WP_Post Object
(
    [ID] => 21668
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-07 09:27:02
    [post_date_gmt] => 2017-06-07 06:27:02
    [post_content] => 

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר
תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם.
איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף.
יִשֹּוּם, מַטָּס, מִסּוּי, תּוֹבָנָה
תשובה: מילים שיש בהן חילופי גזרות.
יִשּׂוּם – משורש שׂי"ם מגזרת עי"ו (שָׂם, לָשִׂים) – על דרך גזרת פ"י (כמו יִצּוּר); מַטָּס – משורש טו"ס מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"נ (כמו מַסָּע); מִסּוּי – משורש מס"ס מגזרת הכפולים – על דרך גזרת ל"י (כמו שִׁנּוּי); תּוֹבָנָה – משורש בי"ן מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"י (כמו תּוֹדָעָה).
בעבר התנגדה האקדמיה למילים האלה בהיותן חורגות מן המתבקש על פי הדקדוק, ואולם בסופו של דבר היא אישרה את כולן וגם אחרות מסוגן (מַשָּׁט, גִּבּוּי ועוד). חילופי גזרות רגילים מאוד בלשוננו כבר במקרא ובספרות חז"ל.
לַחַן, אֹפֶק, מְהַנְדֵּס, תַּאֲרִיךְ
תשובה: מילים שנשאלו ללשוננו מן הערבית.
הלשון הערבית היא אחות ללשון העברית במשפחת הלשונות השמיות. בימי הביניים קיבלנו ממנה מילים רבות – בייחוד במדע ובפילוסופיה. בתקופת תחיית העברית היו ממחדשי הלשון שחידשו מילים על פי הערבית. כך למשל חידש אליעזר בן־יהודה את המילים אדיב, אוהד, גרב ועוד.
כֶּבֶל, גָּאוֹן, מְכוֹנָה, מַסֵּכָה
תשובה: מילים מקראיות שחל בהן שינוי משמעות בהשפעת דמיון צליל למילה לועזית:

 	
כֶּבֶל – בתנ"ך: שלשלת ברזל לכבילת אסירים. בימינו: חבל השזור מחוטי מתכת ומשמש בעיקר להובלת זרם חשמלי, בהשפעת המילה הלועזית cable.
 	
גָּאוֹן – בתנ"ך: גאווה וגם גבהות, רוממות. בימינו: אדם חכם ומחונן או בעל כישרון יוצא דופן בתחום מסוים, בהשפעת המילה הלועזית genius. החוליה המקשרת בין המשמעויות היא שימוש המילה 'גאון' בתקופת הגאונים – כמוסבר כאן.
 	
מְכוֹנָה – בתנ"ך: כַּן, בסיס. בימינו: מתקן מעשה ידי אדם, לרוב אוטומטי, שנועד לתכלית מסוימת, בהשפעת המילה היוונית mechane (אנגלית: machine). להרחבה.
 	
מַסֵּכָה –בתנ"ך: פסל מתבנית יצוקה, כגון "עגל מסכה", וכן כיסוי, מצע ("כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס", ישעיהו כח, כ). בימינו: כיסוי לפנים, על פי המילה הלועזית mask.

בַּקְבּוּק, רִשְׁרוּשׁ, הִמְהוּם, קוּקִיָּה
תשובה: מילות תצליל (אונומטופאה), מילים המחקות בצלילן את המסומן שלהן.
דַּיָּל, מִשְׁקֶפֶת, חָזִיָּה, מִכְלָלָה
תשובה: חידושים של אליעזר בן־יהודה המשמשים כיום במשמעות שונה מזו שהוא ייעדם לה:

 	
דייל – במילון בן־יהודה: "שמש המביא המשקאות והמאכלים במסעדות ובתי הקהוה", כלומר מלצר.
 	
משקפת – במילון בן־יהודה: "שפופרת של הבטה למרחוק, telescope" (טלסקופ).
 	
חזייה – במילון בן־יהודה: "בגד קצר בלי בתי זרוע על החזה, vest". הכוונה ללסוטה (וסט) של גברים, בגד הנלבש מתחת למקטורן החליפה.
 	
