הדף בטעינה

על המילה לְאַלְתַּר

במילון

 (ללא ניקוד: לאלתר)
*ארמית
חלק דיברתואר הפועל

הגדרה

  • מייד, תכף, בלי עיכוב
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

אלתור

WP_Post Object
(
    [ID] => 95080
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-26 16:34:11
    [post_date_gmt] => 2024-06-26 13:34:11
    [post_content] => הפועל 'לאלתר' נוצר בדרך לא שגרתית ולכן עורר בעבר התנגדות. איזה ביטוי ארמי עמד ברקע היווצרותו? מה משותף לאלתור ולעדכון? ומי התייצב על המקום בלי לחשוב יותר מיום?
[presto_player id=95081]

 
    [post_title] => אלתור
    [post_excerpt] => הפועל 'לאלתר' נוצר בדרך לא שגרתית ולכן עורר בעבר התנגדות. איזה ביטוי ארמי עמד ברקע היווצרותו? מה משותף לאלתור ולעדכון? ומי התייצב על המקום בלי לחשוב יותר מיום?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 22:09:59
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 19:09:59
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95080
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הפועל 'לאלתר' נוצר בדרך לא שגרתית ולכן עורר בעבר התנגדות. איזה ביטוי ארמי עמד ברקע היווצרותו? מה משותף לאלתור ולעדכון? ומי התייצב על המקום בלי לחשוב יותר מיום? המשך קריאה >>
אתר, איתור ואלתור - איור

אתר, איתור ואלתור

WP_Post Object
(
    [ID] => 982
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:39:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:39:00
    [post_content] => אתר ואיתור

המילה אֲתָר נשמעת היום בכל מקום ואתר, ואולם לא תמיד היא הייתה חלק מן השפה העברית. מקורה בלשון הארמית, ואכן בתנ"ך אפשר למצוא אותה רק בקטעים הארמיים שבספרי דניאל ועזרא. גם בספרות חז"ל היא באה בעיקר בטקסטים שלשונם ארמית. פירושה של המילה הוא 'מקום', כפי שאפשר להיווכח למשל מתרגום אונקלוס לבראשית א, ט: "אֶל מָקוֹם אֶחָד" – "לאתר חד".

משנות הארבעים של המאה העשרים החלה המילה אתר לשמש חלופה למילה האנגלית site, והצירוף בְּאַתְרָא ואחר כך בָּאֲתָר נקבע תמורת המונח הלטיני in situ – '(שנמצא) במקומו המקורי'. משנבחרה המילה לשמש חלופה ל־site, לא היה עוד משמעה 'מקום' סתם אלא 'מקום בעל ערך או מטרה מיוחדים': אתר ארכאולוגי, אתר תיירות, אתר בנייה, וכיום בעיקר אתר במרשתת (אינטרנט). השימוש במילה הארמית אתר לציון מקום מיוחד התאפשר בזכות היותה מילה המוכרת לכול – הן מן הארמית שבתלמודים הן מן הצירוף 'בכל אתר ואתר' שבאחד הנוסחים של הקדיש. אין זה המקרה היחיד שבו גויסה מילה ארמית לצורך הבחנה במשמעות. כך גם המילה 'כורסה': מקורה ב'כורסֵא' הארמית – מקבילתה של 'כיסא' העברית, והיא נתייחדה בלשוננו לציון כיסא גדול ומרופד בעל משענות לגב ולידיים.

מן המילה אתר נגזר שם הפעולה איתור והוא משמש בשני משמעים: האחד – הגבלה של דבר בתחום מצומצם ומניעת התפשטותו כגון 'איתור שרפה'. השני – המוכר יותר לציבור הרחב – גילוי מקומו של עצם במרחב (בהקשרים מקצועיים כגון בצבא ובאלקטרוניקה משמשת במשמע זה המילה איכּוּן, על פי אֵיכָן = היכן).

לְאַלְתַּר ואִלְתּוּר

כניסה אחרת של המילה אתר לעברית קרתה כבר בתקופת חז"ל בצירוף על אתר, שפירושו 'מייד' (ממש כמו 'על המקום' בעברית המדוברת בזמננו). בעקבות התערערות ההגייה של העיצורים הגרוניים בארמית של אותה התקופה הפכה העי"ן של 'על' לאל"ף, והאל"ף של 'אתר' נעלמה. כך נוצרה הצורה אַלְתַּר ובתוספת מילת היחס 'ל' – לְאַלְתַּר. אך בזה לא תמו גלגוליה: בעברית החדשה נגזרו ממנה המילים אִלְתֵּר ואִלְתּוּר, המציינות יצירת דבר מה בו במקום (לְאַלְתַּר) ללא הכנה מראש.

הצירוף המקורי על אתר משמש עד היום גם במשמע 'שָׁם', 'באותו מקום' בעיקר בהקשר של לימוד פרשנות התנ"ך והתלמוד. למשל: 'רש"י על אתר מבאר את הפסוק על פי מדרש חז"ל'.

אתר ובתר

גם המילה הארמית בָּתַר ('אחרֵי') נקשרת לאתר. בתנ"ך היא כתובה פעמיים באל"ף – בָּאתַר – כלומר בְּ+אתר (החוקרים חלוקים בשאלה כיצד בדיוק קיבל צירוף זה את המשמעות 'אחרי'). המילה בתר חדרה לעברית החדשה בתפקיד של תחילית כגון בָּתַר־מקראי (= מן התקופה שלאחר המקרא), בדיוק כמו אחיותיה 'תת' ו'חד' שאף הן מקורן בארמית.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => אתר, איתור ואלתור [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 14:09:05 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 12:09:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=982 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אתר ואיתור המילה אֲתָר נשמעת היום בכל מקום ואתר, ואולם לא תמיד היא הייתה חלק מן השפה העברית. מקורה בלשון הארמית, ואכן בתנ"ך אפשר למצוא אותה רק בקטעים הארמיים שבספרי דניאל ועזרא. גם בספרות חז"ל המשך קריאה >>