הדף בטעינה

על הצירוף אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת

בתשובות באתר

הכיתוב דג רקק - מטבע לשון בכל יום

דַּג רְקָק

WP_Post Object
(
    [ID] => 19331
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-03-26 17:09:23
    [post_date_gmt] => 2017-03-26 14:09:23
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'אדם לא חשוב', 'אדם פְּחות־ערך'. דוגמה: תחילה חשבו הסוכנים שמדובר בדג רקק, אך משנלכד החשוד התברר כי עלה בחכתם אחד ממנהיגי הבריונים באזור.

בְּעברית ימינו דַּג רְקָק הוא כינוי לאדם פְּחות־ערך. הצירוף מופיע לראשונה בקטע הספד פיוטי בתלמוד הבבלי:

אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו איזובי קיר? לויתן בחכה הועלה, מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חכה (נוסח אחר: חרבה), מה יעשו מי גבים? (מועד קטן כה ע"ב)

השאלות בנויות על דרך קל וחומר, ושתי הראשונות מובנות כך: אם ארזים חסונים עולים באש, כיצד יוכלו לאש אֲזובי קיר? אם לווייתן ניצוד, היאך לא ייצוֹדו דְּגי רְקק?

אם כן דגי רקק מנוגדים ללווייתן גדול הממדים. ואולם המילה רְקָק אינה מכוונת לציון גודלם של הדגים אלא לציון גודלו של מקווה המים שהם נמצאים בו. רְקַק מַיִם הוא מקווה מים קטן ורדוד, מי ביצה. במשנה העוסקת בדינו של הזורק בשבת דבר מה אל רקק מים שאנשים עוברים בו נשאלת השאלה "וכמה הוא רקק מים?", והמשנה משיבה: "פחות מעשרה טפחים" (שבת יא, ד).

לשורש רק"ק שני מובנים שונים: האחד קשור ביריקה, שהרי הפועל רָקַק נרדף אל יָרַק; השני מובנו 'דק', והוא קשור אל המילה רָקִיק (כנראה עוגה דקה, כגון "רקיקי מצות", שמות כט, ב ועוד) ואל שם התואר רַקּוֹת האמור על שבע הפרות מחלום פרעה: "דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר" (בראשית מא, יט). מקובל לקשור לכאן גם את מילת הקישור רַק. השורש רק"ק מוכר מכמה לשונות שמיות (למשל סורית וערבית) במשמע של רזון ודקיקות.

[post_title] => דַּג רְקָק [post_excerpt] => המילה רְקָק אינה מכוונת לציון גודלם של הדגים אלא לציון גודלו של מקווה המים שהם נמצאים בו. רְקַק מַיִם הוא מקווה מים קטן ורדוד, מי ביצה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%92-%d7%a8%d7%a7%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-17 09:49:36 [post_modified_gmt] => 2023-08-17 06:49:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19331 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה רְקָק אינה מכוונת לציון גודלם של הדגים אלא לציון גודלו של מקווה המים שהם נמצאים בו. רְקַק מַיִם הוא מקווה מים קטן ורדוד, מי ביצה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- ארז איור תיק גב ועליו השם "ארז"

ארז

WP_Post Object
(
    [ID] => 33155
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-01-20 14:33:19
    [post_date_gmt] => 2019-01-20 12:33:19
    [post_content] => רבים הם הקרויים בשם אֶרֶז על שם העץ המחטני והחזק.

הארז הוא אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך (כ־70 פעם), ובמיוחד בולט ארז הלבנון. התרגומים הקדומים זיהו את הארז עם Cedrus libani, כלומר הארז שאנחנו מכירים בימינו. ואולם לפי התיאורים במקרא, לפחות בחלק מן ההיקרויות, יש הסוברים שהארז המקראי הוא דווקא Abies cilicia, כלומר העץ הקרוי כיום אשוח.

לפי התיאורים במקרא נראה שבעת העתיקה הרבו להשתמש בארז לבנייה הודות לחוזקו ולעמידותו. כך למשל אומר דוד לנתן הנביא: "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמואל ב ז, יב). שלמה, שזכה לבנות את בית המקדש, ייבא ארזים מהלבנון לצורך הבנייה באמצעות חירם מלך צור: "וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים" (מלכים א ה, כ). בהמשך מסופר על ציפוי קירות המקדש בלוחות ארז: "וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ז, ט), וכן "וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים, הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה" (שם יח).

מכיוון שהארז נחשב החזק והעמיד בעצים, הוא משמש בשלל מימרות וביטויים כסמל לחוזק, לחוסן ולגובה. ישעיהו מביא את הארז כסמל לגובה: "וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים" (ב, יג). בתהילים הארז הוא סמל לצמיחה ולשגשוג: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (צב, יג). בשיר השירים הדוד מתואר בין היתר בדימוי לארז: "מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים" (ה, טו), ומכאן מטבע הלשון 'בחור כארז' המשמש עד ימינו.

בתיאור חוכמתו של שלמה נזכר שהוא דיבר על העצים מן הגדול שבהם ועד הקטן: "מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִיר" (מלכים א ה, יג). בעקבות התיאור הזה נטבעה בתלמוד הבבלי המימרה: "אם בארזים נפלה שלהבת... מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן כה ע"ב). מימרה תלמודית אחרת ממליצה: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (תענית כ ע"ב), קשה כארז – תקיף בדעתו. בהמשך מדומים גדולי התורה לארזי הלבנון, ככתוב בקינה לתשעה באב על עשרת הרוגי מלכות: "ארזי הלבנון אדירי התורה" (מאת מאיר בן יחיאל מאשכנז, כנראה מן המאה השלוש עשרה).

האם יש קשר בין עץ הארז ובין הפועל לארוז? המילה אָרוּז מקורה בספר יחזקאל. בנבואה על קריסתה של העיר צור יחזקאל מתאר את עושרה של העיר ואת כישורי המסחר שלה. בין השאר מתוארת סחורה של בגדי פאר ובדים המהודקת בחבלים: "בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים" (כז, כד). בפירושה של המילה התלבטו הפרשנים והחוקרים. יש שהבינו את המילה 'ארוזים' כנרדפת ל'חבושים', כלומר 'קשורים'; רש"י בעקבות תרגום יונתן הבין את 'ארוזים' כנתונים בתוך (ארגז עשוי) עץ ארז. אברהם שליט הציע שמדובר בחבלים שמשחו אותם בשמן ארזים לצורך חיזוקם, והייתה גם גרסה שקראה כאן 'אֲרָזִים'. בין כה וכה, נראה שבעקבות המילה המקראית היחידאית "ארוזים" נוצר בעברית החדשה הפועל אָרַז, וקשה לחשוב איך הסתדרו דוברי העברית בעבר בלעדיו. כיום אנחנו אורזים מזוודות, מקבלים חבילות ארוזות, נותנים במתנה מארזים של מוצרים, מייצרים אריזות וגם מנסים למחזר אותן.
    [post_title] => ארז
    [post_excerpt] => הארז הוא אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך (כ־70 פעם), ובמיוחד בולט ארז הלבנון. מכיוון שהארז נחשב החזק והעמיד בעצים, הוא משמש בשלל מימרות וביטויים כסמל לחוזק, לחוסן ולגובה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a8%d7%96
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 22:07:23
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 20:07:23
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=33155
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הארז הוא אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך (כ־70 פעם), ובמיוחד בולט ארז הלבנון. מכיוון שהארז נחשב החזק והעמיד בעצים, הוא משמש בשלל מימרות וביטויים כסמל לחוזק, לחוסן ולגובה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>