הדף בטעינה

על המילה יַחְדָּה

במילון

 (ללא ניקוד: יחדה)
מיןנקבה
שורשיחד
נטייהיַחְדַּת־

הגדרה

  • התקשרות של מפלגות לשם הקמת ממשלה (כנגד: נֶגְדָּה, אופוזיציה)
  • התקשרות של מדינות או של ארגונים למען מטרה משותפת – ההתקשרות אינה קבועה ואינה הופכת את שותפיה לגוף אחד (בלועזית: קוֹאָלִיצְיָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (מרחשוון תשע"ב, אוקטובר 2011)

ביום פתיחת כנס החורף של הכנסת פנתה האקדמיה ליושב ראש הכנסת מר ראובן ריבלין בבקשה לאמץ את המילים יַחְדָּה (קואליציה) ונֶגְדָּה (אופוזיציה). מנכ"לית האקדמיה כתבה למר ריבלין כי המילים יַחְדָּה ונֶגְדָּה מצטרפות – גם אם באיחור רב – לאחיותיהן העבריות ממשלהכנסתסיעהמפלגה, וכי בכוחו לקדם את היקלטותן בציבור ובדיבור.
המשך קריאה >>

שיתוף פעולה עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5396
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-04-07 12:24:36
    [post_date_gmt] => 2013-04-07 09:24:36
    [post_content] => 

מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום)

מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים ותיקות יותר מן השורש אג"ד המציינות גופים שהתאגדו יחד. מהן הלקוחות מן המקורות: אֲגֻדָּה, אֶגֶד (כגון אֶגֶד עָרִים). מהן מחודשות: אֻגְדָּה (בצבא), אִגּוּד (כגון איגוד מקצועי), הִתְאַגְּדוּת, תַּאֲגִיד (קורפורציה). המונח מאגד כלול במילון למונחי הבנקאות ושוק ההון של האקדמיה משנת תשס"ז.

מַאֲחָד (פדרציה)

מאחד הוא איחוד של מדינות שבו כל מדינה שומרת על עצמאותה בענייני פנים בלבד. העניינים הכלליים, כגון מדיניות החוץ, נתונים לסמכות השלטון המרכזי. ארצות הברית של אמריקה היא דוגמה למַאֲחָד. מונחים אחרים המציינים שיתוף בין ישויות מדיניות או מדינות עצמאיות הם חֶבֶר (חֶבֶר מדינות, חֶבֶר עמים) וקהילייה. יש גם שיתופי פעולה לסוגיהם: ברית, אֲמָנָה, ציר, גּוּשׁ (בלוק), יַחְדָּה (קואליציה). המונח מאחד כלול במילון למונחי הדיפלומטיה של האקדמיה משנת תשנ"ט.

הִדּוּדִי (אינטראקטיבי)

המילה הִדּוּדִי נוצרה בעקבות המילה הֲדָדִי. מקור שתי המילים הללו במילה הארמית הֲדָדֵי המוכרת לנו מן התלמוד הבבלי, ומשמעה 'ביחד'. הֲדָדֵי היא גלגול מצירוף מעין 'חַד־חַד', כלומר 'אחד מול אחד', ובו העיצור ח' הפך לה'. המונח הידודי כלול במילון למונחי הכימיה הכללית של האקדמיה משנת תשמ"ה (1985). [post_title] => שיתוף פעולה עברי [post_excerpt] => מה הם מַאֲגָד ומַאֲחָד? ואיך אומרים אינטראקטיבי בעברית? חיברנו יחד כמה מונחים של יחד בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:09:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:09:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5396 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה הם מַאֲגָד ומַאֲחָד? ואיך אומרים אינטראקטיבי בעברית? חיברנו יחד כמה מונחים של יחד בעברית. המשך קריאה >>
איור של מליאת הכנסת

לקראת הבחירות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 

יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)

יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד. את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).

שְׁדֻלָּה (לובי)

שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות. את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).

מַצָּע

מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים. מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש. המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).

אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ (accountability)

אחריות דיווח היא חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. רבים משתמשים למשמעות זו בחידוש אַחְרָיוּתִיּוּת (שבו גובבה הסיומת ־יוּת פעמיים), ואולם חסר בו רכיב הדיווח שהוא עיקר העניין. בצירוף אחריות דיווח חברו שתי מילים – ותיקה וחדשה. אחריות היא מילה מלשון חז"ל: השם המופשט מן אַחְרַאי, וקושרים אותה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה). המילה המחודשת דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). הצירוף אחריות דיווח אושר במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ה (1995). מליאת הכנסת [post_title] => לקראת הבחירות [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:02:56 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:02:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. המשך קריאה >>
איור של ילדה עם מצלמה עומדת לפני רחבת הכנסת

עברית ממשכן הכנסת

WP_Post Object
(
    [ID] => 1020
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-02-06 13:34:00
    [post_date_gmt] => 2012-02-06 11:34:00
    [post_content] => בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני. במקור כְּנֶסֶת, כמו התכנסות, היא אספה והתוועדות, כגון בצירוף בֵּית כְּנֶסֶת – מקום שמתכנסים בו לתפילה בציבור. הַכְּנֶסֶת היא שמו הפרטי של בית המחוקקים הישראלי (בלעז פרלמנט).

מקום מושבה זכה לשם מיוחד: מִשְׁכַּן הַכְּנֶסֶת. מִשְׁכָּן הוא מקום מגורים, מקום לשכון בו. בתנ"ך התייחד הַמִּשְׁכָּן לציון האוהל ששכן בו ארון העדות, וכיום המילה מִשְׁכָּן משמשת לציון מבנים בעלי חשיבות ציבורית.

האספה הכללית של חברי הכנסת נקראת מְלִיאָה – מילה שביסודה היא שם פעולה של מָלֵא, כגון בפיוט של יניי "וַיִּמְנוּ לִמְלִיאָתוֹ [של הירח]". בתלמוד הירושלמי מְלִיאָה היא שדה מלא או ערוגה מלאה – לעומת צמח יחיד. בעת החדשה החלה מילה זו לשמש תרגום ל־plenum ('אספה בהשתתפות כל החברים'; plenum בלטינית פירושו מָלֵא).

כדי להבחין בין שְׁאֵלָה שחברי כנסת מציגים לשר בעניין הנתון באחריותו ובין שאלה סתם נבחרה המילה הארמית שְׁאִילְתָה – שאינה אלא מקבילתה של המילה שְׁאֵלָה.

כמה מילים ממשכן הכנסת היו במקורן בעלות משמעות כללית יותר ונעשו למונחים מוגדרים בהקשר זה. מִפְלָגָה (בניקוד זה) נוצרה על פי מילה יחידאית בתנ"ך: "לְתִתָּם לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם" (דברי הימים ב לה, יב), ובעת החדשה השתמשו בה לציון קבוצה, כיתה ובעיקר בהקשר הפוליטי. כיום היא קבוצה מאורגנת בעלת עמדה פוליטית וחברתית השואפת להגיע לשלטון. סִיעָה מוכּרת מספרות חז"ל ומן הארמית (סיעתא). היא מציינת חבורה של אנשים, כגון בצירופים 'שמאי וסיעתו', 'הלל וסיעתו', ונראה שהיא קשורה לסיוע (חבורה שאנשיה מסייעים זה לזה. בכך היא נבדלת ממפלגה הקשורה דווקא לפילוג). מקבילה לה שִׁיעַה בערבית (מכאן השיעים, כת הנאמנים למשפחת הנביא מוחמד). בכנסת סִיעָה היא קבוצת חברי הכנסת ממפלגה מסוימת.

ויש גם תופעה הפוכה – מונח ייחודי שנעשה למילה כללית: את המילה כֶּנֶס חידש כנראה איש ועד הלשון השר דוד רמז במיוחד לסדרת ישיבות של הכנסת (כנס הקיץ וכנס החורף של שנה אחת הם מוֹשָׁב). ואולם לא עבר זמן רב והמילה כֶּנֶס יצאה מתחום הכנסת ונעשתה מילה נרדפת לכינוס.

