הדף בטעינה

על המילה אִלֵּף

במילון

 (ללא ניקוד: מאלף)
בנייןפיעל
שורשאלף (לימוד, אילוף)
נטייהמְאַלֶּפֶת; אִילף, יְאַלֵּף, לְאַלֵּף לכל הנטיות

הגדרה

  • מְאמן בעל חיים לבצע פעולות מסוימות לשעשוע בקרקס וכדומה או לעזרת בני אדם
  • [בצורת הווה] (לֶקח) מַחכים
  • (דוגמה, ניסיון וכדומה) מבהיר, מדגים היטב
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור ילדה קוראת ספר עם כיתוב "אם לא התעלפת, קראת סיפור מאלף ולא מעלף"

מאלף ומעלף

WP_Post Object
(
    [ID] => 39669
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2020-03-01 11:35:12
    [post_date_gmt] => 2020-03-01 09:35:12
    [post_content] => אם לא התעלפתם מהספר שקראתם או מההרצאה ששמעתם – הספר היה מאלף (ולא מעלף) וההרצאה הייתה מאלפת (ולא מעלפת).
  • מְאַלֵּף פירושו 'מחכים', 'שאפשר ללמוד ממנו'.
  • מְעַלֵּף פירושו 'מביא לידי עילפון'.

מאלף

פעלים משורש אל"ף נדירים בתנ"ך: אָלַף בבניין קל פירושו 'למד' והוא נזכר פעם אחת בלבד: "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא. פֶּן תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ" (משלי כב, כד–כה). אִלֵּף בבניין פִּעֵל פירושו 'לימד' והוא נזכר רק שלוש פעמים, כולן בספר איוב: "אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה" (לג, לג). לעומת העברית – בארמית פעלים מן השורש אל"ף (או יל"ף) רגילים לציון לָמַד ולִמֵּד, ותרגומי המקרא והספרות התלמודית גדושים בו. כך למשל במשפט הידוע ממסכת אבות: "וּדְלָא מוֹסִיף – יָסֵיף, וּדְלָא יָלֵיף – קְטָלָא חַיָּב", ומשמעו: מי שאינו מוסיף על לימודו – יסוף (ייעלם) מפיו מה שכבר למד, ומי שאיננו לומד כלל – חייב מיתה. ואומנם שַׁלטנותו של השורש למ"ד לעומת נדירותו של השורש אל"ף אפשרה לעברית החדשה לייחד את הפועל אִלֵּף ללימוד ולאימון של בעלי חיים דווקא. כך למשל בתיאור ססגוני בספר 'נקמת האבות' של הסופר יצחק שמי משנת 1927:

התערב בצעקותיהם ומריבותיהם והתענג על הלהטים שהציגו לראוה, עושי פלאים ובעלי מופת, נודדים ודרוישים, מאלפי קופים ומרקידי נחשים. (עמ' קי)

הוראה זו נקלטה היטב בפי דוברי העברית, וגם כשהפועל מוסב על בני אדם הרי שבדרך כלל ההקשר לעגני – מְאֻלָּף הוא כינוי למי שנוהג בצייתנות, כאילו היה בעל חיים שאומן לכך. בימינו מוצעים לקהל הרחב שיעורים באִלּוּף כלבים או סוסים. הביטוי בְּרָכוֹת מַאֲלִיפוֹת שפירושו 'ברכות לרוב', 'שפע ברכות', בא מן המספר אֶלֶף, ולא מן השורש אל"ף שלעיל. המילה מַאֲלִיף בהקשר זה פירושה 'מוכפל פי אלף', והיא נקרית פעם אחת בתנ"ך: "צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ" (תהלים קמד, יג) – מַאֲלִיפוֹת מן אֶלֶף, ומְרֻבָּבוֹת מן רְבָבָה.

