הדף בטעינה

על המילה אָמָּנוּת

במילון

 (ללא ניקוד: אומנות)
מיןנקבה
שורשאמן
נטייהאוֹמָנוּיוֹת

הגדרה

  • עיסוקו של האוֹמן, תחום שעניינו יצירות הנעשות מכוח הדמיון והכישרון של יוצריהן בציור ובפיסול, בתיאטרון וכדומה ונבחנות במדד היופי והרגש שהן מעוררות
  • כלל היצירות בתחום מסוים או של אוֹמן מסוים וכדומה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של צייר ואיור של נגר ולמעלה הכיתוב אוֹמנוּת ואוּמנוּת

אוֹמן ואוּמן

WP_Post Object
(
    [ID] => 245
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-03-29 11:00:39
    [post_date_gmt] => 2011-03-29 09:00:39
    [post_content] => 

המילים אָמָּן (ההגייה: אוֹמן) ואֻמָּן הן ביסודן אותה מילה. מקורן במילה האכדית ummânu שפירושה בעל מלאכה מנוסה וגם אדם העוסק במלאכת מחשבת. בתנ"ך המילה באה פעם אחת בלבד וניקודה אָמָּן: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב). בכמה מנוסחי הדפוסים של התנ"ך היא מנוקדת בחטף קמץ: אֳמָן. בלשון חכמים רגילה יותר הצורה אֻמָּן באותה משמעות.

העברית החדשה ניצלה את קיומן של שתי הצורות העתיקות כדי להבחין בין המשמעויות: אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר. מכאן שאוּמנות (בניקוד: אֻמָּנוּת) ‏היא 'עבודה', 'מלאכת כפיים', ואילו אוֹמנות (בניקוד: אָמָּנוּת), על פי חידושו של אליעזר בן־יהודה (אצלו בניקוד אֳמָנוּת), היא 'פעילות יצירתית בעלת ערך אסתטי', art בלעז. האקדמיה ללשון העברית סמכה את ידיה על הבחנה זו.

הערות
  • שתי המילים נכתבות לפי כללי הכתיב המלא החדשים בווי"ו: אומן. כך גם המילים המופשטות: אומנות. לצורך הבחנה מומלץ להוסיף ניקוד עזר בווי"ו: אוּמן ואוֹמן, אוּמנית ואוֹמנית, אוּמנות ואוֹמנות.
  • ההגייה אַמן, אַמנות (בתנועת a באל"ף) היא הגייה משובשת.
[post_title] => אוֹמן ואוּמן [post_excerpt] => אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d6%b8%d7%9e%d6%b8%d6%bc%d7%9f-%d7%95%d7%90%d6%bb%d7%9e%d6%b8%d6%bc%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 02:08:01 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 23:08:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=245 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר. המשך קריאה >>
באנר עם הכיתוב עברית יפה - תרבות ואומנות

עברית יפה

WP_Post Object
(
    [ID] => 25989
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-12-27 16:38:19
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:38:19
    [post_content] => 

מילים עתיקות:

אָמָּן, אָמָּנוּת, בִּימָה, גִּבּוֹר (ספרותי), דְּיוֹקָן, הַדְרָן, זִמְרָה, חֶרֶט, יָצִיעַ, מָחוֹל, מַחֲזֶה, מִכְחוֹל, מְנַצֵּחַ, מַקְהֵלָה, מְשׁוֹרֵר, סִרְטוּט, עִטּוּר, עֲלִילָה, עִצּוּב, פִּסּוּל, צִיּוּר, קְלָעִים, רִקּוּד, רִשּׁוּם, תַּרְבּוּת

מילים חדשות:

ציור ופיסול: אִיּוּר, דְּגָם (pattern), הֶדְבֵּק (קולז'), הֶדְפֵּס, חַלּוֹן מַסְכִּית (ויטרז'), חֲרֹתֶת (גרפיטי), כְּרָזָה, מִזְעֶרֶת (מיניאטורה), מֵיצָב, מַצְבֵּעַ, מִרְקָם, מִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה), מִתְאָר (קונטור), עֲלִילוֹן (קומיקס), צִבְעָן (פיגמנט), רְשֹׁמֶת (סקיצה), תַּבְלִיט, תַּגְלִיף, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּעֲרוּכָה, תְּצוּגָה, תַּצְרִיב, תַּשְׁלִיב תיאטרון וקולנוע: אִלְתּוּר, בֻּבָּנָאוּת, בַּמַּאי, בִּמּוּי, דִּבּוּב, הַנְפָּשָׁה, הֲפָקָה, מוֹפָע, מַחֲזָאוּת, מֵיצָג, מַעֲרָכוֹן, סֶרֶט, סִרְטוֹן, פַּעֲלוּלִים, צִלּוּם, שַׂחְקָן, תְּאוּרָן, תֵּאַטְרוֹן צְלָלִיּוֹת, תַּסְרִיטָאוּת, תַּפְאוּרָה מוזיקה ומחול: אַקְדָּמָה (פרלוד), גּוֹנִית (ניואנס), חַמְשָׁה, יוֹצֵר מְחוֹלוֹת (כוראוגרף), כַּנָּר, מַלְחִין, מִפְעָם (טמפו), מִנְעָד, מַפְרֵט, נַגָּן, נָחֵת (במול), נָסֵק (דיאז), צְעוּדָה (מארש), רַקְדָן, תִּזְמֹרֶת, תַּכְלִיל (פרטיטורה), תַּקְלִיט, תַּקְלִיטָן (די־ג'י) ספרות: אִי־גָיוֹן, בִּדְיוֹן, הֲזָרָה, הֶכְבֵּר (פריפרזה), הֶרְמֵז (אלוזיה), הֶשְׁמֵט (אליפסה), חַמְשִׁיר, מִצְלוֹל, מִקְדָּם (אקספוזיציה), נִיב נִגּוּדִים (אוקסימורון), סוּגָה, סִפֹּרֶת, סִפֵּר כללי: אוֹצְרוּת, הַסְמָלָה (סימבוליזציה), הַשְׁרָאָה, חָזוּתִי, סִמְלִיּוּת (סימבוליזם), תֹּאַם (הרמוניה), תְּחִגָּה, תִּשְׁקֹפֶת (פרספקטיבה)

