הדף בטעינה

על המילה בָּא

בתשובות באתר

אדם שותה קפה עם הכיתוב כשאומרים לי שחוזרים ללימודים בשלישי הבא

הבא או הקרוב

WP_Post Object
(
    [ID] => 43292
    [post_author] => 32
    [post_date] => 2020-08-17 10:01:04
    [post_date_gmt] => 2020-08-17 07:01:04
    [post_content] => – "קבענו להיפגש ביום שלישי הבא."
– "שלישי הקרוב או שלישי הבא?"

– "אשמח שניפגש בשבת הבאה."
– "הבאה או הבאה הבאה?"

שיחות מעין אלו הן דבר שבשגרה, ולא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה: האם כשאומרים "יום x הבא" מתכוונים ליום x הקרוב או ליום x שאחריו?

האקדמיה לא קבעה כללים בעניין הזה, ועם זאת נראה שלפחות בקרב מקצת הדוברים נוצרה הבחנה בין 'הבא' ובין 'הקרוב' בהקשרים מסוימים.

מצד הלשון הַבָּא והַקָּרוֹב שווים במשמעם בהקשר זה, שהרי 'הבא' משמעו 'הקרב ובא', והוא בעצם ניגודו של הַזֶּה: "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה" (תפילת "כל נדרי"); "ירושלים של עולם הזה לא כשל עולם הבא" (בבלי בבא בתרא עה ע"ב). כך גם בביטוי החותם את ההגדה של פסח – "לשנה הבאה בירושלים" אין פירושו בשנה הזאת אלא בשנה שאחריה, כלומר בשנה 'ההולכת ובאה', 'הקרבה ובאה'.

מה בכל זאת פשר ההתלבטות?

נראה שבקרב הדוברים נוצרה הבחנה בין 'הבא' ובין 'הקרוב'. ייתכן שהמילה 'הבא' נתפסת בתודעת הדובר קיצור של 'השבוע הבא' או מעין תווית לציון 'השבוע הבא'. לפי זה – אם למשל היום יום ראשון וכוונת הדובר לציין את יום שלישי באותו שבוע – יעדיף "ביום שלישי הקרוב"; ואם הכוונה ליום שלישי בשבוע הבא – יעדיף "ביום שלישי הבא". הסבר זה אפשרי אך איננו הכרחי (שהרי אם למשל היום יום חמישי, וכוונתו ליום ראשון – 'הקרוב' יועדף על פני 'הבא', והרי ש'הבא' כבר אינו שייך בהכרח לשבוע הבא). כך או כך אין חולק כי 'הקרוב' נתפס קרוב יותר ו'הבא' רחוק ממנו, והוא מסייע במקרה של אי־בהירות.

השימוש ב'הקרוב' כדי להצביע על המועד הראשון מן השניים האפשריים מוכר רק מן העברית החדשה והוא נעשה נפוץ ככל הנראה בעשורים האחרונים.
    [post_title] => הבא או הקרוב
    [post_excerpt] => "קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%91%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-31 14:59:25
    [post_modified_gmt] => 2020-08-31 11:59:25
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=43292
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

"קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


בָּא
לרשימה המלאה
אלקטרוניקה (תש"ל, 1970)
אֵנֶרְגִּיַּת פִּעוּל הַבָּאָה מֵאֶלַח*
* במילון המקורי כתוב: אֱנֶרְגְּיַת פִּעוּל הַבָּאָה מֵאֶלַח
המונח המעודכן: אֵנֶרְגִּיַּת שִׁפְעוּל הַבָּאָה מֵאֶלַח
חשבונאות (תש"ה, 1945)
בָּא* , נִמְצָא* בחשבון או מאזן בסכום כזה וכזה
* במילון המקורי כתוב: בּוֹא
* במילון המקורי כתוב: הִמָּצֵא

במבט היסטורי

שכיחות הערך בָּא ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>