הדף בטעינה

על המילה אִכְפַּתִּיּוּת

במילון

 (ללא ניקוד: אכפתי)
חלק דיברשם תואר
שורשכפת
נטייהאִכְפַּתִּית

הגדרה

  • שמגלה אהדה כלפי אחר, מוכן לפעול למענו וכדומה (עממי)
  • מכאן: אִכְפַּתִּיּוּת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור ילדה עם גיר פסטל וכיתוב "לא אִכְפַּת לי"

אכפת

WP_Post Object
(
    [ID] => 38373
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-12-15 17:16:44
    [post_date_gmt] => 2019-12-15 15:16:44
    [post_content] => במילה אִכְפַּת האל"ף מנוקדת בחיריק, והגייתה בתנועת i (ולא אֶכְפַּת בתנועת e) – זו ההגייה הרווחת במסורות כל העדות, וכך מוצאים גם בכתב יד קאופמן, עד הנוסח המעולה של המשנה. לפי זה הכתיב המלא התקני הוא אכפת בלי יו"ד.

המילה אכפת נשאלה כצורתה מן הארמית אל לשון חז"ל.[1] היא משמשת בספרות זו במשמעות 'חשוב (ל־)', 'נוגע (ל־)', והיא באה במבנה על דרך השלילה –  לרוב בשאלה רטורית שהתשובה עליה שלילית ובנדיר גם בשלילה מפורשת. למשל:
  • "מה אכפת לך" (משנה בבא מציעא ט, ד).
  • "מה אכפת לו לעיוור בין אפלה לאורה" (בבלי מגילה כד ע"ב).
  • "...אם יחסר העולם פלפלין ואצטרובלין לא איכפת להם, שאיפשר לעולם בלא הם. אבל אם חסר הוא חטים אין לו חיים" (שמות רבה לט, א).
לרוב אין השלמה נוספת למשפט,[2] אך במקרים ספורים באה השלמה במילת היחס ב־:
  • "התחיל המלך צועק ואומר: אִילו אותן ח' מרגליות שנתתי לה על ידי אחר איבדת, לא הוה איכפת לי בהם, אלא אותם שתים שנתתי לה מידי לידה איבדת" (דברים רבה [מהדורת ליברמן] פרשת דברים).
דרך הבעה זו נעלמה בעברית החדשה. גם כיום המילה משמשת לרוב בשאלות רטוריות 'מה אכפת לי?', 'אכפת לך?', ובמבני שלילה 'לא אכפת לי', 'אם לא אכפת לך...' לעיתים נוספת פסוקית נושא למשפט: 'לא אכפת לי שתאכל בשיעור', וגם פסוקית מצומצמת 'אכפת לך לתת לי לעבור?' בעברית החדשה התפתח שימוש נוסף במילה 'אכפת' – להבעת דאגה או יחס אמפתי כלפי הזולת. בשימוש זה מושא הדאגה מוצג באמצעות מילות היחס 'מן' או 'על':
  • אכפת לי ממך.
  • אכפת לי עליך.
יש המסתייגים מן המבנים האלה ורואים בהם השפעה של לשונות זרות (אם כי לא השפעה ישירה).[3] ואולם למבנה עם 'על' אפשר למצוא בעברית הקלסית מקבילות: 'צר לי עליך' (בלשון המקרא), 'חבל על פלוני' (בלשון חז"ל). השימוש במילה 'אכפת' בהקשר של דאגה ויחס אמפתי הוליד את שם התואר אִכְפַּתִּי 'מגלה אהדה כלפי־' ואת השם המופשט אִכְפַּתִּיּוּת. הגייתן של שתי המילים האלה במלעיל ובמלעיל דמלעיל מעידה על העממיות שבגזירה זו. _______________________

[1] גיזרון המילה 'אכפת' אינו מחוור כל עיקר. האפשרות המקובלת במחקר  היא שמדובר בצורת עבר נסתרת בארמית מן השורש אכ"ף בבניין פְּעַל – המקביל לבניין קל בעברית – כמו למשל אכלַת מן השורש אכ"ל, שפירושה אָכְלָה (אם כי הגיית אִכפת בחיריק משקפת כנראה נטיית עבר נסתרת בדיאלקט ארמי שאינו בבלי). בארמית בדרך כלל משמשת בתפקיד הסתמי צורת הנקבה, מה שעשוי להסביר את כניסת המילה לעברית כצורה קפואה ללא נטיות. אפשרות אחרת היא שהמילה גזורה מן השורש כפ"י או כפ"ת. מסייעת לאפשרות זו מסורת ההגייה התימנית של המילה בקריאת המשנה והתלמוד הבבלי: אִכְּפַת – הדגש מעיד על פועל בבניין אִתְפְּעֵל (התי"ו של הבניין נבלעה בפ' הפועל). סיוע נוסף לאפשרות זו בהיקרות יחידה בתלמוד הבבלי, בסמוך לצורת המקור המוחלט: "מיכפת לא איכפת ליה" (גיטין סב ע"א), ומכאן שהאל"ף איננה  מן השורש (ואולם המצדדים בגיזרון אכ"ף רואים בזה שורש תנייני).

[2] מבחינה תחבירית המילה 'אכפת' היא נשוא המשפט, והנושא הוא 'מה' או שאין נושא מפורש כלל. תמיד בא גם מושא הפותח במילת היחס ל־.

