הדף בטעינה

על המילה אֲלֻמָּה

במילון

 (ללא ניקוד: אלומה)
מיןנקבה
שורשאלם (קשירה)
נטייהאֲלוּמות

הגדרה

  • אגוּדת שיבּוֹלים
  • צרור קרני אור
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור מילולי על משמעות הילה גדיש

בין אביב לקציר

WP_Post Object
(
    [ID] => 5382
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-05-05 11:57:57
    [post_date_gmt] => 2013-05-05 08:57:57
    [post_content] => 

קָמָה

קָמָהקמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט), כלומר מתחילת הקציר. במקרא ובספרות חז"ל קמה היא מילה רגילה, ואילו בעברית החדשה היא נחשבת מליצית, ומופיעה בכתיבה הספרותית, בשירה ובזמר.

אֲלֻמָּה

אֲלֻמָּהאלומה היא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו. האלומה נזכרת בחלום יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז; ותינתן הדעת לשתי צורות הרבים של המילה בפסוק: אֲלֻמִּים ואֲלֻמּוֹת). האלומות נזכרות בתנ"ך פעם נוספת, וגם היא מוכרת מאוד: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו, ו). בעברית החדשה – בעקבות לשונות סלביות – נשאלה המילה אלומה לתחום הפיזיקה: קבוצת קרני אור היוצאות ממקור אחד (שימוש זה מתועד כבר מסוף המאה הי"ט), וגם זרם של חלקיקים, כגון אלומת אלקטרונים ועוד.

עֹמֶר

עֹמֶרעומר – בדומה לאלומה – הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). ויש עומר שהוא מידה או כלי מידה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא". המילה עומר מוכרת כיום בעיקר מספירת העומר שמקורה בכתוב: "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, י-טז). וחלוקות הדעות: לפי הפירוש המסורתי עומר כאן הוא מידה – עשירית האיפה גרגירי שעורה, אך יש המפרשים שיבולים ממש.

גָּדִישׁ

גָּדִישׁגדיש הוא ערמת תבואה, ערמה של אלומות או עומרים. המילה נזכרת בתנ"ך לצד המילה קמה, כגון "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" (שמות כב, ה). פעלים מן השורש גד"ש מופיעים לראשונה בספרות חז"ל, ומשמשים שם קודם כול במשמעות עשיית גדיש: "וקוצרין וגודשין לפני העומר" (משנה פסחים ד, ח). בספרות חז"ל גם נולד הביטוי "גדש את הסאה", וכן צמד ההפכים 'גדוש' ו'מחוק' – המשמש עד היום במתכונים: כף גדושה לעומת כף מחוקה. [post_title] => בין אביב לקציר [post_excerpt] => הימים שבין פסח לחג השבועות הם גם ימי הקציר. כאן נספר על המילים קָמָה, אֲלֻמָּה, עֹמֶר, גָּדִישׁ. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-02 00:00:42 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:00:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5382 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הימים שבין פסח לחג השבועות הם גם ימי הקציר. כאן נספר על המילים קָמָה, אֲלֻמָּה, עֹמֶר, גָּדִישׁ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של שני ילדים בשדה שיבולים והכיתוב: שמות ומשמעויות – עומר

עומר

WP_Post Object
(
    [ID] => 27775
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-02-25 12:23:48
    [post_date_gmt] => 2018-02-25 10:23:48
    [post_content] => 

עומר הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). עומר הוא גם מידת נפח קדומה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא".

המילה עומר מוכרת כיום בעיקר מספירת העומר שמקורה בכתוב: "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם… וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, י–טז). וחלוקות הדעות: לפי הפירוש המסורתי עומר כאן הוא מידה – עשירית האיפה גרגירי שעורה, אך יש המפרשים שיבולים ממש.

עומר כשם פרטי וכשם משפחה מוכר רק מן הדורות האחרונים, אך בתנ"ך מצוי השם הקרוב עָמְרִי (בקמץ קטן) – אחד ממלכי ישראל (מלכים א טז, טז). אפשר שעָמְרִי קשור למילה עֹמֶר, אולם מתקבל יותר על הדעת שהוא קשור למילה הערבית عُمْر (עֻמְר) שפירושה 'חיים'. אשר לכתיב השמות, לפי כללי הכתיב המלא יש לכתוב את השמות בווי"ו עומר ועומרי, אך כמקובל בשמות פרטיים כל אדם יכול להחליט איך לכתוב את שמו, ויש המעדיפים את הכתיב החסר.

עמיר בתנ"ך קרוב בהוראתו ל'עומר' במובן 'אגודת שיבולים'. למשל: "הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר" (עמוס ב, יג), "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (מיכה ד, יב). בלשון חכמים עמיר נזכר גם בהקשר של גידולים שאינם חיטה ושעורה (כגון תלתן) ולדעת חוקרים ההוראה כאן היא 'חציר יבש', 'שחת'. צמרת האילן היא אמיר (באל"ף). בימינו עמיר וגם אמיר משמשים שמות פרטיים ושמות משפחה.

עוד מילה נרדפת לעומר היא אלומה – קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, וגם היא משמשת היום שם פרטי (לבנות). האלומה נזכרת בחלום יוסף: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז). ועוד פעם המילה נזכרת בפסוק המוכר: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהלים קכו, ו).

[post_title] => עומר [post_excerpt] => המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-02-10 17:46:50 [post_modified_gmt] => 2022-02-10 15:46:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27775 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים המקראיות 'עומר' ו'אלומה', הלקוחות משדה השיבולים, הפכו לשמות פרטיים בדורותינו. לצידן נפוץ כיום גם השם המקראי הוותיק עָמְרִי, שניתנו לו כמה פירושים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אֲלֻמָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>