. כך למשל בתיאור המשעשע הזה מתוך "דרכי הרפואה" לדוד גורדון, 1870: "לאיש אחד קרה אשר בעת הלך לישון הניח לרגליו בקבוק מלא מים חמים לחמם אותן, ויחלום כי עובר הוא על ראש הר עטנא החוצב להבות אש, והולך שם על הלבה (לאווא) היוצאת מתוך ההר".

במונחי האקדמיה נקבעה בעבר הצורה לָבָה בבי"ת רפה כהגיית המילה הלועזית, אך לאחרונה נקבעה תמורתה הצורה העברית המקראית לַבָּה בדגש. כך הצטרפה הלבה באופן רשמי אל קבוצה מעניינת של מילים עבריות מן המקרא שמשמען המדויק בימינו נובע מדמיון צליל ומשמעות למילה לועזית. למשל: גָּאוֹן (בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius), מְכוֹנָה (בתנ"ך 'כַּן', 'בסיס' ובימינו machine), מַסֵּכָה (בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask).[1]

כתבה תמר קציר. _________________________________

[1] לתופעה מרתקת זו בהחייאת לשוננו ובכלל טָבַע הבלשן גלעד צוקרמן את המונח תשמו"ץ = תרגום שומר משמעות וצליל (phono-semantic matching).

  [post_title] => פרשת שמות – לבת האש [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-01-03 14:59:41 [post_modified_gmt] => 2022-01-03 12:59:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13345 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' אינה אלא 'להבת אש'. כך למשל תרגם אונקלוס "בשלהובית אישתא" ('בשלהבת אש'), ובדרך המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך לִבָּה 1 (לב) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>