הדף בטעינה

על המילה כִּפּוּר

במילון

 (ללא ניקוד: כיפור)
מיןזכר
שורשכפר (כיסוי)
נטייהכיפורים; שם הפעולה של מְכַפֵּר

הגדרה

  • סליחה על חֵטא

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור שופר

יום כיפור ויום הכיפורים

WP_Post Object
(
    [ID] => 68
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-10-04 13:11:19
    [post_date_gmt] => 2011-10-04 10:11:19
    [post_content] => 

שמו הקדום של היום הוא יום הכיפורים. בספר ויקרא נאמר: "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא" (ויקרא כג, כז). גם בלשון חכמים שמו של היום הוא יום הכיפורים, כגון "יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה" (משנה יומא ו, א). אף מסכת יומא במשנה ובתלמוד – העוסקת בהלכות יום הכיפורים – קרויה בכמה כתבי יד 'מסכת כיפורים'.

בפיוט הקדום החל רווח גם הצירוף יום כיפור לציון יום הצום, וכן צום כיפור. כך אנו מוצאים בפיוט המפורסם 'וּנְתַנֶּה תוקף', שככל הנראה חיברו הפייטן ינַּיי בן המאה השישית: 'בראש השנה ייכתבון וביום צום כיפור ייחתמון'. צירופים אלו החלו לשמש בתפוצה רחבה בימי הביניים לצד יום הכיפורים (או 'יום כיפורים', למשל בתפילת כל נדרי).

צורות רבים משמשות לעיתים להבעת מושג מופשט, למשל בצירופים 'ליל שימורים', 'ילד שעשועים' (שניהם מן המקרא). למעשה אין הבדל משמעות בין שתי הצורות כיפורים לכיפור, והן מצטרפות לזוגות נוספים של רבים ויחיד המשמשות באותה משמעות, כגון ניחומים וניחום (אבלים), תחנונים ותחנון, געגועים וגעגוע.

בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד – יום כיפור (יידיש) או כיפור סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים), ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום – יום הכיפורים.

[post_title] => יום כיפור ויום הכיפורים [post_excerpt] => בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד יום כיפור או כיפור סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים), ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום – יום הכיפורים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-03 13:32:45 [post_modified_gmt] => 2021-05-03 10:32:45 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=68 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד יום כיפור או כיפור סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים), ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום – יום הכיפורים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כִּפּוּר 1 (כסף פדיון, כפרה, מחילה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>