מעלף

מְעַלֵּף הוא 'מה שגורם לעילפון', היינו לחוסר הכרה לזמן קצר. בלשון העגה נשאלה מילה זו  להעצמת התפעלות, משל היה הדבר מדהים עד כדי אובדן חושים, לדוגמה: "העוגה הייתה מעלפת". שאילות דומות של פעלים דוגמתו בשדה הסמנטי הזה: "הבחור שפגשתי הורס", "השמלה שלך מהממת" ועוד. ומהיכן הגיע העִלָּפוֹן? בתנ"ך הוראתו היסודית של השורש על"ף היא 'מכוסה', 'עטוף'. הוראה זו הייתה ידועה גם לפרשני המקרא – על הפסוק "וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף" (בראשית לח, יד) כותב רש"י: "ותתעלף – כיסתה פניה שלא יכיר בה". וכבר במקרא – בהשאלה – מי שעֻלַּף או הִתְעַלֵּף הוא מי שחושיו כוסו, טושטשו. פועל זה מוכר גם מסיפורו של יונה: "וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת" (יונה ד, ח). בעברית בת ימינו המילה התעלף במובן 'התכסה' איננה משמשת עוד, ואולם בספרות ובעיתונות העברית מראשית המאה הקודמת נהגה ההבחנה: הִתְעַלֵּף – התכסה, נעטף בצעיף; עֻלַּף – איבד הכרה. המילה עילפון איננה נקרית במקורות העברית עד לספרות העברית החדשה. לפניה מוצאים בעברית היקרויות בודדות של מילים כמו עֶלֶף, עִלְפּוּי ועֶלְפּוֹן, וכך היא באה במילונים העבריים ממחצית המאה העשרים. רק בהמשך התייצבה המילה במשקל פִּעָלוֹן, על דרך מילים אחרות במשקל זה המציינות פגעים ומחלות, כמו דִּכָּאוֹן, שִׁגָּעוֹן, קִהָיוֹן (=דמנצייה). [post_title] => מאלף ומעלף [post_excerpt] => הצלילים הדומים גורמים לפעמים לבלבול בין מְאַלֵּף למְעַלֵּף, אך כמובן אין ביניהם קשר. מְאַלֵּף פירושו 'מחכים' ואילו מְעַלֵּף פירושו 'מביא לידי עילפון'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%a3 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-03-24 21:18:04 [post_modified_gmt] => 2020-03-24 19:18:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39669 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצלילים הדומים גורמים לפעמים לבלבול בין מְאַלֵּף למְעַלֵּף, אך כמובן אין ביניהם קשר. מְאַלֵּף פירושו 'מחכים' ואילו מְעַלֵּף פירושו 'מביא לידי עילפון'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

שלום כיתה א'

WP_Post Object
(
    [ID] => 1045
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-08-15 12:39:00
    [post_date_gmt] => 2013-08-15 09:39:00
    [post_content] => המילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.

האותיות העבריות היו בראשיתן ציור של חפץ, חיה, איבר וכדומה ששמם פותח בהגה שהאות מייצגת. כמה אותיות אף קיבלו מכאן את שמן, כגון האות עַיִן שצורתה הקדומה a-1. מכתובות עתיקות אנו למדים כי האות אָלֶף הקדומה הייתה בצורת ראש של שור a-2 וממנה נוצרה הצורה המפושטת a-3. וכך אנו מוצאים a-4 בכתב העברי הקדום, a-5 ביוונית ולטינית, a-6 בכתב העברי המרובע. הקשר בין אָלֶף לשור נראה אולי תמוה לדוברי העברית בת זמננו, אך לדוברי העברית הקדומה הוא היה פשוט ומובן. בספר דברים נאמר: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ" (כח, ד), ובישעיהו: "וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ" (ל, כד). בפסוקים אלו ואחרים המילה אֶלֶף פירושה שור, בקר, וכך משמעה בלשונות שמיות נוספות. צורה אחרת של מילה זו היא אַלּוּף (תהלים קמד, יד).

