מונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשנ"ז
- נבחר לחבר בשנת תשע"ב
חיים באר נולד בשנת תש"ה בירושלים. ספריו נוצות (תש"ם) ועת הזמיר (תשמ"ח) הוציאו את טבעו כיוצר חשוב ובעל לשון. בשנת תשנ"ב פרסם את ספרו על ביאליק, ברנר ועגנון גם אהבתם גם שנאתם.
חיים באר הוא חתן פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה ללשון העברית לשנת תשע"ג.
מספריו
- שעשועים יום יום, תל אביב 1970
- נוצות, תל אביב 1979
- עת הזמיר, תל אביב 1987
- גם אהבתם גם שנאתם – ביאליק, ברנר, עגנון: מערכות־יחסים, תל אביב 1992
- חבלים, תל אביב 1998
- לפני המקום, תל אביב 2007
- אל מקום שהרוח הולך, תל אביב 2010
- מזיכרונותיה של תולעת ספרים: מסעות בעקבות סופרים וספרים, תל אביב 2011
רשימות באתר האקדמיה
חיים באר – קורות חיים, אקדם 11, עמ' 7
נימוקי ועדת הפרס
שקד חיים הוא עובד האקדמיה ללשון העברית ועובד המזכירות המדעית למעלה מחמש שנים. עד מהרה היה לכותב המרכזי של הרשומות לאתר האקדמיה, ובתקופה האחרונה – לכותב הכמעט יחידי. לשם כך הוא נדרש להתעמק בסוגיות לשון מורכבות, להרבות בחיפושים במקורות ובקריאה בספרות המדעית ולהבחין בין עיקר לטפל. רשומותיו כתובות להפליא ומנוסחות בבהירות ובדיוק, ועולה מהן כישרונו לפשט דברים ולהסבירם, וזאת בלי להתעלם מן המורכבות או לטשטש אותה.
שקד הוא חרוץ ויעיל ועושה את משימותיו באהבה, ברצינות ובמסירות. הוא מיטיב לעבוד עם אנשים, תורם לכל דיון, יצירתי, בעל דעות מגובשות אך גם פתוח לשמוע ולקבל את דעות הזולת. הוא בקיא במכמני העברית ובעל עין חדה ואוזן כרויה. ידיעותיו הרבות בתחומים אחרים הן כמובן ערך מוסף. רגישותו לעברית ואהבתו אליה ניכרות בכל עבודתו.
בשל כל אלה נמצא שקד חיים ראוי לפרס עובד המחקר המצטיין של האקדמיה ללשון העברית לשנת תשפ"ה.
פרופ' אהרן ממן, נשיא האקדמיה, יו"ר ועדת הפרס
פרופ' יוסף עופר, סגן נשיא האקדמיה, ועדת הפרס
ירושלים, א' בסיוון תשפ"ה (28 במאי 2025)
[contact-form-7 id="43718" title="ישלי שאלה"]
בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרה רשימה של שמות כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים, אושרו מונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה הביאה לאישור רשימה חדשה, והפעם שמות לבעלי חיים ימיים מן המערכה הקרויה קווצי העור (קְווּצֵי־ מן המילה קוֹץ). ברשימה כמאתיים שמות של כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים. בין השמות: כיפת־קוצים אילתית, עֶפרונן משולש (בשל הקוצים דמויי העפרונות), מַטבעון ים־סופי, קיפוד־קט בֵּיצני, פתילעת אדמדמה (מלפפון־ים מוארך – השם הוא הֶלחם של פתיל ותולעת). לרשימה המלאה
עוד אישרה מליאת האקדמיה מונח מטעם הוועדה למונחי בריאות הציבור: תחת סף הגילוי ובקיצור תת־סיפי תמורת undetectable – המונח משמש למשל לציון תוצאה של בדיקת עומס נגיפי של HIV או צהבת, ותוצאה כזו פירושה שהנבדק אינו מדביק. לצד מונח זה נקבע גם לא בר־גילוי להקשרים אחרים, כגון בדיקות לגילוי גידול סרטני.
האקדמיה אימצה מונחים שכבר משמשים אנשי מקצוע:
- אִילָנַאי – אדם העוסק בטיפוח עצים ובטיפול בהם; השם המופשט הוא אִילָנָאוּת (באנגלית: arboriculture).
- מִצְהָר (מֵרִידְיָאן) – באסטרונומיה לציון מעגל דמיוני העובר דרך הקטבים השמימיים והזֵנית של הצופה. בתחום הגאוגרפיה משמש המונח 'קו אורך'.
בשני מקרים החליטה האקדמיה לשנות את צורת המונח שנקבע בעבר:
- נֶתֶר אִכּוּל (סודה קאוסטית) – במקום נֶתֶר מְאַכֵּל, כדי למנוע הטעיית הציבור במקרה שהמונח אינו מנוקד (נתר מאכל).
- דִּלְגִּית (חבל קפיצה) – בחיריק לפי הרווח בציבור, במקום הצורה דַּלְגִּית (בפתח) שנקבעה לראשונה במילון למונחי התעמלות משנת תרצ"ז (1937).
מליאת האקדמיה אישרה גם את המונחים שנקבעו במיזמים עם גורמי חוץ:
- הֶסְכֵּת – פודקאסט (עם תאגיד השידור הישראלי)
- חוּפשוֹן – אפטר (עם דובר צה"ל וגלי צה"ל)
- שׁוֹפֵט מָסָךְ, שיפוט מסך – VAR (עם איגוד שופטי הכדורגל ועוד)
בתחום הדקדוק אישרה האקדמיה כמה החלטות הנוגעות לניקוד ולצורתן של מילים:
- דגש חזק במילים ובשמות לועזיים לאחר אותיות מש"ה: לאחר אותיות מש"ה מסומן דגש חזק באות הראשונה של מילים ושמות לועזיים כבמילים עבריות, למעט בפ"א רפה ובכ"ף רפה, לדוגמה הַגּ'וּנְגֶּל, מִגָּ'קַרְטָה, הַזָּ'קֵט, הַצִּ'יטָה, שֶׁצֶּ'כְיָה, מִתּ'ור אבל הַפַנְטַזְיָה, מִפִינְלַנְד, הַכְרוֹנִי (לצד הַכְּרוֹנִי).
