הדף בטעינה

על המילה הִרְתִּיק

במילון

 (ללא ניקוד: מרתיק)
בנייןהפעיל
שורשרתק
נטייהמַרְתִּיקָה; הִרְתִּיק, יַרְתִּיק, לְהַרְתִּיק לכל הנטיות

הגדרה

  • מַקיש, דופק – בעיקר על דלת (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

עברית בבית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5489
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-09 09:55:07
    [post_date_gmt] => 2012-12-09 07:55:07
    [post_content] => 

מבואה, עליית תקרה, גומחה, מרתוק, מַקשר פנים

מְבוֹאָה (לובי, הול)

מבואה היא אולם כניסה בבניין כגון בית מלון, תיאטרון, בית ספר, בית דירות. לעיתים משתמשים במילה מבואה לציון חלל כניסה לחלק של בניין, כגון אגף, משרד או דירה. המילה מְבוֹאָה חודשה על פי המילה הזכרית המקבילה לה מָבוֹא.

המבואה בבית האקדמיה ללשון העברית

עליית תקרה (בוידם)

עליית תקרה היא תא אחסון שנבנה מתחת לתקרה. הצירוף 'עליית תקרה' נוצר על פי הצירוף המקראי 'עליית קיר': "נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה" (מלכים ב ד, י). צירוף קרוב הוא 'עליית גג', והוא למעשה נרדף למילה המקראית עֲלִיָּה המציינת חדר בחלק העליון של בית. הצירוף עליית תקרה, ובקיצור עלייה, אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

גֻּמְחָה (נישה)

גומחה היא שקע בקיר המנוצל למטרות שונות, כגון למדפי ספרים ולקישוט. יש גומחת פינה ויש גומחת חלון, יש גומחה מלבנית ויש גומחה מעוגלת. בקיר המסגד יש גומחה המכוונת אל מֶכַּה (מִחְרַאבּ). המילה גומחה מחליפה את 'נישה' לא רק בתחום הבניין אלא גם בהקשרים מושאלים כגון בצירוף 'גומחה אקולוגית'. את המילה גומחה חידש זאב בן־חיים, בהיותו מזכיר ועד הלשון, על פי אחת מצורותיה של מילה במשמעות זו בכמה מניבי הארמית. המילה כלולה במילון למונחי ארכאולוגיה משנת תש"ב (1942).

מַרְתּוֹק

מרתוקמרתוק הוא התקן הקבוע בדלת הכניסה לבית ומשמש להקשה. המילה מרתוק שקולה במשקלן של מילים כמו מַרְעוֹם. שורש המילה רת"ק נבחר על פי משמעותו של הפועל הִרְתִּיק מלשון חז"ל שמשמעותו הִכָּה, נָקַשׁ, כגון במשל המובא בתלמוד על "אוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך" (ברכות א, א). המונח מרתוק נקבע במילון למונחי נגרות הבניין של האקדמיה משנת תשל"א (1971).

מַקְשֵׁר פְּנִים, מַקְשֵׁר (אינטרקוֹם)

מקשר פנים, ובקיצור מַקְשֵׁר, הוא התקן של מערכת קֶשֶׁר פְּנִים שבאמצעותו אנשים המרוחקים זה מזה בתוך תחום מוגדר יכולים לדבר זה עם זה. המקשר מצטרף למכשירי קשר אחרים, בהם שזכו לשמות עבריים כמו הזימונית (ביפר), ובהם שנותרו בלועזיותם, כמו הטלפון. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ב (2002).   [post_title] => עברית בבית [post_excerpt] => ברוכים הבאים לבית העברי! כדי להיכנס לבניין דברו במַקשר הפְּנים (אינטרקום), ואז תיפתח הדלת למְבוֹאָה. כשתגיעו לדלת הבית תוכלו להקיש במרתוק, ובתוך הבית ייתכן שתמצאו גומחה ועליית תקרה. מבחר מונחים עבריים בבית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:56:14 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:56:14 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5489 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברוכים הבאים לבית העברי! כדי להיכנס לבניין דברו במַקשר הפְּנים (אינטרקום), ואז תיפתח הדלת למְבוֹאָה. כשתגיעו לדלת הבית תוכלו להקיש במרתוק, ובתוך הבית ייתכן שתמצאו גומחה ועליית תקרה. מבחר מונחים עבריים בבית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִרְתִּיק 1 (קשירה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִרְתִּיק 2 (דפיקה והכאה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>