יש הקושרים את אֶלֶף ואַלּוּף במשמעות 'בקר' לצירוף כֶּבֶשׂ אַלּוּף (ירמיהו יא, יט), שאותו מקובל לפרש 'כבש מבוית', 'כבש מתורבת'. לפי דעה זו אֶלֶף הוא ביסודו שור מתורבת, בהמת עבודה, ומכאן שור בכלל. ההבנה כי אַלּוּף פירושו '­­מתורבת' מבוססת על אחד ממשמעיו של השורש אל"ף בעברית ובלשונות הקרובות לה: לימוד ותרגול. אֱלִיהוּא אומר לאיוב: "הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה" (איוב לג, לג), וספר משלי (כב, כה) מציע שלא לחבור אל אדם הנוטה לכעוס "פֶּן תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו", כלומר כדי שלא תלמד את דרכיו. בעברית החדשה נתייחד הפועל אִלֵּף לאימון של בעלי חיים, ואילו המשמעות הכללית של לימוד נשתמרה רק בצורת הבינוני מְאַלֵּף, כגון 'הרצאה מאלפת', 'ספר מאלף'.

מן הארמית מוכר שם הפעולה אוּלְפָן או אוּלְפָנָא שפירושו 'לימוד' (הפועל הוא ביו"ד במקום האל"ף, כגון לְמֵילַף = ללמוד). בתרגומי המקרא בא הצירוף 'בית אולפנא' תמורת 'אוהל מועד', ובעברית החדשה שימשו בעבר 'בית אולפן' או 'בית אולפנא' במשמעות בית ספר או מקום לימוד והכשרה. בידיעה משנת 1942 מסופר על הקמת "מוסד חנוכי לבנות" של בני עקיבא בפתח תקווה בשם "אולפנא", ומכאן אֻלְפָּנָה במשמעות תיכון תורני לבנות. ומספרים שאת השם אֻלְפָּן לבית ספר ללימוד עברית למבוגרים הגו יוסף שקד ונחום לוין בשנת 1949 עם הקמת האולפן הראשון – אולפן עציון בירושלים. עוד קודם לכן אפשר למצוא שימוש במילה אֻלְפָּן תמורת סטודיו בעקבות הקשר של מילה זו ללימוד (השוו study, student). מכאן 'אולפן רדיו' (עוד מראשית השידורים בעברית בתקופת המנדט), 'אולפן טלוויזיה', 'אולפן הקלטות'.

גם אַלּוּף במשמעות ידיד, המוכר בצירוף 'אלופי ומיודעי' (תהלים נה, יד), קשור כנראה ללימוד ולתרגול – אדם שמורגלים להיות בחברתו. את אַלּוּף במשמעות מנהיג וראש (כמו אלופי אדום) יש מי שקושר אל השור או הכבש האלוף – המאומן והמלומד – המוביל את העדר. ואולם מקובל יותר כי אַלּוּף במשמעות זו הוא מעין 'שר אלף' – הממונה על אלף איש. אפשרות נוספת היא כי אַלּוּף קשור למילה אֶלֶף במשמעות חלק של שבט (כנראה בן אלף אנשים או משפחות), כגון בדברי גדעון "הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה" (שופטים ו, טו).

מן המספר אֶלֶף נגזר שם התואר מַאֲלִיף שפירושו 'מרובה', 'מוכפל פי אלף': "צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ" (תהלים קמד, יג), ומכאן 'ברכות מאליפות' – ברכות לרוב, שפע ברכות.

ברכות מאליפות לעולים לכיתה א' ולכל התלמידים והמורים!

קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => שלום כיתה א'
    [post_excerpt] => המילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-07 16:13:38
    [post_modified_gmt] => 2022-07-07 13:13:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1045
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

המילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִלֵּף 1 (לימוד ואילוף) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִלֵּף 2 (אֶלֶף) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>