מכללה – במילון בן־יהודה: "בית מדרש עליון לחכמות ומדעים [...] university ". בן־יהודה חידש את המילה תמורת אוניברסיטה, אך אנשי האוניברסיטה לא חפצו בחידוש. מכיוון שהחידוש לא התקבל למטרתו המקורית, הוא נוצל בשלב מאוחר יותר למוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטה.

אַחְיָן, עֶגְלוֹן, דַּלְפוֹן, שְׁלוּמִיאֵל
תשובה: מילים שמקורן בשמות פרטיים מן המקרא.

 	
אַחְיָן – שם אדם מצאצאי מנשה: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" (דברי הימים א ז, יט). את המילה במשמעות 'בן האח' חידש חוקר המקרא והלשון משה זיידל על פי השם הפרטי המקראי.
 	
עֶגְלוֹן – מלך מואב (שופטים ג). השימוש במילה במשמעות 'נוהג עגלה' מתועד כבר בספרות ימי הביניים.
 	
דַּלְפוֹן – אחד מעשרת בני המן (אסתר ט, ז). ככל הנראה נהפך השם הפרטי הזה למילה שמשמעה 'עני' בגלל תחילתו 'דל'. שימוש זה במילה מוכר למן ספרות ההשכלה.
 	
שְׁלוּמִיאֵל – שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי היה נשיא שבט שמעון (במדבר א, ו ועוד), ולפי המדרש (בבלי סנהדרין פב ע"ב ועוד) אינו אלא זמרי בן סלוא שהרגו פינחס. השימוש בשם שלומיאל ככינוי לאדם לא יוצלח וביש־מזל קשור כנראה אל 'שלימזל' ביידיש ואל Schlemihl בגרמנית, ואולי אף הושפע מספרו הנודע של אדלברט פון שאמיסו "סיפורו המופלא של פטר שלימל" (1813), שתורגם גם בשם "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל". חוקר הספרות העברית דב סדן מצביע על קשר אפשרי בין הכינויים האלה ביידיש ובגרמנית ובין השם המקראי.

טֹפֶר, קַיִט, כֻּרְסָה, שְׁאִילְתָה
תשובה: מילים שמקורן ארמי ונוצר בידול משמעות בינן ובין המקבילה העברית המקורית שלהן.

 	
טֹפֶר – הצורה הארמית של המילה ציפורן. בעברית החדשה: ציפורן של בעל חיים דווקא.
 	
קַיִט – על פי קייטא בארמית, הצורה העברית של המילה קיץ. בעברית החדשה קיט הוא נופש בקיץ ואף נופש סתם.
 	
כורסה – על פי המילה הארמית 'כורסא' שאינה אלא כיסא. בעברית החדשה כורסה היא כיסא רחב ומרופד, לרוב בעל ידיות.
 	
שאילתה – שאלה. בימינו: שאלה שחברי כנסת מציגים לשר בעניין הנתון באחריותו.

נַמְנֶמֶת, תַּבֶּטֶת, שֶׁגֶר־פֶּגֶר, שָׂח רָחוֹק
תשובה: מילים או צירופי מילים שמעולם לא אושרו בוועד הלשון או באקדמיה, אך שמועות עקשניות קושרות אותן אליה.
החידוש 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן־יהודה, אך לא התקבל בוועד הלשון; השם 'פיג'מה' ('נמנמת' או 'נמנמה' בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'; הטלוויזיה עודה טלוויזיה (מעולם לא נקבע 'תבטת'); ולאמבולנס טרם נקבעה חלופה עברית, וגם אם תיקבע היא ודאי לא תהיה "שגר פגר".


חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מה משותף לקבוצות המילים - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-09 16:55:49
    [post_modified_gmt] => 2018-11-09 14:55:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21668
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 989
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 08:03:00
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 06:03:00
    [post_content] => 
איך הפכו המכונות מימי שלמה המלך למכונות התעשייה הרועשות של העת החדשה, ואיך התגלגלו מהן המכוניות המתגלגלות בכבישים?
כמו הכַּן ששימש בסיס לכיור באוהל מועד, שימשו עשר מְכוֹנוֹת (מן השורש כו"ן) עשויות נחושת בסיס לכיורים בבית המקדש שבנה שלמה: "וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת... כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת" (מלכים א ז, לח). מבנה המכונות – כלומר הבסיסים – מתואר בפירוט רב, ובין השאר נאמר שהמכונות ניצבו על אוֹפַנִּים (גלגלים).
ביוונית העתיקה שימשה מילה שצלילה דומה: מֵכָנֶה (mechane) – מתקן מעשה ידי אדם שנועד לתכלית מסוימת. המילה אף חדרה ללשון חז"ל בצורה מוּכְנִי – במשמעות מכשיר או חלק של מכשיר. ביוונית שימשה המילה בעיקר לציון מתקן להרמה.
משמעות זו מוכרת מן הביטוי דֵּאוּס אֵקְס מָכִינָה (deus ex machina = אֵל מתוך מכונה). זו גרסתו הלטינית של ביטוי מן התיאטרון היווני הקדום: הופעה פתאומית של האל מעל לבימה באמצעות מתקן הרמה המתירה עלילה שהסתבכה. המילה היוונית מֵכָנֶה נתגלגלה לכל לשונות אירופה, כגון machine באנגלית ו־máquina בספרדית, ומשמעה התרחב והתעדכן על פי ההתפתחות הטכנולוגית. ממנה נגזרו גם המילים מֵכָנִי, מֵכָנִיקָה ומֵכָנִיזְם.
בעיתונות ובספרות העברית החדשה נקשרו שתי המילים העתיקות – מֵכָנֶה היוונית ומכונה העברית: המילה 'מכונה' קיבלה את המשמעות של המילה היוונית בגלגולה המודרני בלשונות אירופה. כך למשל מתוארת יעילותה של מכונת דפוס בעיתון המגיד משנת 1857: "מכונה (מאשינע) אשר מאליה תמלא מלאכת ארבעה זעצער [סַדָּרִים השׂמים את אותיות העופרת] יום יום". כיום יש לנו מכונות עד בלי די, ואף נגזר מהן שם הפעולה מיכּוּן שמשמעותו החלפה של עבודת ידיים במכונות.
המילה המקראית מכונה זכתה אפוא לחיים חדשים בלשוננו. לתופעה זו, שמילה עברית עתיקה מקבלת משמעות חדשה על פי מילה לועזית בעלת צליל דומה וקשר משמעות כלשהו, יש דוגמאות נוספות: מַסֵּכָה – בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask; גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius.
ואיך נוצרה המכונית? בראשית המאה העשרים החלו לכנות את האוטומוביל – אותו כלי המונע בכוח עצמו – בצירוף העברי "עגלה מכונית" (מכונית כשם תואר). כך מצאנו בידיעה מ־1909 בעיתון "הצבי" בעריכת בן־יהודה: "המלכה מרגריתה, אמו של מלך איטליה, תסע בקרוב למדינת יפן. בנסיעתה זו תקח אתה עגלה מכונית לעבר בה לארך הארץ ולרחבה". עד מהרה התקצר הצירוף והיה למכונית.
על פי צורתה של המילה מכונית התחדשו במשך הזמן כמה וכמה שמות של כלי תחבורה בסיומת ־ית: מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, מְכָלִית, חֲלָלִית, כַּבָּאִית, וגם חידושים מוכרים פחות: מִטְעָנִית (טנדר), הֶסֵּעִית ('שאטל'), מְפַנִּית שֶׁלֶג, מִשְׁלוֹחִית ('ואן' מסחרי), צַוְתָּאִית (carpool), תִּיּוּרִית (רכב לתיור).
את חידושה של המכונית העברית מייחסים לאיתמר בן אב"י, והוא עצמו ייחס את התפשטותה של המילה לשיר הילדים "המכונית" של ח"נ ביאליק שפורסם לראשונה במרחשוון תרצ"ג (1932):
קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר, / קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר. / קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר! / קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, / מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר. / ... הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ / הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה / גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה...
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => מכונית מן המוכן
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-06-29 22:05:58
    [post_modified_gmt] => 2020-06-29 19:05:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=989
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)