הדף בטעינה

על המילה כִּדְרֵר

בתשובות באתר

זמר צעיר על במה ברקע כוכב מהבהב והכיתוב: מְכַּכֵב או מְכַכֵּב

מְכַּכֵב או מְכַכֵּב? – הגיית ב', כ' ופ' בפעלים גזורי שם

WP_Post Object
(
    [ID] => 7425
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-10-29 16:35:48
    [post_date_gmt] => 2014-10-29 14:35:48
    [post_content] => בצורה 'מככב' יש התנגשות בין המבנה הדקדוקי של המילה ובין הצלילים של שם העצם שממנו היא גזורה. מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל). אך בשם העצם כּוֹכָב המצב הפוך: הכ' הראשונה דגושה והשנייה רפה. מכאן ההגייה הרווחת "מְכַּכֵב" המשמרת את הצליל של השם שממנו נגזר הפועל.

בעיה זו של הגיית עיצורי בכ"פ אופיינית לפעלים גזורי שם. למשל: הפועל 'לנכס' נוצר משם העצם נֶכֶס, ולכן הגייתו הרווחת היא בכ' רפה. ואולם מצד הדקדוק צריך לומר נִכֵּס, לְנַכֵּס (כמו סִכֵּם, לְסַכֵּם) – שהרי בבניין פיעל יש דגש חזק בע' הפועל.  דוגמה מסוג אחר היא שם הפעולה 'הנפשה' שנוצר מן המילה נֶפֶשׁ. רווחת ההגייה בפ' רפה בעקבות הגיית המילה נֶפֶשׁ, ואולם הפ' אמורה להיות דגושה בדגש קל (אחרי שווא נח): הַנְפָּשָׁה (כמו הַנְפָּקָה).

בעיקרון גם בפעלים גזורי לעז חלים כללי הדיגוש והריפוי העבריים הרגילים. למשל: הִתְפַּלְסֵף (מן פִילוֹסוֹפְיָה), טִלְפֵּן (מן טֵלֵפוֹן), סִבְסוּד (מן סובּסידיה), וכך היה אמור להיות גם במקרים אחרים דוגמת מְדֻפְלָם (מן דיפּלומה).

חוסר ההקפדה על הריפוי והדיגוש נפוץ בפעלים גזורי שם בלשון העגה (סלנג): לְרַכֵל (מן רָכִיל, רְכִילוּת), הִשְׁתַּפֵן (מן שָׁפָן), נִדְפַק (מן דָּפוּק, דֶּפֶק), פִשֵׁל (מן פַשְׁלָה), חִפֵף (מן חַפִיף בערבית). אבל: לְפַנְצֵ'ר (מן פּנצ'ר), מְבֹאָס (מן בּאסה), מְבֻלְגָּן ( מן בּלגן).

בלשון התקנית ראוי כמובן להקפיד על הגייה המתאימה לדקדוק העברי, כמודגם בטבלה:
ההגייה התקנית ההגייה הרווחת מילת המוצא
מְכַכֵּב, לְכַכֵּב מְכַּכֵב, לְכַּכֵב כּוֹכָב
נִכֵּס נִכֵס נֶכֶס
הַנְפָּשָׁה הַנְפָשָׁה נֶפֶשׁ
מְשֻׂפָּם (כמו מְסֻפָּר) מְשֻׂפָם שָׂפָם
תִּכּוּן, לְתַכֵּן (כמו עִכּוּל, לְעַכֵּל) תִּכוּן, לְתַכֵן תֶּכֶן (design)
מִכּוּן (כנ"ל) מִכוּן מְכוֹנָה
הִנְכִּיחַ (כמו הִשְׁכִּיחַ) הִנְכִיחַ נוֹכֵחַ, נוֹכְחוּת
לְכַמֵּת (כמו לְכַבֵּד) לְכַּמֵּת כַּמּוּת
לְכַפְתֵּר (כמו לְכַלְכֵּל) לְכַּפְתֵּר כַּפְתּוֹר
לְכַדְרֵר (כנ"ל) לְכַּדְרֵר כַּדּוּר
[post_title] => מְכַּכֵב או מְכַכֵּב? - הגיית ב', כ' ופ' בפעלים גזורי שם [post_excerpt] => מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%9b%d7%9b%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:45:02 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:45:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7425 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של כדורגל