מילים כלליות מן המקורות שנעשו למונחים יש גם ברשות המבצעת: המילה מֶמְשָׁלָה מציינת במקור את פעולת השליטה, למשל "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז), ומכאן גם את אנשי השלטון: "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ [של מלך אשור] עִמּוֹ" (דברי הימים ב לב, ט). כיום מֶמְשָׁלָה היא חֶבֶר השרים העומד בראש המדינה. את המילה שַׂר עצמה קבעה הממשלה הזמנית בישיבה הראשונה יומיים לאחר הכרזת המדינה. עוד הצעות שעלו בישיבה לחלופה עברית ל'מיניסטר' הן מֻרְשֶׁה, נֶאֱמָן ונָגִיד. בתנ"ך שַׂר הוא מנהיג, ממונה ומפקד (למשל 'שר אלפים') וגם איש נכבד, וכך שימשה המילה עד קום המדינה. השם הפרטי שָׂרָה קשור כמובן לשׂר וקרוב במשמעותו לשם מִלְכָּה (באכדית שַׁרֻּ הוא מלך).

הספרות העברית לדורותיה העמידה לרשותה של כנסת ישראל את רוב המילים שנזקקה להן עוד מראשיתה. להן הוסיפה האקדמיה כמה חידושים: שְׁדֻלָּה (לובי), בְּחִירוֹת מַקְדִימוֹת (פריימריז), וַעֲדַת שָׁעָה (ועדה אד הוק) וגם צמד המילים יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה), המחכות עדיין לשעתן.

כתבו: רונית גדיש ותמר כץ

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => עברית ממשכן הכנסת [post_excerpt] => השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-11 10:11:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-11 07:11:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1020 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני. המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 63

למד לשונך 63

WP_Post Object
(
    [ID] => 6960
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2006-03-14 15:18:08
    [post_date_gmt] => 2006-03-14 13:18:08
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו
    [post_title] => למד לשונך 63
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו: יַחְדָּה, נֶגְדָּה, שׁוֹמְרָן, כִּתּוּב דַּשׁ, כִּתּוּב גַּב.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-63
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:28:26
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:28:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6960
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו: יַחְדָּה, נֶגְדָּה, שׁוֹמְרָן, כִּתּוּב דַּשׁ, כִּתּוּב גַּב. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 27

אקדם 27

WP_Post Object
(
    [ID] => 7994
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2004-09-14 16:08:14
    [post_date_gmt] => 2004-09-14 13:08:14
    [post_content] => תוכן העניינים
  • לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1
  • אירועי שנת היובל, עמ' 1
  • "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1
  • מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות רות אלמגור־רמון, חיים א' כהן, יורם מלצר ויוסף עופר בהנחיית עינת גונן (מיום העיון הפתוח "לשון הרבים"), עמ' 2 בדיון: צורות הרבים של רִקְמָה, מִלְגָּה, לִשְׁכָּה, דַּוְשָׁה, פַּרְוָה, דַּיְסָה, שַׁוְעָה פִּרְכָה; צורות עבר נוכחים: שְׁמַרְתֶּם, הֲלַכְתֶּם; שְׁתִיל / שָׁתִיל, יָשֵׁן / יוֹשֵׁן
  • פרסום חדש: מלשון יחידים ללשון אומה מאת נתן אפרתי, עמ' 3
  • כל האמת על "שח־רחוק" מאת אסתר גולדנברג, עמ' 6 מחידושי משפחת בן־יהודה: שׂח־רָחוֹק, שַׂרְחוֹק, מִבְרָק, מִבְרָקָה, יַרְכְּתוֹן (פיליטון), רַמְקוֹל, אַלְחוּט, וָזִיר, וְזָרָה, מִכְלָלָה, מוֹרְשׁוֹן (פרלמנט), מַלְעָב (ספורט), שַׁתְפָנִי (סוציאליסט), כְּנֵסִיָּה (קונגרס), תַּקְדִּים, עַצְמָאוּת, מִטְרִיָּה, אַכְזָבָה, מִסְפָּרָה, אוֹפַנּוֹעַ, מַאֲחָדָה (קואליציה), יַחְדָּה (אנסמבל), דַּרְכִּיָּה (דרכון), קוֹלְנוֹעַ, בִּטָּאוֹן, מוֹעֲדוֹן, רְכוּשָׁנִי, תָּמִיר
[post_title] => אקדם 27 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-27 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-25 00:49:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-24 22:49:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7994 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1 אירועי שנת היובל, עמ' 1 "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1 מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות המשך קריאה >>