[3] בנוסחים של מדרשים מאוחרים מצאנו היקרויות יחידות שבהן יש שימוש במילות היחס הללו: "אמר אבימלך: רבונו של עולם, הרי אתה מתפייס שלא נגעתי בה; מי מפייס את בעלה שלא נגעתי בה? אמר לו הקב'ה: אי איכפת לך מפיוס" (תנחומא [מהדורת בובר], פרשת וירא). "אי איכפת לי על הרשעים שהן מתים, אלא על הצדיקים שלא יהו מתרעמין עלי" (תנחומא [מהדורת בובר] פרשת בראשית).

[post_title] => אכפת [post_excerpt] => במילה אִכְפַּת האל"ף מנוקדת בחיריק, והגייתה בתנועת i (ולא אֶכְפַּת בתנועת e). בכתיב המלא התקני כותבים אכפת בלי יו"ד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%9b%d7%a4%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-05-23 15:38:42 [post_modified_gmt] => 2022-05-23 12:38:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=38373 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במילה אִכְפַּת האל"ף מנוקדת בחיריק, והגייתה בתנועת i (ולא אֶכְפַּת בתנועת e). בכתיב המלא התקני כותבים אכפת בלי יו"ד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
בעברית יש מילים בשפע להגיד את הכול, כמעט - יש בה תקע ויש בה שקע אך אין מילה בעברית לטאקט. (אהוד מנור, חולם בפסרדית)

טקט בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 1548
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2013-12-23 14:00:49
    [post_date_gmt] => 2013-12-23 12:00:49
    [post_content] => לעיתים קרובות ועדות המינוח של האקדמיה ללשון העברית נדרשות לשאלה אם לחדש מילה עברית תמורת מילה בין־לאומית רווחת – בייחוד אם בהקשרים שונים אפשר לנקוט תמורתה מילים או צירופי מילים קיימים. אחת הדוגמאות לכך היא המילה טקט.[1]

tact הוא ביסודו חוש המגע – מן המילה הלטינית tactus שפירושה מַגָּע. בהשאלה tact הוא תפיסה טובה של המציאות, יכולת הבחנה מעולה. מכאן נתייחדה המילה להבנה טובה של היחס הראוי לזולת – יחס רגיש ואדיב המצטיין באיפוק ובהימנעות מפגיעה ברגשותיו.

הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית דנה כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ורוב חברי הוועדה העדיפו להימנע מקביעת חלופה עברית.

אחת הטענות העיקריות נגד קביעת חלופה הייתה שאין לשון זהה לחברתה, שהרי כל לשון משקפת את תפיסת המציאות בעיני דובריה. לא לכל מילה בלשון נתונה יש מקבילה מדויקת בלשון אחרת, וגם לא חייבת להיות מקבילה כזו. אומנם אין מילה עברית אחת המקבילה במלואה למילה טקט, אך מילים עבריות רבות יכולות לבוא תמורתה בהקשרים שונים.

הינה כמה מילים וצירופי מילים שאפשר לנקוט תמורת המילה טקט – על פי ההקשר: רְגִישׁוּת (רְגִישׁוּת חֶבְרָתִית, רְגִישׁוּת לַזּוּלָת), הִתְחַשְּׁבוּת, עֲדִינוּת, אֲדִיבוּת, אִכְפַּתִּיּוּת, נֹעַם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ, נִימוּס, טַעַם טוֹב, טוּב טַעַם.

דוגמאות:
  • המנהלת העירה לעובד בחוסר טקט > בחוסר רגישות.
  • עשו כל מה שתוכלו כדי לשכנע את הלקוח, אך עשו זאת בטקט > באדיבות / בנימוס / בטוב טעם.
  • איך להגיד בטקט שרוצים לנתק את הקשר? > בעדינות / ברגישות / בהתחשבות.

המילה טקט משמשת הרבה בהקשרים שליליים – 'חוסר טקט', 'היעדר טקט', 'בלי טקט' וכדומה. בהקשרים כאלה אפשר לעיתים להמיר את הצירוף כולו בחלופה עברית דוגמת יְשִׁירוּת, בּוֹטוּת, גַּסּוּת, גַּסּוּת רוּחַ.

נסיים במילותיו היפות של אהוד מנור מתוך שירו 'חולם בספרדית':
בעברית יש מילים בשפע להגיד את הכול כמעט – יש בה תקע ויש בה שקע אך אין מילה בעברית לטקט...
  _________________________

[1] מעניין לציין שהמילה טקט נזכרת ברשימת מילים לועזיות המובאת בסוף זיכרון דברים של ישיבת ועד הלשון מיום כ"ג במרחשוון תר"ף (16 בנובמבר 1919), לצד המילים אנרחיה, פרלמנטריזם, סינדיקט, קומוניזם, אינטרנציונאל, אוטוריטט, אבקואציה, אורגניזם, אבסורד. וכך נכתב שם: "החלט להקדיש למלים הללו הישיבה הקרובה", ואולם לא נמצאה עדות לדיון במילים הללו.

[post_title] => טקט בעברית [post_excerpt] => בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%98%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-06-29 10:43:16 [post_modified_gmt] => 2022-06-29 07:43:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1548 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>