חדש חדש:

צוּגָה (אִימָאז'), הֶגְוֵן (וריאציה), מִצְלָם (שוֹט), פְּתֵכָה (פָּלֵטה)

סיפוריהן של המילים אָמָּן ואָמָּנוּת, תַּרְבּוּת, אִיּוּר, הֶדְבֵּק

אָמָּן ואָמָּנוּת – בשיר השירים נאמר: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן". המילה אוֹמן מקורה באכדית: ummânu – 'בעל מלאכה מנוסה' וגם 'אדם העוסק במלאכת מחשבת'. בלשון חז"ל מצויה המילה בצורה אֻמָּן, ובעברית החדשה נוצל כפל הצורות להבחנת משמעות: אוּמן 'בעל מלאכה' ואילו אוֹמן artist, 'יוצר'. אוֹמנות, חידושו של בן־יהודה, היא אפוא art 'פעילות יצירתית בעלת ערך אסתטי', ואילו אוּמנות מלשון חז"ל היא 'עבודה', 'מלאכת כפיים'. תַּרְבּוּת – בספר במדבר משה מוכיח את אנשי גד וראובן: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים". את תַּרְבּוּת משורש רב"י יש שפירשו 'רוב' – קבוצה גדולה של חוטאים, ויש שפירשו 'גידול וצמיחה' – אנשים שגדלו להיות חוטאים. אצל חז"ל תַּרְבּוּת היא 'הרגל', 'למידה' ו'אילוף', ובימי הביניים גם 'חינוך' ו'דרך ארץ'. ייחודה של המילה לקולטורה – 'הישגי הרוח והיצירה של חברה' – מיוחס ליחיאל מיכל פינס, ויש שייחסוהו לזאב יעבץ. קישור זה מבוסס כנראה על משמעות היסוד של המילה הלטינית: 'עיבוד הקרקע' ומכאן 'גידול צמחים', כי כאמור לפי אחד הפירושים תַּרְבּוּת עניינה גידול וצמיחה. אִיּוּר – המילה אִיּוּר שקולה במשקל המילה צִיּוּר, והיא קשורה לאור, שכן האיור נועד להאיר את הכתוב, להמחיש אותו ולסייע בהבנתו (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). את המילה אִיּוּר חידשה הוועדה למונחי עיתונות של ועד הלשון העברית בשנת תש"ז, 1946. תחילה היו שהתנגדו למילה וסברו שדי במילה הוותיקה צִיּוּר, כגון 'ספר מצויר', ואף היה מי שהציע את המונחים תִּמּוּן, 'ספר מתומן' – מן המילה תְּמוּנָה. הֶדְבֵּק – הֶדְבֵּק הוא קולז' – תמונה המורכבת מהדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. המילה הֶדְבֵּק שקולה במשקלן של מילים כמו הֶדְפֵּס, הֶסְכֵּם, הֶעֱתֵק. את המילה הֶדְבֵּק הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ז (1997).

חידון אותיות משותפות

[post_title] => עברית יפה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a4%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-01-11 13:00:33 [post_modified_gmt] => 2018-01-11 11:00:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25989 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים עתיקות: אָמָּן, אָמָּנוּת, בִּימָה, גִּבּוֹר (ספרותי), דְּיוֹקָן, הַדְרָן, זִמְרָה, חֶרֶט, יָצִיעַ, מָחוֹל, מַחֲזֶה, מִכְחוֹל, מְנַצֵּחַ, מַקְהֵלָה, מְשׁוֹרֵר, סִרְטוּט, עִטּוּר, עֲלִילָה, עִצּוּב, פִּסּוּל, צִיּוּר, קְלָעִים, רִקּוּד, רִשּׁוּם, תַּרְבּוּת מילים חדשות: ציור ופיסול: אִיּוּר, דְּגָם (pattern), המשך קריאה >>

בהחלטות האקדמיה

במבט היסטורי

שכיחות הערך אָמָּנוּת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


אָמָּנוּת
לרשימה המלאה
חינוך ( תשכ"ב, 1962)
חִנּוּךְ אָמָּנוּתִי* , חִנּוּךְ לְאָמָּנוּת*
* במילון המקורי כתוב: חִנּוּךְ אֳמָנוּתִי
* במילון המקורי כתוב: חִנּוּךְ לָאֳמָנוּת
חינוך ( תשכ"ה, 1965)
בֵּית-סֵפֶר לְאָמָּנוּת*
* במילון המקורי כתוב: בֵּית-סֵפֶר לָאֳמָנוּת
חינוך ( תשכ"ה, 1965)
בֵּית-סֵפֶר לְאָמָּנוּת שִׁמּוּשִׁית*
* במילון המקורי כתוב: בֵּית-סֵפֶר לָאֳמָנוּת שִׁמּוּשִׁית