הדף בטעינה

על המילה דָּלָה

במילון

 (ללא ניקוד: דולה)
בנייןקל
שורשדלי
נטייהדּוֹלָה; דָּלָה, יִדְלֶה, לִדְלוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • שוֹאב, מעלֶה מים (מבאר וכדומה)
  • שוֹלֶה, מעלה מן המים (פנינים וכדומה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הנביא יחזקאל ובדי האילן

WP_Post Object
(
    [ID] => 8434
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-02-04 14:38:41
    [post_date_gmt] => 2015-02-04 12:38:41
    [post_content] => 

brosh3השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית. בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל:

"הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ [...] עַל כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים" (לא, ג–ז).

בקטע קצר וציורי זה משמשות לצד המילה הרגילה עָנָף כמה מילים נרדפות:

עֲבוֹת

המילה המקראית עבות מציינת על פי רוב 'חבל קלוע'. כך למשל בסיפורי שמשון: "וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע" (שופטים טו, ג). צורת הרבים היא עֲבוֹתִים או עֲבוֹתוֹת, כמצוי אצל הושע: "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" (יא, ד). בנבואתו של יחזקאל עבותים אינם חבלים שזורים רגילים אלא 'ענפים סבוכים' או 'סבך ענפים'.

עָבֹת הוא גם שם תואר שמשמעו 'סבוך ומסועף', למשל 'עץ עבות', 'יער עבות'. בנטייה של שם התואר יש דגש ותנועת u: עֲבֻתָּה, עֲבֻתִּים (כמו עָמֹק, עֲמֻקָּה, עֲמֻקִּים).

סְעִיפִים, סְעַפּוֹת וסַרְעַפּוֹת

המילה סְעִיף בהוראת ענף מוכרת מספר ישעיהו, ומן המשמעות הזאת נוצרה בימי הביניים המשמעות המושאלת המוכרת לנו היום: קטע של פרק, חלק ממסמך. אך בנבואתו של יחזקאל אנו מוצאים שתי צורות אחרות של המילה: סְעַפּוֹת וגם סַרְעַפּוֹת – בתוספת ר' (כמו שַׁרְבִיט הקשור לשֵׁבֶט – 'מקל').

tree5ייתכן שגם המילה סְעִפִּים קשורה לכאן. המילה מצויה בדבריו של אליהו לעם על הר הכרמל: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים – אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א יח, כא). יש המפרשים שסעיפים הם קביים (העשויים מענפים), ולפי פירוש זה הדימוי הוא לפיסח הנוטה בהליכתו פעם לכאן ופעם לכאן. אחרים פירשו 'מחשבות', ורָאו בסעיפים – כלומר בענפים – מטפורה למחשבות (שְׂעִפִּים במשמעות מחשבות או במשמעות קרובה יש באיוב ד, יג; כ, ב). ויש הסוברים כי סְעִפִּים כאן הם 'דעות חלוקות' כי עניינו הבסיסי של השורש סע"ף הוא 'חלוקה', 'פיצול'.

המילה סעיף מוכרת גם מן הצירוף סְעִיף סֶלַע שמשמעו 'נקיק', אך הדעות חלוקות בשאלה אם משמעות זו של המילה קשורה למשמעות 'ענף'.

פֹּארוֹת

גם פארות הן ענפים, והמילה משמשת גם בשירה העברית המודרנית – למשל בשיר 'ניגונים' מאת פניה ברגשטיין: "שְׁתַלְתֶּם ניגונים בי אמי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים [...] עתה הם שולחים פֹּארוֹת בדמי, שורשיהם בעורקַי שלובים". צורת היחיד היא פֹּארָה, אך במקרא הצורה הזאת מנוקדת דווקא בקיבוץ: "הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה, וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ" (ישעיהו י, לג). כמו שמן הסעיפים משמש בפסוק הזה הפועל סִעֵף – 'קיצץ ענפים', כך מן הפארות נוצר הפועל פֵּאֵר: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, כ). ומה משמעות הפועל הזה? יש מפרשים 'שָׁבַר ענפים' ויש מפרשים 'ליקט את הפירות שנשארו על הענפים'.

