הדף בטעינה

על המילה יָשְׁרָה

בתשובות באתר

פרופ' משה נגבי והמילה יושרה

WP_Post Object
(
    [ID] => 30795
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2018-09-05 11:40:43
    [post_date_gmt] => 2018-09-05 08:40:43
    [post_content] => בשבט תשע"ח (ינואר 2018) הלך לעולמו פרופ' משה נגבי, שהיה משפטן, עיתונאי ופרשן משפטי וכן מרצה לתקשורת באוניברסיטאות ובמכללות.

משה נגבי ז"ל תרם לא רק לעולם העיתונות והמשפט אלא גם לעברית.

לנגבי מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל־accountability, וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא אחריות דיווח.
    [post_title] => פרופ' משה נגבי והמילה יושרה
    [post_excerpt] => לפרופ' משה נגבי ז"ל מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל-accountability וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא "אחריות דיווח".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a0%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-07-08 12:55:35
    [post_modified_gmt] => 2021-07-08 09:55:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30795
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לפרופ' משה נגבי ז"ל מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל-accountability וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא "אחריות דיווח".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום שער גיליון אקדם סיוון תשע"ה מאי 2015

אקדם 53

WP_Post Object
(
    [ID] => 11630
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-08-09 09:31:38
    [post_date_gmt] => 2015-08-09 06:31:38
    [post_content] => תוכן העניינים
  • הפרס ע"ש עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים, עמ' 1
  • קורס לכותבי ערכים בוויקימילון בשיתוף האקדמיה, עמ' 1
  • בקצרה: ערב עיון בנושא מילים ומילונים; ערב עיון לרגל הספר בשפריר חביון מאת חיים סבתו; ערב עיון לזכר זאב בן־חיים באקדמיה הלאומית למדעים, עמ' 1
  • ספר חדש: שירת רבי שמואל הנגיד: דיוואן חדש מאת יהונתן ורדי ומיכאל רנד, עמ' 2
  • יוצאי חלציים - גם באישה? מאת אפרים בצלאל הלבני, עמ' 3
  • ספר חדש: תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם מאת משה בר־אשר, עמ' 3
  • העברית והגלובליזציה מאת רונית גדיש, עמ' 6 הרכיב הלועזי, תחיליות, תרגומי שאילה, נוֹשְׁמוֹן, נַגָּן, מַעֲמָת, תת־ועדה, תת־אלוף, יָשְׁרָה, אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ, אַחְרָיוּתִיּוּת
  • תעודה: תקנון בית הספר למל, אייר תרל"ח (מאי 1878), עמ' 8
    [post_title] => אקדם 53 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-53 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-10 09:58:51 [post_modified_gmt] => 2018-11-10 07:58:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11630 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך סדרה 21

למד לשונך 21

WP_Post Object
(
    [ID] => 6828
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1997-02-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1997-02-14 13:18:29
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז
    [post_title] => למד לשונך 21
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז: יָשְׁרָה, הֶדְבֵּק, אַמְבַּט עִסּוּי, וִילוֹן רְפָפוֹת, הֶחְכֵּר; על קיום הקמץ בנטיית מילים במשקל פְּעָלָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-21
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:34:46
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:34:46
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6828
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז: יָשְׁרָה, הֶדְבֵּק, אַמְבַּט עִסּוּי, וִילוֹן רְפָפוֹת, הֶחְכֵּר; על קיום הקמץ בנטיית מילים במשקל פְּעָלָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

כומר בנקבה

WP_Post Object
(
    [ID] => 237
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-05-28 10:29:34
    [post_date_gmt] => 2013-05-28 07:29:34
    [post_content] => נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o).

משקל פָּעְלָה – בקמץ קטן – הוא משקל בנקבה המקביל לעיתים למשקל המלעילי פֹּעֶל. למשל: יֹשֶׁר–יָשְׁרָה, עֹצֶם–עָצְמָה. משקל פָּעְלָה משמש גם לציון בעל חיים ממין נקבה במקביל למשקל פֹּעֶל לזכר: עֹפֶר–עָפְרָה. בדומה לכך אישה שהיא כומר תיקרא כָּמְרָה. בכתיב המלא תיכתב המילה בווי"ו – כומרה (צורה נוטה של כומר).

בספרות העברית החדשה מצאנו מעט את הצורה כומרית – בעיקר במשמעות אשת הכומר (בדומה לרבנית שהיא אשת הרב). למשל: "לקול נביחתם של הכלבים פרצו מביתם הכומר והכומרית גם יחד..." (טוביה החולב, תרגום י"ד ברקוביץ), "היתה שם בבית הכומר אסופית אחת קלרה שמה. אמרה הכומרית לכומר, אילו היה הנער הזה מבקש ממני ליתן לו את קלרה לאשה הייתי נותנת לו" (שמואל יוסף עגנון, בחנותו של מר לובלין). גם בצורה זו מסתבר הניקוד בקמץ קטן: כָּמְרִית.

נספח: על המילה כומר וצורותיה

בשלושה מקומות בתנ"ך נזכרים כְּמָרִים – למשל בתיאור מאבקו של המלך יאשיהו בעבודת האלילים: "וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה" (מלכים ב כג, ה). כפי שעולה מן המקרא וממקבילות בלשונות שמיות אחרות מדובר בכוהני דת. גם בספרות חז"ל המילה משמשת לציון כוהן של דת זרה, ולמן ימי הביניים המילה רגילה בהקשר של כוהן הדת הנוצרית. צורת היחיד של כְּמָרִים איננה מזדמנת בתנ"ך. המילונים משחזרים את הצורה כֹּמֶר (במלעיל) או כָּמָר (במלרע). בספרות חז"ל באה צורת היחיד 'כומר', ובהגייתה יש שתי מסורות: כֹּמֶר (במלעיל) או כֻּמָּר (במלרע; במסורת האשכנזית לעיתים גם ללא דגש: כּוּמָר). צורת הרבים בספרות חז"ל היא 'כמרים' וגם 'כומרים'. מן הצורה כֻּמָּר נוצרו כמה צורות נקבה במשמעות 'נזירה': כֻּמָּרִיָּה, כֻּמָּרִית, כֻּמֶּרֶת (כמובא במילונו של בן־יהודה). הצורה כֻּמֶּרֶת עולה מן הכתיב 'כומרת' בנוסח הראשון של טוביה החולב בתרגום י"ד ברקוביץ (שבועון התורן, שנה ד, תרע"ז–תרע"ח). ייתכן כמובן שגם 'כומרית' בגרסה המאוחרת יותר של התרגום (שהובאה לעיל) אינה אלא כֻּמָּרִית. מכל מקום מכיוון שבעברית החדשה גברה ידה של הצורה כֹּמֶר – צורת הנקבה אמורה להיגזר ממנה כפי שהצענו. [post_title] => כומר בנקבה [post_excerpt] => נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-30 00:17:36 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 21:17:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=237 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>