הדף בטעינה

על המילה חִסּוּן

במילון

 (ללא ניקוד: חיסון)
מיןזכר
שורשחסן
נטייהחיסונים; שם הפעולה של מְחַסֵּן לכל הנטיות

הגדרה

  • חיזוק
  • יצירת הגנה בגוף בפני מחלות וכדומה
  • נַסְיוּב המכיל חיידקים או נגיפים מומתים או מוחלשים ומוחדר לגוף חי כדי שייצור נוגדנים לחיידקים או לנגיפים הללו (בעבר: תַּרְכִּיב)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מונחים חדשים במדע המדינה אֱנוֹשָׁנוּת (הומניזם); אֱנוֹשְׁתָנוּת (הומניטריזם) גַּנְזָר (צנזוֹר); גַּנְזָרוּת (צנזורה) הוֹנְתָנוּת (קפיטליזם) בִּשְׁרוּר (לגיטימציה); הַפְחָלָה (דה-לגיטימציה) לוֹפְתָנוּת (טוטליטריזם) מוֹלַדְתָּנוּת (פטריוטיזם) מַלְהִיגוּת (דמגוגיה) מִסְכָּם (קונסנזוס) שְׁלֹוֹמָנוּת (פציפיזם) חם מהתנור! האקדמיה ללשון העברית

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022)

WP_Post Object
(
    [ID] => 63601
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2022-06-09 07:00:16
    [post_date_gmt] => 2022-06-09 04:00:16
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה אושרו מילוני מונחים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים, כגון אנושנות (הומניזם), גַּנזר (צנזור), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), שלומנות (פציפיזם), מולדתנות (פטריוטיות), מִסכם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).

עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס.

בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), אושרו שתי רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה.

מונחי מדע המדינה

תחום מדע המדינה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הינה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים:
  • אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]
  • אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing]
  • גִּיּוּּשׁ [יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, alignment] כנגד פּוֹרְרוּת [נטישה של בוחרים את מחויבותם למפלגתם וכדומה; dealignment]
  • גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר]
  • דְּפוּסָה [פרדיגמה]
  • הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]
  • הֶחְסֵם [אמברגו]
  • הֶסְמֵךְ [מנדט, הוראה או הסמכה הניתנת לגורם מסוים לפעול בעניין ציבורי]
  • הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם]
  • חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]; חֵרוּתָנוּת [ליברטריאניזם]
  • כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם]
  • כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]
  • לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]
  • מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]
  • מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]
  • מִסְכָּם [קונסנזוס]
  • מַתְרִיעָן [אדם המתריע על שחיתויות, על מחדלים וכיו"ב; whistleblower]
  • נְאוּם הַתָּשָׁה [פִילִיבַּסְטֶר]
  • עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת]
  • פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק]
  • שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]
  • שִׁלְטוֹן אַנְשֵׁי דָּת [תאוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי הוֹן [פלוטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים [מריטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן יָחִיד [אוטוקרטיה]
  • שִׁלְטוֹן מֻמְחִים [טכנוקרטיה]

לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה.

את הקמת הוועדה למונחי מדע המדינה יזם ד"ר נדיר צור ז"ל בשנת תשע"ג (2013), והוא אף עמד בראשה בתחילת דרכה עד לפטירתו בטרם עת. בראש הוועדה עמד ברוב שנותיה פרופ' דן אבנון מן המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חברי הוועדה: פרופ' אורן ברק, פרופ' יצחק גל־נור, פרופ' הנרייט כלב-דהאן, ד"ר גייל טלשיר, ד"ר אפרת קנולר ופרופ' מיכאל קרן; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' דוד רוזנטל ופרופ' עפרה תירוש־בקר. בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש במונח במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.

