העורך או העורכת אחראים לערוך את חומרי התיעוד הגולמיים – סרטונים וקובצי שמע – לפי נושאי השיחה ולפרסמם בערוץ היוטיוב של המיזם ובאתר לשון הבית.

מיזם "לשון הבית" פועל לתיעוד ולשימור לשונות היהודים, הנמצאות בסכנת הכחדה. המתעדים והמתעדות במיזם מאתרים דוברים ודוברות מבוגרים של לשונות יהודיות, מגיעים אליהם, מראיינים אותם ומתעדים זאת באמצעות מכשירי צילום והקלטה. החומרים נערכים ומתפרסמים באתר לשון הבית.

שקד חיים הוא עובד האקדמיה ללשון העברית ועובד המזכירות המדעית למעלה מחמש

דוד נודל הוא עובד מחקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. הוא התקבל לעבודה לפני כשלוש שנים, ומכוח ידיעת הלשון הערבית שהוא ניחן בה באופן מרשים הוא הצטרף אל העבודה במדור לספרות התרגומים מערבית.

חדש בהוצאה לאור! ספר מאת ד"ר אלכסיי אליהו יודיצקי המכנס עשרים ממחקריו על המקורות העבריים הקדומים ובהם חידושים במחקר מגילות מדבר יהודה ותרגומי המקרא ליוונית.

פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ה מוענק לפרופ' אליצור א' בר־אשר סיגל.

פסטיבל הסופרים הישראלי בנמל יפו חוזר בפעם השלישית! הפסטיבל שחרט על דגלו לתת בית ובמה לכל סופר ומשורר, קטן כגדול, מכל גוני קשת הסופרים והסוגות.

הזמנו את הציבור לביקור חווייתי במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית.
הפעילות ללא תשלום, אך נדרשה הרשמה מראש.

עקב עבודות לשיפור תשתיות הגלישה באתר ייתכנו תקלות בימים הקרובים. תודה על הסבלנות.

בתכתובת בין חברי ועד הלשון בעיצומה של מלחמת העצמאות נפתח צוהר לאירועי התקופה: המחסור החומרי, תנאי החיים הקשים וגם פעילות ועד הלשון בצל המלחמה.

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון (מקוון) שבו נישאו הרצאות על היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בתחום העברית ולמענה כיוצר בלשון וכחבר ועד הלשון העברית ונשיאו.

חוברת כפולה של "העברית" המיוחדת למשוררנו הלאומי ונשיא ועד הלשון חיים נחמן ביאליק. המחַברת פרופ' זיוה שמיר מתחקה בחמישה פרקים על דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה (ישיבה שע"ג) אושרו כללי נטיית כינויי המושא ואושרה רשימת שמות היתושים בישראל.

האקדמיה ללשון העברית מזמינה בזאת קבלת הצעות למתן שירותים כלליים לניהול מיזם הבינוי של מנווה האקדמיה.

באייר תשט"ז, אפריל 1956, נערך טקס הנחת אבן היסוד לבית האקדמיה בקריית האוניברסיטה שבגבעת רם בירושלים, ונחתמה מגילת היסוד.

המילה יוֹרֶה מופיעה במקרא פעמיים לצד בן זוגה מלקוש. מה משמעות השם 'יורה' ואיך הוא קשור לגשם הראשון של השנה?

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים פִּצְפּוּצֵי תִּירָס, מַפְרֵסָה, מַצָּעִית, אַסְקֻפִּית, טִינִית, מִנְשָׂא, צָמוּם.

מילים בשימוש כללי ומונחים שונים: מְשִׁיבוֹן, זַמְרִיר, צַמְדָן (זִיפִים), מַקְרֵן, מָטוֹל, מַחְזֵר, לְזִירָה.

לקט מונחים מתחום הסביבה:

על המונחים עֵרֶךְ טֶבַע, נִטּוּר, סוֹלְקָן, מִטְמָנָה, מִשְׁפָּךְ, מִטְרָד, מִפְגָּע; על מילים במשקל פְּעֹלֶת.

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה.

האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ד.

המילה כְּלוּם והצירוף שׁוּם דָּבָר מציינים בתודעתנו 'אַיִן' ו'אפס'. לכן יש התוהים אם בניסוחים כמו 'לא אכלתי כלום' או 'לא ביקשנו שום דבר' אין שלילה כפולה ומיותרת. אך לאמיתו של דבר גם 'כלום' וגם 'שום דבר' – שאותם ירשנו מלשון חז"ל – אינם מציינים שלילה.

במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות, הזמנו את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.

האקדמיה ללשון העברית אירחה בביתה בירושלים כעשרים מיועצי הלשון לאמצעי התקשורת לפגישתם השנתית.

על דבר שהכשיל אותנו אנו אומרים שהוא "היה בעוכרינו". עוכרינו הם 'השונאים שלנו', והכוונה שהדבר הצטרף כביכול אל שורות שונאינו ופעל כמותם לרעתנו. מה הקשר לבת יפתח? מי בתנ"ך 'כונה עוכר ישראל'? ואיזו תופעה מעניינת יש בשורש עכ"ר בקשר שבין לשון המקרא ללשון חז"ל?

כששני אנשים או יותר מסכימים לחלוטין זה עם זה, אנו אומרים שהם תמימי דעים. אך בספר איוב, שממנו ירשנו את הביטוי, 'תמים דעים' הוא דווקא מישהו אחד.

בכי התמרורים אינו קשור לתמרורים המוכרים לנו מן הדרכים, אף כי שניהם מופיעים באותה נבואה נפלאה בספר ירמיהו. ומה הקשר לתמר? גם את זאת תסביר תמר.

'לעשות שַׁמּוֹת' פירושו להחריב או לגרום נזקים כבדים. מה משמעות המילה שַׁמּוֹת? כיצד מפריחים נְשַׁמּוֹת? ומי נוהג לעשות שמות בשדות תפוחי אדמה ובחלקת חיטי התוגרמה?

מה מקור הביטוי 'כור מחצבתו' ומה משמעותו? אילו גרסאות חלופיות יש לו? מה הקשר לאברהם אבינו, שרה אימנו וישעיהו הנביא? ואיך הצליח זוהר להפתיע את תמר?

הביטוי 'קפיצת הדרך' מצטייר בעיני רוחם של רבים כהתקדמות בצעדי ענק או בטיסה מהירה – כאילו ההולך קופץ ממקום למקום. אך את הביטוי המקורי שבספרות חז"ל מקובל יותר לפרש בדרך אחרת לגמרי.

מה מקור הצירוף 'ראשו ורובו'? מהי 'הושענא חבוטה'? מה עושים באתרוגים אחרי החג, ומה הקשר לפוליטיקה הישראלית?

מה פירוש המילה 'תוּ' שבצירוף 'ותו לא'? איזו טעות הגייה עושים כמעט כל הדוברים בצירוף הזה? ומה הקשר לצירוף 'לא בכדי'?

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי לפעילות שלה ברשתות החברתיות.

שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה – חושפים טפח מהחיים בביתו של מחיה השפה העברית.

הורים וילדים השתתפו בחוויה עברית במרבז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.

לקראת יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל פנינו אליכם בבקשה שתשתפו אותנו בעגה המקומית של יישובכם. רבים נענו לפנייתנו ושלחו מילים וביטויים ייחודיים; מובא כאן מבחר מן המילים שקיבלנו.

מחפשים מתנה לפסח? מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה. המארז כולל משחק קלפים, ספרון חידושי ילדים, מילון כיס, תיק בד מעוצב וכן את מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.

אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מיוחד לזכרם של שני אישים שזכות של ממש להם בתחיית העברית שבפינו: נשיא ועד הלשון העברית אהרן מאיר מזי"א והמילונאי ראובן אלקלעי.

הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל הוקמה במטרה לתת שמות עבריים לפטריות הבר הנפוצות ביותר בישראל – פטריות הכובע ופטריות העץ. הוועדה הסדירה והאחידה את השמות הנוהגים בתחום, וכן נתנה שמות עבריים חדשים למינים שלא ניתן להם שם מעולם. השמות שנקבעו נועדו לשימוש אנשי המקצוע והציבור הרחב.

פורסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית.

מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: נִצּוּב, מַלְקוֹחַ, מֹחַל, מוּעָדוּת, סִמְלוֹן.

העלינו לעיון הציבור את החוברת "לקט תעודות" שיצאה בשנת תש"ל (1970), ובה מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי בארץ ולתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

יובל הוא שם בנו של למך וגם מילה הנזכרת בברכה יפה מדברי הנביא ירמיהו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו".

צפו בסרטון על המילים ש"עשו" את שבעת העשורים של ישראל.

לחיי מדינת ישראל ולחיי העשורים הבאים!

ההשתלמות נועדה לעובדי בנק ישראל והתקיימה בבית בנק ישראל בהר חוצבים בירושלים.

מקור הביטוי בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ, הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה" (ישעיהו מו, א).