הדף בטעינה

על המילה גִּלְגֵּל

במילון

 (ללא ניקוד: מגלגל)
בנייןפיעל
שורשגלגל
נטייהמְגַלְגֶּלֶת; גִּלְגֵּל, יְגַלְגֵּל, לְגַלְגֵּל לכל הנטיות

הגדרה

  • מסוֹבֵב, מֵניע בתנועה סיבובית
  • נע בטלטולים (ספרותי)
  • (לידֵי או על ידֵי) מזַמן, מַגיש בקלות (לידיו של אחר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מדורה והכיתוב: מדורה

מסביב למדורה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => מסביב למדורהבעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מסביב למדורה [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-02 13:32:08 [post_modified_gmt] => 2021-05-02 10:32:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שני ילדים גולשים בגלשן עם הכיתוב 'שמות ומשמעויות' - גל.

גל

WP_Post Object
(
    [ID] => 51320
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-05-20 12:43:41
    [post_date_gmt] => 2021-05-20 09:43:41
    [post_content] => גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח); "וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו" (יחזקאל כו, ג).

עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים): "וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (בראשית לא, מו); "וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ז, כו).

גל אבנים הוקם בדרך כלל זכר לברית או לציון קבר, ובספרי הנביאים הוא בא לא פעם ככינוי לחורבנה של עיר: "וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים, וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב" (ירמיהו ט, י). מקומות מספר בתנ"ך מכונים גִּלְגָּל ואף שאין השם מחוור נראה שהוא גזור מן המילה גַּל לפי שהוקם בו מין תל אבנים – המפורסם מכולם נמצא בקרבת מה לעיר יריחו: "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל" (יהושע ד, כ).

בחלק מהמילונים אין הבחנה בין שתי המשמעויות, ולפי זה אין גל שבּים אלא "ערמת" מים, וכשם שתֵל אבנים מתרומם מעל לארץ, כך נחשול מים מתרומם מעל פני הים. אפשר למצוא רמז לכך בפסוק הנודע משירת הים "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים" (שמות טו, ח).

גל נעול

באחד מפסוקיה הציוריים של מגילת שיר השירים באה המילה גל בצירוף מעט משונה: "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (ד, יב). מהו אפוא גל נעול? לדעת רבים אין גל שבצלע השנייה אלא גַּן. כך עולה מן התרגומים העתיקים ליוונית, לסורית וללטינית, וכך מסתבר ממבנה הפסוק, הבנוי כתקבולת שבה נכפל החלק הראשון – כמו בפסוק "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ" (ד, ט). את המילה גל כאן אפשר להסביר כבידול פונטי או כחילופי נ–ל (דוגמת לִשכּה–נִשכּה). לדעת אחרים גל הוא 'מעיין', והוראה נדירה זו מתגלגלת מן גל שבּים. פרשני המקרא שסברו כך הצביעו על מילה מקראית אחרת מן השורש גל"ל במשמעות דומה – המילה הנדירה גֻּלָּה שעניינה 'בריכת מים': "וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם, וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת" (יהושע טו, יט).[1] למילה גולה במשמעות 'אגן, קערה' יש מקבילות מן האכדית והאוגריתית, והיא קשורה אל המילה גֻּלָּה שבתיאור המנורה (אם במשמעות קישוט בצורת כדור אם במשמעות אגן שטוח בצורת עיגול).[2]

גלל, גלגל

השורש גל"ל, שורש המילים גַּל וגֻלָּה, פורה למדי. ממנו הפועל גָּלַל שהוראתו היסודית היא הזזה ממקום למקום (באמצעות גלגול): "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן" (בראשית כט, ג); "כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּוֹל, וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב" (משלי כו, כז). קרובים אליו הפעלים גּוֹלֵל והִתְגּוֹלֵל (בבניינים פּוֹלֵל והִתְפּוֹלֵל): "וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל [=מתפלש] בַּדָּם בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה" (שמואל ב כ, יב). כדרכם של שורשים רבים מגזרת ע"ע (וע"ו) נוצר ממנו שורש מרובע דו־עיצורי – גִּלְגֵּל: "וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים" (ירמיהו נא, כה). מן השורשים גל"ל וגלג"ל נגזרים גם שמות העצם המקראיים גָּלִיל, גְּלִילָה, גַּלְגַּל, גֻּלְגֹּלֶת, מְגִלָּה ועוד.

גל בשימוש מושאל

בעברית החדשה ובהשפעת הלעז משמשת המילה גל לציון תנועה פיזיקלית מחזורית במרחב כגון גל אור, גל קול וגל רדיו, ומכאן גם שמות של תחנות רדיו כמו 'גלי צה"ל'. בהשאלה גל הוא דבר מה המגיע (מדי פעם) בעוצמה או בכמות גדולה וכדומה, כגון גל חום, גלי עלייה, הגל השלישי של המגפה, הגל חדש (באומנות, בתרבות). __________________________________________________

[1] בפסוק המקביל בשופטים א, טו נכתב "גֻּלֹּת עִלִּית" ו"גֻּלֹּת תַּחְתִּית".

[2] מילה זו נדירה בלשון חכמים אך אולי מופיעה במשנה במסכת עירובין: "וממלים [= וממלאים] מבור הגולה בגלגל בשבת" (י, יד). בכמה עדי הנוסח (ובראשם כתב יד קאופמן) הניקוד הוא גּוּלָּה, ואף שהוראתה מעט עמומה (שכן בעדי נוסח אחרים הניקוד הוא גּוֹלָה), יש תימוכין לכך שזו גֻּלָּה הידועה מן המקרא ומובנה כאן 'בריכת מים מלאכותית'. חוקר התלמוד שאול ליברמן הראה כי זהו מקורו של הצירוף "בּוֹר גָּלוּת" הידוע מלשון הפיוט והתפילה.

[post_title] => גל [post_excerpt] => גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-30 15:21:55 [post_modified_gmt] => 2021-05-30 12:21:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51320 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גִּלְגֵּל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


גִּלְגֵּל
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
גִּלְגֵּל היפּך מצד לצד בּקמח, בּפירוּרי לחם וכד'
כלכלת הבית (תרצ"ג, 1933)
גִּלְגֵּל* עסה בקמח בסוף הלישה
* במילון המקורי כתוב: גַּלְגֵּל
ברשימה הראשונה היה המונח גַּלְגֵּל [גמור הלישׁה].
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
כִּדֵּר* , גִּלְגֵּל כַּדּוּר*
* במילון המקורי כתוב: כַּדֵּר
* במילון המקורי כתוב: גַּלְגֵּל כַּדּוּר