דָּלִיּוֹת

דליות הן הענפים הנישאים של הצמח. הדליות המוכרות ביותר הן הזמורות המורמות של הגפן, אבל במקרא יש דליות גם לעצים אחרים – כמו לעץ הארז בנבואתו של יחזקאל. הפועל דָּלָה פירושו הֶעֱלָה, ומכאן השם דְּלִי לכלי שדולים בו מים מן הבאר.

בספרות חז"ל מצויה גם צורת היחיד דָּלִית, והכוונה לגפן שהודלתה על גבי קנים וכלונסאות (לעומת רוֹגְלִית – גפן השרועה על הקרקע). למשל: "הפאה ניתנת במחובר לקרקע. בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק לעניים" (משנה פאה ד, א).

בַּד

tree6בדים במובן 'ענפים' אינם נזכרים בקטע שהובא לעיל מספר יחזקאל אלא בנבואות אחרות של יחזקאל – למשל בפסוק זה שגם בו כמה מילים המציינות ענפים: "וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ, וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות" (יז, ו). במקרא בד הוא גם מוט המשמש לנשיאה של כלי המשכן. ומספרות חז"ל קיבלנו את הצירוף בית הבד הקרוי כך על שום קורת העץ הכבדה שבעזרתה כתשו את הזיתים.

כמו הפֹּארה גם הבד מצא דרכו אל השירה העברית החדשה. כך למשל נפתח שירה של לאה גולדברג 'ערב מול הגלעד': "האילנות כל כך כבדים, כופף הפרי את הבדים".

גם המילה בד במשמעות 'אריג' מקורה במקרא, אך ככל הנראה אין קשר בינה ובין בד במשמעות ענף.

[post_title] => הנביא יחזקאל ובדי האילן [post_excerpt] => בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 22:05:19 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 19:05:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8434 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שני ילדים עם קשיות מעל אשכול ענבים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

WP_Post Object
(
    [ID] => 1021
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-03-05 09:43:00
    [post_date_gmt] => 2012-03-05 07:43:00
    [post_content] => שני ילדים עם קשיות מעל אשכול ענביםבאדר תשס"ט (מרץ 2009) ובמרחשוון תשע"ב (נובמבר 2011) אישרה מליאת האקדמיה את המילון למונחי היין, פרי עבודת הוועדה למונחי היין. במילון מילים ותיקות וחדשות כאחד, וסיפורן של כמה מהן יסופר בזאת.

גפןשׂוֹרֵקָה – גפן משובחת שענביה אדומים־כהים. שׂוֹרֵקָה ושׂוֹרֵק מקורן במקרא. בברכת יעקב ליהודה בבראשית נאמר: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ" (מט, יא); ובמשל הכרם בישעיהו: "כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק" (ה, ב). מקובל לפרשן גפן משובחת. שורש המילה מציין צבע אדום או אדום כהה בכמה לשונות שמיות וגם בעברית, כגון בשמו של איפור הפנים בצבע אדום – סָרָק או שָׂרָק – הידוע בביטוי 'בְּלֹא כְּחָל וְשָׂרָק', כלומר בלי תוספת, בלי קישוט וייפוי. שׂוֹרֵק הוא גם שמו של הנחל הקשור בשמשון וּדלילה (שופטים טז, ד), כנראה על שום סוג הגפנים שגדלו בו.