מונחי בריאות הציבור

עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, ואולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום של בריאות האוכלוסייה. במטרה להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת תשע"ד (2013) ועדת מינוח שבה חברו מומחים בבריאות הציבור ונציגי האקדמיה. הוועדה הכינה רשימה של כ־300 מונחים העוסקים בהיבטים שונים, ובהם קידום הבריאות, שירותי הבריאות, תזונה ומשקל, פעילות גופנית, סיכונים ועוד. רשימה זו מצטרפת לרשימת מונחי האפידמיולוגיה שאושרה לפני כשנה. בחידושים שאושרו ברשימה:
  • תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]
  • עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה]
  • שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity; מונח זה מחליף את המונח אַבֶּסֶת שנקבע בעבר]
  • הֲלִיכוּת [walkability], רְכִיבוּת [bikability]
  • לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]
  • הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות]
  • זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"]
עוד אושרו המונחים האלה:
  • מַחֲלָה מִתְמַשֶּׁכֶת [מחלה כרונית]
  • חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר)
  • חִסּוּן [גם לציון החומר שבאמצעותו מחסנים; בעבר תַּרְכִּיב]
  • תּוֹצָא בְּרִיאוּתִי, ובקיצור: תּוֹצָא [outcome; להבדיל מן תּוֹצָאָה = result]
  • חוֹלְלוּת בְּרִיאוּת [סָלוּטוֹגֵנִיּוּת]
  • חוֹנֵךְ [מנטור]
  • שִׁחוּר [יציאה אל הצרכנים והמטופלים, והבאת המידע לפתחם, איתור פעיל של אנשים בסיכון וכדומה; outreach]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת רִאשׁוֹנִיִּים [שאינם טעונים הפניה, כגון רפואת משפחה, רפואת נשים, שירות אחיות]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁנִיּוֹנִיִּים [במרפאות בקהילה או במרפאות חוץ של בית החולים שנותנים רופאים מקצועיים (שאינם רופאים ראשוניים)]
  • שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁלִישׁוֹנִיִּים [דורשים מומחיות מיוחדת או מכשירים מיוחדים; בדרך כלל כרוכים באשפוז]
לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה. חברי הוועדה למונחי בריאות הציבור: מקרב אנשי המקצוע – ד"ר מילכה דונחין (יו"ר), פרופ' רחלי דנקנר, פרופ' אלכס לבנטל, פרופ' ורדה סוסקולני, פרופ' ליטל קינן־בוקר; מטעם האקדמיה – חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין; הצטרף אל הוועדה לאחרונה ד"ר רז דקל. ריכזה את הוועדה בשנתיים האחרונות רונית גדיש.

החלטות בדקדוק

בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס. עוד החלטות בדקדוק שהתקבלו בישיבה שעו ראו במדור עדכונים אחרונים.   [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022) [post_excerpt] => אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-26 00:24:38 [post_modified_gmt] => 2024-01-25 22:24:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=63601 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מאמרי מדע

החיסון העברי הראשון

WP_Post Object
(
    [ID] => 45824
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-11-15 15:25:09
    [post_date_gmt] => 2020-11-15 13:25:09
    [post_content] => ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית? נראה שאפשר לשים את האצבע במדויק על השימוש הראשון במילה: מאמר מאת הרופא יצחק בן יוסף טובים שהתפרסם בעיתון המליץ משנת 1896.

טובים, "ד"ר לחכמת הרפואה בפטרבורג", פרסם ב'המליץ' סדרה של מאמרים על מחלת "הַדִּפְתֵּירִיָּה", הָאַסְכָּרָה בלשונו — ובהם פירט באריכות, בלוויית תרשימים, את דרך פעולתה ואת דרכי ריפוייה.

בחלק הראשון של הסדרה תיאר ד"ר טובים את דרכי ההתמודדות עם המחלה שהיו מקובלות בעבר, ובחלק השני הוא הציג את "אופן הריפוי החדש". כך פותח החלק השני: "בפרקי מאמרי זה הראשונים הנה דברתי על קדמוניות האסכרה, על הבצילים או המתגים המעוררים את המחלה הזאת [...] על הליכות האסכרה, מראותיה וסימניה ועל המוקשים, אשר טמנה המחלה לנפש כל הנגפים בה" (המליץ, 22 במאי 1896).

