כשכלב הים היה כריש

ידיעה בעיתון החבצלת (1887)

בימים האחרונים הגיעו לחוף יפו רבים שביקשו לראות את כלבת הים יוליה שהחליטה לנוח באופן מפתיע על חופי ארצנו. על רקע זה מעניין לראות ידיעה שפורסמה בעיתון החבצלת באייר תרמ"ז, 1 במאי 1887, וגם בה דווח על כלב ים שנצפה בחוף יפו – אך שם מדובר בכלב ים חביב פחות.

הידיעה מדווחת על רוחות חזקות שנשבו בקרבת החוף היפואי באותו הזמן, ובעטיין "הים היה כמרקחה וגליו שטפו… ויסחפו את הרספודות (כך במקור) שהונחו על החוף ויביאום בתוך הים". על פי המסופר, כמה מלחים ירדו למים כדי להציל את הרפסודות שנסחפו – אך הדבר לא עלה בידם. יתרה מכך, אחד המלחים נעלם ולא עלה לחוף.

והידיעה ממשיכה: "אחרי עבור זמן קט נראה בלב ים דג אשר בשם כלב הים יקרא ובפיו טרף אנוש, ובעזרת כלי הצופים נראה האיש הנאבד…".

כאמור, כלב הים המדובר כאן אינו כלב הים המוכר לנו, בן משפחתה של יוליה – שכן כלבי הים אינם דגים, וכן אינם טורפים בני אדם. המדובר הוא בכריש. השם כריש חודש בעברית לפני כמאה שנה בעקבות אזכור יחיד של דג בשם "כרשא" בתלמוד הבבלי (בבא בתרא עד ע"א). לפני כן נקרא הכריש בעברית בשמות מגוונים, ובהם גם כלב הים, כתרגום שמו בשפות אחרות.[1] במילון הגדול של אליעזר בן־יהודה, למשל, בערך "כלב הים" מבואר שזהו הדג הנקרא בגרמנית Haifisch ובצרפתית requin, כלומר כריש, ולכך התכוונה גם הידיעה הנזכרת בעיתון החבצלת.

אומנם בספרי הטבע העבריים שנכתבו בתקופת ההשכלה נתנו הכותבים את השם כלב הים ליונק הנקרא בגרמנית Seehund, היינו כלב הים ממשפחתה של יוליה.[2]

מכל מקום גם בספרי הלימוד שנכתבו בארץ ישראל נקבע כי 'כלב הים' הוא היונק החביב ולא הכריש האימתני, וכך התקבע השם בעברית החדשה.

________________________________

[1] בערבית נקרא הכריש בשם 'כַּלְבּ אַלְבַּחַר', כלומר 'כלב הים', והוא זכה לכינוי זה גם בצרפתית וברוסית (אם כי אין זה שְׁמו בלשונות אלו כיום). אף באנגלית כיום dogfish הוא שם של אחד ממיני הכריש.

[2] יצוין כי השם 'כלב הים' מתועד כבר במקורות חז"ל, אך לא ברור לאיזה בעל חיים הוא מתייחס. לדעת פרופ' דוד טלשיר ז"ל, הכוונה היא ללוטרה.

כתב יעקב עציון