גפןחַכְלִיל – צבע אדמדם ביין (reddish). במקרא נזכר שם התואר חַכְלִילִי בהקשר של יין, גם הוא בברכת יעקב ליהודה: "חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מט, יב). ובמשלי נאמר: "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם? לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן" (כג, כט–ל). היו חוקרים שהציעו שזה צבע כהה או שחור על פי 'חושך' באכדית (ekletu), אך הפירוש המקובל (למשל בתרגום אונקלוס ובפירוש רש"י) הוא שהמילה מציינת צבע אדום. בימינו המילה חַכְלִילִי משמשת בלשון הגבוהה ואף בשמות בעלי חיים וצמחים בעלי גוון אדום, וממנה נגזר אף שם הציפור חַכְלִילִית.

גפןגֶּפֶת עֲנָבִים – שאריות מן הענבים. המילה גֶּפֶת מוכּרת מלשון חכמים במשמעות פסולת הזיתים לאחר שנסחט מהם השמן בבית הבד. הגפת שימשה גם חומר בעֵרה: "מסיקין בגפת ובזוגין [פסולת הענבים; זֹג = זַג] של שביעית, אבל אין מדליקין באגוזין ואין מסיקין בזתים" (תוספתא שביעית ו, טז). המילה זַג מתפרשת בהקשרים אחרים כקליפת העינב וכך היא משמשת גם בימינו, ואילו המילה גפת הרחיבה את משמעותה לִפסולת פירות אחרים. גם מגפת הענבים – ולא רק מהמיץ – מיוצר משקה כהיל, ולו נקבע המונח גַּפְתָּה.

חשיבות הגפן ומורכבותה באות לידי ביטוי בשפע המילים מן המקורות לגפן ולַחלקיה; חלקן מצאו את דרכן גם אל המילון למונחי היין. הינה כמה מהן:

דָּלִית היא גפן שהודלתה על גבי קנים וכלונסאות, ולעומתה רוֹגְלִית (מלשון רֶגֶל) היא גפן שׂרועה, שִפלת קומה (אצל יחזקאל היא קרויה גפן סורחת). במקרא דלִיות הן הענפים הנישאים, ובמשנה דלית היא הגפן עצמה. הפועל דָּלָה פירושו הֶעֱלָה וכך מתקשרת הדלית אל הדלי שדולים בו מים מן הבאר. קְנוֹקֶנֶת היא איבר האחיזה המסולסל של הגפן, ושָׂרִיג (ברבים: שָׂרִיגִים) הוא ענף ירוק הנושא אשכולות או קנוקנות. זְמוֹרָה היא שָׂריג גפן המתעצה לקראת סוף הקיץ (ומכאן לִזְמֹר את הכרם וגם מַזְמֵרָה, למשל בישעיהו ב, ד).

לבסוף נזכיר את העוֹלֵלות (ביחיד עוֹלֵלָה) – אשכולות הענבים המאוחרים. בעוד שאת אשכולות הענבים בוצרים, את העוללות מעוללים. אבל בתורה (ויקרא יט, י; דברים כד, כא) נצטווה הבוצר את כרמו שלא לעולל אחריו ולהשאיר את העוללות לעניים, והינה נמצא פרי הגפן קשור לא רק למשתה פורים אלא גם למתנות לאביונים.

חג פורים שמח.

כתב: ברק דן

גפןקובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ [post_excerpt] => מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%9c%d7%91%d7%91-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 15:08:34 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:08:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1021 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


דָּלָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תרצ"ח, 1938)
דָּלָה* , שָׁאַב*
* במילון המקורי כתוב: דָּלֹה
* במילון המקורי כתוב: שָׁאוֹב
כלכלת הבית (תרצ"ג, 1933)
מִלֵּא* , דָּלָה* , שָׁאַב*
* במילון המקורי כתוב: מַלֵּא
* במילון המקורי כתוב: דָּלֹה
* במילון המקורי כתוב: שָׁאוֹב
ברשימה הראשונה היה המונח דָּלֹה, שָׁאוֹב, עָרֹה.

במבט היסטורי

שכיחות הערך דָּלָה 1 (שאיבה, הרמה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך דָּלָה 2 (ליקוי, מעידה, "דליו שוקיים") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>