"הבצילים" ו"המתגים" הם חלק מן השמות שניתנו ליצורים הקרויים בפינו היום חיידקים. המילה חַיְדַּק היא מחידושי אליעזר בן־יהודה (הלחם של 'חי' ו'דק'), ולפני כן השתמשו בשלל חלופות למילה: "בקטר", "מזיק", "יצרצור" (יצור קטן), "בציל" (מהמילה הלועזית בצילוס — bacillus, שפירושה מקל קטן), "מתג" (בשל צורת החיידקים שנתגלתה לחוקריהם הראשונים, מעין קו קטן — דוגמת המתג שבטעמי המקרא), "קו" ואף "מרכה", כשם הטעם שבמקרא. ד"ר טובים מכנה כאן את החיידקים בשמות 'מתג' או 'בציל', ובמקומות אחרים במאמריו הוא מכנה אותם "כמהים מתפוררים" או" פרפרות", "יען אשר ברבותם יתפוררו ויחצו לשנים" (כך במאמר מיום 19 בנובמבר 1895 — המאמר הראשון בסדרת המאמרים על הדיפתריה).

המתגים והבצילים כמעט אינם מוכרים לדובר העברית כיום (השם מתג עודנו משמש בספרות המקצועית לסוג מסוים של חיידקים), אך מילה אחרת שטבע ד"ר טובים מלווה אותנו עד ימינו אנו: החיסון.

את מאמרו מ־29 במאי 1896 הוא מכתיר בכותרת: "הַחֹסֶן מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹת הַמִּתְדַּבְּקוֹת – כְּאַחַד רָאשֵׁי הַיְּסוֹדוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נוֹסְדָה הַמְצָאַת נַסְיוּב הָרְפוּאָה". בהערת שוליים הוא מבאר לְמה הוא מכוון בשם חוסן:

להעתיק לעברית את המושג אימוניטאֶט (אי־כשרון לחלות חלי ידוע) בחרתי בשם "חוסן", אשר יכוֵן באחת למושג "אומץ" ולמושג "מחסה". לפי זה תהיה הוראת שם התואר חסון — אימון בלע"ז — כלומר בלתי מוכשר לחלות חלי ידוע, וענין הפעלים "חסן" ו"החסין" — אימוניזירן בלע"ז, כלומר הנחיל אדם או חיה את הכשרון לעמוד נגד חלי ידוע ולבלתי חלות אותו [...] בשמות "חיסון" ו"החסנה" אשתמש במאמרי זה לתרגם את המובן אימוניזציון בלע"ז — כלומר הנחלת החוסן מפני מחלה ידועה.

השורש חס"ן בתנ"ך נושא את המשמעים כוח ועוצמה – למשל "כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עמוס ב, ט), וכן הוא מתפרש מלשון שמירה ואחסון – למשל: "וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אֹוצְרֹות מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹֽיְבֵיהֶם" (ירמיהו כ, ה). ד"ר טובים מכנה את המשמעים הללו בשמות 'אומץ' ו'מחסה', ולכן הוא בוחר בשורש זה להביע את תכונת החוסן הרפואי – כלומר הכוח המעניק לבעל החיים מחסה והגנה מפני המזיקים. כפי שהוא מתאר בהערתו, הוא השתמש בבניינים שונים כדי לתאר את פעולת החיסון – חיסן בבניין פיעל, כמו בימינו, וכן החסין, בבניין הפעיל. בהתאמה, שמות הפעולה יהיו חיסון או החסנה. לימים אימצה העברית את הצעתו, אך בחרה בבניין פיעל לשימושים הרפואיים, והותירה את שאר הצורות למשמעים האחרים של השורש חס"ן. כך, איננו משתמשים בתואר 'חסון' במשמעות הרפואית, וכן איננו אומרים שהתרופה 'הֶחסינה' את האדם, אלא קוראים לפעולת הענקת החסינות בשם חיסון, ובמטונימיה כך נקרא גם התרכיב שמוחדר לגוף במטרה לחסנו. בתקופה מאוחרת יותר התרחבה המשמעות הרפואית גם לתחומים אחרים, וכך בגד חסין אש הוא בגד המחוסן ומוגן מפני האש, וחוקי החסינות מעניקים הגנה לבעלי תפקידים מפני האשמות שונות. [post_title] => החיסון העברי הראשון [post_excerpt] => ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%9b%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-01-16 23:15:37 [post_modified_gmt] => 2021-01-16 21:15:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45824 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


חִסּוּן
לרשימה המלאה
בריאות הציבור (תשפ"ב, 2022)
חִסּוּן החומר; בעבר: תַּרְכִּיב