הדף בטעינה

על המילה גְּלִילָה

במילון

 (ללא ניקוד: גלילה)
מיןנקבה
שורשגלל
נטייהגְּלִילוֹת

הגדרה

  • קיפול גיליון או מגילה וכדומה בצורת גליל (שם הפעולה של גּוֹלֵל)
  • מאפה מִדַף בצק שאחר אפייתו מניחים עליו ממרח מתוק או מלית בשר וכדומה וגוללים אותו בצורת גליל (בלועזית: רוֹלָדָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

גיליון למד לשונך 32

למד לשונך 32

WP_Post Object
(
    [ID] => 6850
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1999-05-14 16:18:28
    [post_date_gmt] => 1999-05-14 13:18:28
    [post_content] => מונחים לדברי מאכל שאושרו במהלך השנים
    [post_title] => למד לשונך 32
    [post_excerpt] => מונחים לדברי מאכל שאושרו במהלך השנים: טֻגָּנִים, קְצִיף חָלָב, כְּרוּכִית, גְּלִילָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-32
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 01:13:28
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 22:13:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6850
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מונחים לדברי מאכל שאושרו במהלך השנים: טֻגָּנִים, קְצִיף חָלָב, כְּרוּכִית, גְּלִילָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שני ילדים גולשים בגלשן עם הכיתוב 'שמות ומשמעויות' - גל.

גל

WP_Post Object
(
    [ID] => 51320
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-05-20 12:43:41
    [post_date_gmt] => 2021-05-20 09:43:41
    [post_content] => גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח); "וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו" (יחזקאל כו, ג).

עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים): "וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (בראשית לא, מו); "וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ז, כו).

גל אבנים הוקם בדרך כלל זכר לברית או לציון קבר, ובספרי הנביאים הוא בא לא פעם ככינוי לחורבנה של עיר: "וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים, וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב" (ירמיהו ט, י). מקומות מספר בתנ"ך מכונים גִּלְגָּל ואף שאין השם מחוור נראה שהוא גזור מן המילה גַּל לפי שהוקם בו מין תל אבנים – המפורסם מכולם נמצא בקרבת מה לעיר יריחו: "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל" (יהושע ד, כ).

בחלק מהמילונים אין הבחנה בין שתי המשמעויות, ולפי זה אין גל שבּים אלא "ערמת" מים, וכשם שתֵל אבנים מתרומם מעל לארץ, כך נחשול מים מתרומם מעל פני הים. אפשר למצוא רמז לכך בפסוק הנודע משירת הים "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים" (שמות טו, ח).

גל נעול

באחד מפסוקיה הציוריים של מגילת שיר השירים באה המילה גל בצירוף מעט משונה: "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (ד, יב). מהו אפוא גל נעול? לדעת רבים אין גל שבצלע השנייה אלא גַּן. כך עולה מן התרגומים העתיקים ליוונית, לסורית וללטינית, וכך מסתבר ממבנה הפסוק, הבנוי כתקבולת שבה נכפל החלק הראשון – כמו בפסוק "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ" (ד, ט). את המילה גל כאן אפשר להסביר כבידול פונטי או כחילופי נ–ל (דוגמת לִשכּה–נִשכּה). לדעת אחרים גל הוא 'מעיין', והוראה נדירה זו מתגלגלת מן גל שבּים. פרשני המקרא שסברו כך הצביעו על מילה מקראית אחרת מן השורש גל"ל במשמעות דומה – המילה הנדירה גֻּלָּה שעניינה 'בריכת מים': "וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם, וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת" (יהושע טו, יט).[1] למילה גולה במשמעות 'אגן, קערה' יש מקבילות מן האכדית והאוגריתית, והיא קשורה אל המילה גֻּלָּה שבתיאור המנורה (אם במשמעות קישוט בצורת כדור אם במשמעות אגן שטוח בצורת עיגול).[2]

גלל, גלגל

השורש גל"ל, שורש המילים גַּל וגֻלָּה, פורה למדי. ממנו הפועל גָּלַל שהוראתו היסודית היא הזזה ממקום למקום (באמצעות גלגול): "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן" (בראשית כט, ג); "כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּוֹל, וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב" (משלי כו, כז). קרובים אליו הפעלים גּוֹלֵל והִתְגּוֹלֵל (בבניינים פּוֹלֵל והִתְפּוֹלֵל): "וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל [=מתפלש] בַּדָּם בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה" (שמואל ב כ, יב). כדרכם של שורשים רבים מגזרת ע"ע (וע"ו) נוצר ממנו שורש מרובע דו־עיצורי – גִּלְגֵּל: "וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים" (ירמיהו נא, כה). מן השורשים גל"ל וגלג"ל נגזרים גם שמות העצם המקראיים גָּלִיל, גְּלִילָה, גַּלְגַּל, גֻּלְגֹּלֶת, מְגִלָּה ועוד.

גל בשימוש מושאל

בעברית החדשה ובהשפעת הלעז משמשת המילה גל לציון תנועה פיזיקלית מחזורית במרחב כגון גל אור, גל קול וגל רדיו, ומכאן גם שמות של תחנות רדיו כמו 'גלי צה"ל'. בהשאלה גל הוא דבר מה המגיע (מדי פעם) בעוצמה או בכמות גדולה וכדומה, כגון גל חום, גלי עלייה, הגל השלישי של המגפה, הגל חדש (באומנות, בתרבות). __________________________________________________

[1] בפסוק המקביל בשופטים א, טו נכתב "גֻּלֹּת עִלִּית" ו"גֻּלֹּת תַּחְתִּית".

[2] מילה זו נדירה בלשון חכמים אך אולי מופיעה במשנה במסכת עירובין: "וממלים [= וממלאים] מבור הגולה בגלגל בשבת" (י, יד). בכמה עדי הנוסח (ובראשם כתב יד קאופמן) הניקוד הוא גּוּלָּה, ואף שהוראתה מעט עמומה (שכן בעדי נוסח אחרים הניקוד הוא גּוֹלָה), יש תימוכין לכך שזו גֻּלָּה הידועה מן המקרא ומובנה כאן 'בריכת מים מלאכותית'. חוקר התלמוד שאול ליברמן הראה כי זהו מקורו של הצירוף "בּוֹר גָּלוּת" הידוע מלשון הפיוט והתפילה.

[post_title] => גל [post_excerpt] => גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-30 15:21:55 [post_modified_gmt] => 2021-05-30 12:21:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51320 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גַּל הוא כידוע 'התרוממות חלק מפני הים', וכך הוא מוכר גם במקרא: "וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ, וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם" (ישעיהו מח, יח). עם זאת המילה גַּל משמשת בתנ"ך גם במובן 'ערֵמה' (בדרך כלל של אבנים).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גְּלִילָה 4 (עמוד, גלגל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: , , ,
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גְּלִילָה 5 (מחוז) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גְּלִילָה 1 (גלגול) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גְּלִילָה 3 (הטלת גללים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גְּלִילָה 2 (עבודת גילולים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


גְּלִילָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
גְּלִילָה (עוּגה) מאפה מבּצק לוּבנן, שאחר אפייתוֹ שׂמוּ בּוֹ מלית וגללוּ אוֹתוֹ
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
גְּלִילַת בָּשָׂר בּשׂר כּרוּך בּצוּרת גליל