- הורחב כלל ג מכללי הקמץ: קמץ לאחר שווא נע באמצע המילה (ובכלל זה לאחר רצף שוואים) מתקיים בנטייה. למשל: דֻּבְדְּבָן דֻּבְדְּבָנֵיכֶם, לִוְיְתָנִים לִוְיְתָנֵיהֶם, שַׁלְשְׁלָאוֹת שַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם, דְּיוֹקָן דְּיוֹקְנָאוֹת דְּיוֹקְנָאוֹתָיו, מֵירְכָה מֵירְכָאוֹת מֵירְכָאוֹת־.
- האקדמיה חזרה בה מן ההחלטה להבחין בין גרגר לגרגיר. לפי ההחלטה המעודכנת שתי הצורות גַּרְגֵּר (ברבים גַּרְגְּרִים) או גַּרְגִּיר משמשות בשימוש הכללי (אבל שם הצמח הוא גַּרְגֵּר בלבד).
- הוחלט לאמץ את הניקוד צַבָּר בפתח ודגש, המשקף את ההגייה הרווחת, במקום צָבָר – כפי שנוקד שם הצמח בכל המילונים עד היום.
ההחלטות בדקדוק פורסמו באתר – ראו כאן. ההחלטות במינוח פורסמו באתר המונחים.
על דבר שהכשיל אותנו אנו אומרים שהוא "היה בעוכרינו". עוכרינו הם 'השונאים שלנו', והכוונה שהדבר הצטרף כביכול אל שורות שונאינו ופעל כמותם לרעתנו. מה הקשר לבת יפתח? מי בתנ"ך 'כונה עוכר ישראל'? ואיזו תופעה מעניינת יש בשורש עכ"ר בקשר שבין לשון המקרא ללשון חז"ל?
מלגת האקדמיה ללשון העברית על שם ראובן אוחנא מוענקת בתרומת אלמנתו ד"ר סימון מרג'ן־אוחנא ובני המשפחה להנצחת זכרו.
בשנת תשפ"ד הגישו מועמדוּת למלגה שנים־עשר סטודנטים וסטודנטיות ממרבית האוניברסיטאות בארץ. חברי ועדת המלגה בשנה זו היו סגן נשיא האקדמיה פרופ' יוסף עופר, חברת האקדמיה הסופרת גיל הראבן וד"ר סימון אוחנא.
הוועדה בחרה ארבעה מועמדים מצוינים בעלי יכולות אקדמיות מובהקות, שאיפה להצלחה ומצוינות וכן נסיבות חיים המצדיקות קבלת מלגה. ואלו הזוכות והזוכים לשנת תשפ"ד:
- מר נתן אוזן, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב;
- מר רועי לוי, האוניברסיטה העברית בירושלים;
- גב' תסנים עאבדין, האוניברסיטה העברית בירושלים;
- גב' שדמה שני שאולוף, אוניברסיטת בר־אילן.
אנו מקווים כי המלגה תשמש מנוף להמשך התפתחותם בתחום הלשון בעתיד.
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תש"ן
- נבחר לחבר בשנת תשנ"ז
יעקב זוסמן נולד בי"ח באלול תרצ"א (1931) בבודפשט. הוא עלה ארצה בתש"ט, למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים תלמוד והיסטוריה של עם ישראל וסיים את עבודת הדוקטור בנושא "סוגיות בבליות לסדרים זרעים וטהרות" בשנת תש"ל. זוסמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
תחום עיסוקו המדעי: חקר ספרות חז"ל.
מפרסומיו
- "שני קונטרסים בהלכה מאת ר' משה בוטריל", קבץ על ידו (טז, תשכ"ו), עמ' 342-269
- "כתובת הלכתית מעמק בית שאן – סקירה מוקדמת", תרביץ מג (תשל"ד), 158-88
- ברייתא ד'תחומי ארץ ישראל'", תרביץ מה (תשל"ו), עמ' 257-213
- "ושוב לירושלמי נזיקין", מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 134-55
- "חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר־יהודה", תרביץ נט (תש"ן), עמ' 76-11
- "פרקי ירושלמי", מחקרי תלמוד ב (תשנ"ג), עמ' 283-220
- "מבוא", תלמוד ירושלמי מהדורת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"א, עמ' ט-לז
- "פירוש הראב"ד למסכת שקלים?", מאה שערים – עיונים בעולם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, ירושלים תשס"א, עמ' 170-131
- "תורה שבעל־פה פשוטה כמשמעה", מחקרי תלמוד ג (תשס"ה), עמ' 384-209
קישורים
בחירות לחברים יועצים (י' זוסמן), אקדם 11, עמ' 1
קישורים חיצוניים
מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
במהדורה שלפנינו מובא נוסח המשנה של סופר כתב היד בציון כל הגהותיו, עם העתקה מדויקת ומדוקדקת של הניקוד אשר נוסף על כתב היד בזמן מאוחר יותר. סדר המסכתות הוא כסדרן בכתב היד. חלוקת ההלכות היא על פי כתב היד, אך לתועלת המעיינים הותאמה חלוקת ההלכות גם לזו המקובלת בכל הדפוסים.