הדף בטעינה

על המילה חֲנִיכַיִם

במילון

 (ללא ניקוד: חניכיים)
מיןנקבה רבות
שורשחנך

הגדרה

  • הרִקְמה שהשינַיים תקוּעות בה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון זכר או נקבה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21750
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-15 12:35:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-15 09:35:15
    [post_content] => 

1. אָח (תנור)

אפשרות ב: נקבה ככתוב בירמיהו לו, כב: "וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת".

2. בוהן

אפשרות ב: נקבה כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק.

3. גרב

אפשרות ג: זכר ונקבה עדכון: בתמוז תשפ"א, יוני 2021, הוחלט שלצד השימוש במילה במין זכר אפשר להשתמש במילה במין נקבה. ראו כאן: בהחלטות האקדמיה בדקדוק.

4. סכין

אפשרות ג: זכר ונקבה במשנה ובתוספתא מין המילה נקבה, כגון "נפלה סכין ושחטה" (משנה חולין ב, ג), ועל פי זה יש המעדיפים לנקוט גם בימינו לשון נקבה בסכין. אך בתלמוד סכין גם זכר, כגון "סכין שנפגם" (בבלי זבחים פח ע"א).

5. עט

אפשרות א: זכר בתהלים מה, ב נאמר: "לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר", אך ייתכן מאוד ששם התואר מָהִיר מוסב על הסופר ולא על העט. מכל מקום בספרות ימי הביניים עֵט הוא זכר, וכך גם לפי כל המילונים.

6. קלפי

אפשרות ב: נקבה ככתוב במשנה: "וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת" (יומא ג, ט).

7. פָּנִים

אפשרות ג: זכר ונקבה בלשון המקרא בדרך כלל זכר, כגון "רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר" (משלי כה, כג). בלשון חז"ל בדרך כלל נקבה, כגון "שמאי אומר... והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (משנה אבות א, טו). להרחבה: שני פנים או שתי פנים.

8. חניכיים

אפשרות ב: נקבה כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק. וכך נכתב על המילה בידיעון האקדמיה "אקדם" (גיליון 19): המילה מקורהּ בלשון חז"ל, ואולם מספרות זו אין ללמוד על המין הדקדוקי שלה. דעות בעלי המילונים חלוקות, וגם במילוני האקדמיה אין אחידות. מאגר הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי מלמד גם הוא על שימוש לא אחיד: למשל, מנדלי (בספרו תולדות הטבע, ג) נוקט לעיתים לשון זכר ולעיתים לשון נקבה. מכיוון שיש מגמה בציבור לראות בשמות זוגיים מין נקבה (גם שלא על פי התקן), ומכיוון שרוב שמות האיברים הזוגיים הם בנקבה, ומכיוון שאין עדות מכריעה במקורות – הוחלט לקבוע את מין המילה נקבה.

9. מותניים

אפשרות א: זכר ככתוב: "מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים" (שמות יב, יא).

10. משקפיים

אפשרות א: זכר חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם ככולם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים, משקפיים אופנתיים, מכנסיים ארוכים, מספריים חדים.

11. חִבְרוּת

אפשרות א: זכר להרחבה: חִבְרוּת זכר או נקבה

12. כיריים

אפשרות ב: נקבה זוהי צורת הזוגי של כִּירָה. להחלטת האקדמיה.

13. מחבת

אפשרות ב: נקבה על פי המקרא: "וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר..." (יחזקאל ד, ג). לפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.

14. נֹגַהּ

אפשרות א: זכר להרחבה: לשפוך אור על נוגה

15. צומת

אפשרות א: זכר כגון 'צומת מרומזר', 'הצומת הקרוב'. להרחבה: צומת זכר או נקבה?

16. מצלתיים

אפשרות ב: נקבה להחלטת האקדמיה

17. אי־הבנה

אפשרות ב: נקבה כגון אי־הבנה מצערת. לתחיליות אין מין דקדוקי משלהן, ולכן מינו של הצירוף נקבע על פי שם העצם. ראו בתשובה: אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

18. קורות חיים

אפשרות א: זכר להחלטת האקדמיה
חזרה לחידון [post_title] => חידון זכר או נקבה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-07-22 16:44:04 [post_modified_gmt] => 2021-07-22 13:44:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21750 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

1. אָח (תנור) אפשרות ב: נקבה ככתוב בירמיהו לו, כב: "וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת". 2. בוהן אפשרות ב: נקבה כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק. 3. גרב אפשרות ג: זכר ונקבה עדכון: בתמוז תשפ"א, יוני 2021, הוחלט שלצד המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 19

אקדם 19

WP_Post Object
(
    [ID] => 7978
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2002-01-14 16:04:19
    [post_date_gmt] => 2002-01-14 14:04:19
    [post_content] => תוכן העניינים
  • נשיא המדינה (משה קצב) ושר המדע התרבות והספורט (מתן וילנאי) אורחי האקדמיה, עמ' 1
  • נשיא האקדמיה לכהונה נוספת, עמ' 1
  • תרומה מעיזבונו של המילונאי יהודה גור למכון מזי"א, עמ' 1
  • אתר האקדמיה באינטרנט מחדש את פניו, עמ' 2
  • שאלות ותשובות: מסוק ומטוס מאת ברק דן ודורון רובינשטיין, עמ' 2
  • החלטות בדקדוק: ו' החיבור, חניכיים, דלועים, בבלי ופרסי, עמ' 2
  • מחיי הלשון – יהודה גור מאת נתן אפרתי, עמ' 3
  • "תזיז", "עוּר" ו"מבלגות" – קווים לחקר מיליהם של הכתבים מקומראן מאת מנחם קיסטר, עמ' 6
  • תעודה: גלויה מפינחס הלוי איש־הורוויץ לדוד ילין מאת סמדר ברק, עמ' 8
[post_title] => אקדם 19 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-19 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-12-14 01:23:43 [post_modified_gmt] => 2018-12-13 23:23:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7978 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים נשיא המדינה (משה קצב) ושר המדע התרבות והספורט (מתן וילנאי) אורחי האקדמיה, עמ' 1 נשיא האקדמיה לכהונה נוספת, עמ' 1 תרומה מעיזבונו של המילונאי יהודה גור למכון מזי"א, עמ' 1 אתר האקדמיה באינטרנט המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֲנִיכַיִם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>