נושא: כתיב וכתב

כתיב וניקוד

יותר מדי ומדי פעם

הכתיב המלא הרווח של הצירופים יוֹתֵר מִדַּי ומִדֵּי פַּעַם ביו"ד אחרי המ"ם – "מידי פעם" ו"יותר מידי" – הוא טעות.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

כתיב וניקוד

אנרגייה, אנגלייה

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

שירתי בצבא או שירתתי בצבא?

הודעות לעיתונות

תגובת המזכירות המדעית להערות הציבור על כללי הכתיב החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

הודעות לעיתונות

כללי הכתיב המלא – הכללים החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)

חידון מה הכתיב המומלץ – פתרונות

מילים וגלגוליהן

מאזניים ואוזניים

צמדי מילים

מטח ומתך

יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

לרגל יום המשפחה, כמה עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

סיפורי מילים

מה מקורה של המילה 'עכשיו'?

צמדי מילים

ניתש וניטש

צמדי מילים

כהה וקהה

מה הצורה הנכונה

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

כתיב וניקוד

מיהו או מי הוא? מהו או מה הוא?

סיפורי מילים

פשה

מילים לועזיות

ט' ות' במילים לועזיות

אמצו מילה

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

אמצו מילה

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

אמצו מילה

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

כתיב וניקוד

טקס או טכס?

כיצד נכון לכתוב – טקס או טכס? אנחנו ממליצים על הכתיב טקס בקו"ף.
המשך קריאה >>

פיסוק

שימושים שונים של הגרש

תפקידו העיקרי של הגרש הוא לסמן קיצור של מילה, ואולם יש לו גם שימושים אחרים שהמשותף להם הוא רצון לסייע לקורא בפיענוח רצף אותיות הזר לכתיבה הרגילה בעברית.

המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

חלווה או חלבה?

זכר ונקבה

עליך ועלייך

מה הצורה הנכונה

ליהנות או להנות?

גם וגם

לומר ולאמור

כתיב וניקוד

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

הגייה

בדואי ובדווי

צמדי מילים

חרט וחרת

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

כתיב וניקוד

אותיות מנצפ"ך

כתיב וניקוד

אִכְסוּן ואִחְסוּן

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

מילים וגלגוליהן

מדברים בשפת הגוף

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

זכר ונקבה

אב טיפוס – כתיב וריבוי

כתיב וניקוד

על הניקוד

כתיב וניקוד

דוגמה או דוגמא?

כתיב וניקוד

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

מאמרים

מאה שנים לכתיב העברי

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

מאמרים

האקדמיה ועורכי הלשון

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 28

למד לשונך

למד לשונך 22

למד לשונך

למד לשונך 20

למד לשונך

למד לשונך 9

למד לשונך

למד לשונך 5

.

כללי הכתיב החדשים

הכללים החדשים המתפרסמים כאן הם פרי תהליך יסודי וממושך. ראשיתו בבחינת מנהגי הכתיב הרווחים בהוצאות הספרים, בעיתונות ובמרשתת. המשכו בהצעה שהכין צוות מצומצם לקראת הדיון בוועדת הדקדוק של האקדמיה ובהתייעצות עם חברים רבים באקדמיה. ועדת הדקדוק דנה בהצעה, גיבשה את הכללים והגישה אותם למליאת האקדמיה לדיון כללי בשנת תשע"ו, ואחר כך שבה ודנה בהערות חברי האקדמיה. הדיון הסופי בכללים היה בשנת תשע"ז בשלוש ישיבות של מליאת האקדמיה: ישיבה שמז, ישיבה שמט, וישיבה שן. בישיבה שנה (תשע"ח) הוכנסו כמה תיקונים לכללים (בכלל ב חריג 1, בכלל ב הערה 2, בכלל ו סעיף 3).

השינויים שחלו בכללים מסומנים להלן בצבע אדום.

גרסה להדפסה

דיונים קודמים בכתיב

  • דיונים בכתיב בוועד הלשון: דוד ילין, "הכתיב העברי", זכרונות ועד הלשון ה (תרפ"א), עמ' 54–64; "הוכוחים בדבר ההרצאה הקודמת", זכרונות ועד הלשון ה (תרפ"א), עמ' 65–85; "שאלת המלא והחסר" (שיחה), זכרונות ועד הלשון ו (תרפ"ח), עמ' 24–30; "מפעולות ועד הלשון", לשוננו ג (תרצ"א), עמ' 73–77; יוסף קלוזנר, "כתיב מלא או חסר", לשוננו י (תרצ"ט), עמ' 251–256; נ"ה טור־סיני, "לשאלת הכתיב העברי" לשוננו י (תרצ"ט), עמ' 257–261; הצעת כללי הכתיב, לשוננו יא (תש"א-תש"ב), עמ' 232–242; אספת ועד הלשון בסוכות תש"ד, לשוננו יב (תש"ד), עמ' 198–199, עמ' 200239; נספחים לזכרון הדברים, לשוננו יב (תש"ד), עמ' 240–251; אספת ועד הלשון בל"ג בעומר תש"ד, לשוננו יג (תש"ה), עמ' 71–94; זאב בן־חיים, "לפתרון שאלת הכתיב ע"י ועד הלשון" (הרצאה בכינוס מורשי ועד הלשון), לשוננו יד (תש"ו), עמ' 136–142; כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו טז (תש"ח), עמ' 82–89
  • דיונים בכתיב במליאת האקדמיה: ישיבות מחמטננאנג (תשכ"ב-תשכ"ג); ישיבה ס (תשכ"ד), ישיבה עחפאפדפה (תשכ"ז-תשכ"ח); ישיבה ריארטז (תשנ"ד)