אלפי ישראלים בחרו את החידוש האהוב מחידושיו של בן־יהודה: גלידה! (טבת תשפ"ג, ינואר 2023)
לקראת יום העברית תשפ"ג, המתקיים השנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושיו.
היום, יום העברית תשפ"ג, הכריזה האקדמיה על המילה הזוכה: מתוך תשעה מחידושיו זכתה המילה גְּלִידָה למקום הראשון: 31 אחוזים מן המצביעים תמכו בה.
אחריה באות המילים חיידק (12%), אופניים, בובה, כרובית (10% כל אחת), תאבדעי (8%), מטרייה ועיתון (7% כל אחת), ואחרונה חביבה רכבת (5%).
סיפורה של המילה גלידה מתחיל בתרגום הארמי העתיק לתורה – תרגום אונקלוס. את מילות הפסוק המתאר את המן שאכלו בני ישראל במדבר "דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד) מתרגם אונקלוס: "כגלידא על ארעא". אם כן 'גליד' בארמית הוא קרח. אליעזר בן־יהודה מסביר את המילה גְּלִידָה במילונו: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסכר וביצים ונקפא וקר כגליד". ומן הסתם לא מקרה הוא שהמילה 'גלידה' מזכירה בצלילהּ את גֵ'לָטוֹ – השם האיטלקי של המאכל האהוב. רבים הוגים גלידה במלעיל, אבל גלידה היא מילה עברית בסיומת ־ָה, והגייתה התקנית היא בהטעמת מלרע, בדיוק כמו המילה גבינה.
בן־יהודה הקדיש יותר מארבעים משנות חייו למפעל החייאת העברית. כידוע, העברית לא שימשה כלשון מדוברת יותר מאלף וחמש מאות שנים, והעברית שהשתמרה בטקסטים הקדומים לא התאימה למציאות החיים בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. לפני מחיי השפה, ובראשם בן־יהודה, ניצב אתגר למלא את החֶסֶר הגדול במילים נחוצות לחיי היום יום, למלאכה, ללימוד בבתי הספר, למדע ולשאר תחומי החיים. בן־יהודה נרתם במרץ למילוי החיסרון הזה ותרם מילים חדשות רבות – יסודיות וחיוניות. יש שטבע משמע חדש במילים עתיקות בלשון, יש שהעלה מילים נשכחות מספרות ישראל לדורותיהן, בהגדירו ובהגבילו את שימושיהן החדשים, ויש ששאל שורשים מן הערבית ויצק אותן לתבניות עבריות.
רבים מחידושיו נכנסו למחזור הדם של השפה, והם נמצאים בשימוש תדיר ויום יומי. הוא חידש שמות של מאכלים: גלידה, חביתה, נקניק, ריבה; מילים לציון תכונות ורגשות: אדיבות, אדישות, אהדה, גמישות, גנדרנות, עקיבות, קיצוניות, רצינות; צבעים: אפור, ורוד; בעלי מקצוע: דייל (=מלצר!), גננת, חייל; חלקי לבוש: חזייה, כפפה; כלים ומכשירים: משאבה, מקולית (גרמופון), מגהץ, מפוחית, מַקלע; שמות מחלות: אדמת, שפעת, שנית (סקרלטינה); מילים מעולם השלטון: מעצמה, וזיר (שר), מורשון (בית נבחרים), עירייה; ועוד מילים רבות.
את מאות חידושיו סימן בן־יהודה בסימן מיוחד במילונו – "מילון העברית הישנה והחדשה". רובם נקלטו בלשוננו. מעניין להכיר גם את המילים שלא נקלטו. למשל: אַבְחֶמֶץ ואַבְחֶנֶק (חמצן וחנקן); אַכֶּלֶת (סרטן); הָרָם (פירמידה); זִבְדָּה (שמנת); צַיַּר־אוֹר (צלם); וגם תְּאֵבְדֵּעִי במשמעות סקרן.