גלגוליו של כַּדּוּר

WP_Post Object
(
    [ID] => 5181
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-07-09 11:05:15
    [post_date_gmt] => 2014-07-09 08:05:15
    [post_content] => המילה כַּדּוּר מוכרת לכולנו משחר הילדות ורגילה בלשוננו בהקשרים רבים. כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה זו, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא שבת י, י). במדרש על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב, יא) אף נמשלה התורה העוברת במסורת לכדור הנמסר מיד ליד במשחק של ילדוֹת: "כדרבונותככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת [= עוברת?] מיד ליד וסופה לנוח ביד אחד – כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א ועוד).

ומניין התגלגל הכדור ללשון חז"ל? בשאלה זו חלוקות הדעות. לכאורה המילה מצויה פעמיים בספר ישעיהו: "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (כב, יח), "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת" (כט, ג). במדרש ויקרא רבה (ה, ה) אכן נתפרשה התיבה 'כדור' שבפסוקים אלו על פי המילה כַּדּוּר של לשון חז"ל, וכך ביארו את הכתוב גם כמה פרשנים ומדקדקים בימי הביניים כגון רס"ג ורד"ק.

אך לדעת רבים – בעבר וכיום – אין מדובר כאן כלל במילה כַּדּוּר, כי אם במילה דּוּר בצירוף כ' היחס: כַּדּוּר = 'כמו (ה)דוּר'. המילה דּור מוכרת גם היא מספרות חז"ל, כנראה במשמע שפה עגולה – בעיקר במלאכת קליעת סלים. השורש דו"ר מציין דברים עגולים בכמה מן הלשונות השמיות, ואף בעברית עצמה – כגון במילה מְדוּרָה (עצים בוערים המסודרים בעיגול). לפי זה "וְחָנִיתִי כַדּוּר" פירושו 'אחנה עלייך כמו דור', כלומר 'אכתר אותך'. פרשנות זו מתיישבת טוב יותר עם הֶקשר המילה בפסוק זה, שכן כפי שכתב המדקדק הנודע דונש בן לברט: "אילו היה הכף מן יסוד המלה היו אומרים ככדור" (תשובות דונש על רבי סעדיה גאון, תשובה קא).

יש הסוברים כי המילה כַּדּוּר אכן נולדה מתוך פרשנות מוטעית לכתובים בישעיהו. אך במחצית השנייה של המאה העשרים – עם גילוי כתבי אוגרית – התחזקה הסברה שמדובר בכל זאת במילה שמית קדומה. באחד מן הלוחות (המתוארכים למאה הי"ד לפני הספירה) נאמר על האלה ענת הנוקמת באויביה: "תחתה ככדרת רא[ש]". חוקר המקרא משה דוד קאוסטו הציע לתרגם זאת "תחתיה ככדורים ראשים" והסברו: "הראשים שכרתה ענת מוטלים תחת רגליה ככדורי משחק".

כך או כך דורות רבים יש לכדור מקום של כבוד בלשוננו – ולא רק במגרש. כבר בתלמוד הירושלמי נאמר "שהעולם עשוי ככדור" (עבודה זרה ג:א, מב ע"ג), ובימי הביניים נוצר הצירוף "כדור הארץ". בעברית החדשה נוספה למילה כַּדּוּר המשמעות 'קליע', ובלשון הדיבור כַּדּוּר הוא גם גלולת מרפא. מן הכדור נולד בימי הביניים שם התואר כַּדּוּרִי, ובימינו נוצרו כַּדּוּרִית (המונח התקני כיום הוא 'תא דם'), כַּדֹּרֶת ("באולינג") ואף הפועל כִּדְרֵר.

[post_title] => גלגוליו של כַּדּוּר [post_excerpt] => לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:46:37 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:46:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5181 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>