הדף בטעינה

על המילה כַּדּוּרִית

במילון

 (ללא ניקוד: כדורית)
מיןנקבה
שורשכדר
נטייהכַּדּוּרִיּוֹת

הגדרה

  • (רווח ברבים: כדוריות) גוּפִיפים בדם: 'כדוריות לבנות', 'כדוריות אדומות' (מיושן; ראו: תָּא דָּם)
  • כדור קטן (ספרותי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של כדורגל

גלגוליו של כַּדּוּר

WP_Post Object
(
    [ID] => 5181
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-07-09 11:05:15
    [post_date_gmt] => 2014-07-09 08:05:15
    [post_content] => המילה כַּדּוּר מוכרת לכולנו משחר הילדות ורגילה בלשוננו בהקשרים רבים. כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה זו, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא שבת י, י). במדרש על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב, יא) אף נמשלה התורה העוברת במסורת לכדור הנמסר מיד ליד במשחק של ילדוֹת: "כדרבונותככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת [= עוברת?] מיד ליד וסופה לנוח ביד אחד – כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א ועוד).

ומניין התגלגל הכדור ללשון חז"ל? בשאלה זו חלוקות הדעות. לכאורה המילה מצויה פעמיים בספר ישעיהו: "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (כב, יח), "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת" (כט, ג). במדרש ויקרא רבה (ה, ה) אכן נתפרשה התיבה 'כדור' שבפסוקים אלו על פי המילה כַּדּוּר של לשון חז"ל, וכך ביארו את הכתוב גם כמה פרשנים ומדקדקים בימי הביניים כגון רס"ג ורד"ק.

אך לדעת רבים – בעבר וכיום – אין מדובר כאן כלל במילה כַּדּוּר, כי אם במילה דּוּר בצירוף כ' היחס: כַּדּוּר = 'כמו (ה)דוּר'. המילה דּור מוכרת גם היא מספרות חז"ל, כנראה במשמע שפה עגולה – בעיקר במלאכת קליעת סלים. השורש דו"ר מציין דברים עגולים בכמה מן הלשונות השמיות, ואף בעברית עצמה – כגון במילה מְדוּרָה (עצים בוערים המסודרים בעיגול). לפי זה "וְחָנִיתִי כַדּוּר" פירושו 'אחנה עלייך כמו דור', כלומר 'אכתר אותך'. פרשנות זו מתיישבת טוב יותר עם הֶקשר המילה בפסוק זה, שכן כפי שכתב המדקדק הנודע דונש בן לברט: "אילו היה הכף מן יסוד המלה היו אומרים ככדור" (תשובות דונש על רבי סעדיה גאון, תשובה קא).

יש הסוברים כי המילה כַּדּוּר אכן נולדה מתוך פרשנות מוטעית לכתובים בישעיהו. אך במחצית השנייה של המאה העשרים – עם גילוי כתבי אוגרית – התחזקה הסברה שמדובר בכל זאת במילה שמית קדומה. באחד מן הלוחות (המתוארכים למאה הי"ד לפני הספירה) נאמר על האלה ענת הנוקמת באויביה: "תחתה ככדרת רא[ש]". חוקר המקרא משה דוד קאוסטו הציע לתרגם זאת "תחתיה ככדורים ראשים" והסברו: "הראשים שכרתה ענת מוטלים תחת רגליה ככדורי משחק".

כך או כך דורות רבים יש לכדור מקום של כבוד בלשוננו – ולא רק במגרש. כבר בתלמוד הירושלמי נאמר "שהעולם עשוי ככדור" (עבודה זרה ג:א, מב ע"ג), ובימי הביניים נוצר הצירוף "כדור הארץ". בעברית החדשה נוספה למילה כַּדּוּר המשמעות 'קליע', ובלשון הדיבור כַּדּוּר הוא גם גלולת מרפא. מן הכדור נולד בימי הביניים שם התואר כַּדּוּרִי, ובימינו נוצרו כַּדּוּרִית (המונח התקני כיום הוא 'תא דם'), כַּדֹּרֶת ("באולינג") ואף הפועל כִּדְרֵר.

[post_title] => גלגוליו של כַּדּוּר [post_excerpt] => לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:46:37 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:46:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5181 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מוטציה? תשנית - בתי הזיקוק בחיפה ודג עם שלוש עיניים

ביולוגיה בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5348
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-30 09:03:42
    [post_date_gmt] => 2013-06-30 06:03:42
    [post_content] => 

מונחים מן המילון לביולוגיה המולקולרית והמיקרוביולוגיה (תשנ"ה) והמילון לביולוגיה כללית (תשס"ט)

יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר

תַּשְׁנִית (מוטציה)

תשנית היא שינוי במערך הגנטי (genotype) של פרט מסוים הגורם לשינוי בתכונותיו. יש תשניות המתרחשות באופן אקראי, יש תשניות הנגרמות מהשפעות סביבתיות כגון זיהום, ויש תשניות שהאדם יוזם, כגון לצורך פיתוח זן של פרי או ירק. המילה תַּשְׁנִית בנויה כמו המילים תַּבְנִית, תַּמְצִית, תַּכְלִית. בכולן התי"ו הראשונה והתי"ו האחרונה אינן מן השורש. מן המילה תשנית נגזרה המילה מְתַשְׁנֵת, שהיא החלופה העברית למוּטָגֵן (גורם חיצוני לתשנית).

יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם)

יצורון הוא יצור חד־תאי זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ, כגון חיידק או אמבה. בביולוגיה, מטבע הדברים, יש מונחים רבים המציינים הקטנה. במילה יצורון ההקטנה מצוינת על ידי הסיומת וֹן, וכך גם במילה וְרִידוֹן (סעיף דק של וריד). גם הסיומת ־ִית עשויה לציין הקטנה, כגון במילים רִשְׁתִּית, כַּדּוּרִית (דם). דרך אחרת לציין הקטנה היא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: גּוּפִיף, עוֹרְקִיק (סעיף דק של עורק), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב). ויש שההקטנה מצוינת על ידי הוספת שם תואר, כגון 'עץ ננסי', 'קרפדה גמדית' (מין של קרפדה), 'שן זעירה'.

מַעֲצָב (גנגליון)

מעצב הוא צביר של תאי עָצָב. המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב מציין ליפוף וקשירה). בצורת הרבים עֲצַבִּים חָברוּ צליל המילה בערבית והמילה המקראית עֲצַבִּים שמשמעה פסילים ואלילים.

קוֹלְטָן (רצפטור)

קולטן הוא תא או קצה עָצָב המזהה שינוי או גירוי בסביבה וגורם לייצור אותות עֲצַבִּיִּים בתגובה. המילה קוֹלְטָן זהה בתבניתה למילה נוֹגְדָן ולמילים נוספות מתחום הביולוגיה והרפואה: מוֹשְׁכָן – אַטְרַקְטַנְט, חומר המושך חרקים או בן זוג מן המין השני. דּוֹחֲיָן – רֶפֵּלֵנְט, חומר הגורם להרחקתו של דבר, כגון חומר דוחה חרקים. סוֹתְרָן – אַנְטִידוֹט, תרופה הסותרת את השפעותיו של רעל. קולטן הוא גם מתקן לניקוז מי גשמים – בור מכוסה בסבכת ברזל המחובר למערכת הביוב.

צַוְתָּאוּת (סימביוזה)

צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק תועלת. המילה צוותאות נוצרה מן המילה הארמית צַוְתָּא המצויה בספרות חז"ל והמשמשת בעברית החדשה בביטוי "בצוותא". המקבילה העברית של צוותא היא צֶוֶת. בלשון חז"ל מצוי גם הפועל צָוַת (=התחבר, היה לחֶבְרָה): על הפסוק ממגילת קהלת "כי זה כל האדם" (יב, יג) מובא בתלמוד הפירוש המדרשי: "כל העולם כולו לא נברא אלא לִצְוֹת לזה".

מַעְבְּדָן (לבורנט)

מעבדן הוא מי שעובד במעבדה. צורת הנקבה: מַעְבְּדָנִית. את המילה מַעְבָּדָה חידש אליעזר בן־יהודה במשמעות "מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה", כהגדרתו במילון. החידוש מבוסס על המשמעות המילולית של המילה הלטינית לַבּוֹרָטוֹרְיוּם = מקום של עבודה. המילה מעבדן דומה בצורתה למילה מִנְהֲלָן – מִנְהָלָה (או מִנְהָל) בתוספת ־ָן. המילה מעבדן מתועדת במילונים משנות השישים של המאה העשרים.

אַקְטָר (אוֹטוֹקְלָב)

אקטר הוא מְכָל לעיקור ולחיטוי של אביזרים רפואיים וכלֵי מעבדה על ידי הפעלת קיטור בלחץ גבוה. המילה נוצרה משורש המילה קיטור במשקל אַפְעָל, הנדיר יחסית, בזיקה לצלילי המילה הלועזית. בתנ"ך קיטור משמעו עשן, ובעברית החדשה – אדים שנוצרים ממים רותחים. ממשמעות זו חודשה בסוף המאה התשע־עשרה המילה קַטָּר – כשעוד פעלו הקטרים באמצעות קיטור. [post_title] => ביולוגיה בעברית [post_excerpt] => איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט - מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-02-17 12:44:53 [post_modified_gmt] => 2022-02-17 10:44:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5348 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט - מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כַּדּוּרִית ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>