לאשש ולאושש

לְאַשֵּׁשׁ פירושו 'לחזק', 'לבסס' (טענה, השערה וכיו"ב): "חזאי מזג האוויר אישש את חששותיי – איאלץ לבטל את הטיול מפני הגשמים הצפויים", ואילו לְאוֹשֵׁש פירושו 'להשיב למצב הקודם והתקין': "משרד האוצר מקווה לאושש את המשק כמה שיותר מהר".

בבסיס שתי הצורות עומדת מילה יחידאית מספר ישעיהו – "זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ" (מו, ח) – שלא נתפרשה כל צורכה. בתרגום הארמי מילה זו מיתרגמת "וְאִתַּקַּפוּ" כלומר 'התחזקו' ובדרך זו הלכו רבים ממפרשי המקרא, וגם מצאו קשר למילים קרובות אחרות (נדירות גם הן) שמציינות יסוד וחוזק, למשל המילה אָשְׁיָה מן הפסוק "נָפְלוּ אׇשְׁיוֹתֶיהָ נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ" (ירמיהו נ, טו).[1] בארמית המקראית נזכרת מילה דומה: "וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִילוּ וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ" [=והחומות השלימו והיסודות יחברו] (עזרא ד, יב), ואף באכדית ובערבית השורש אש"ש משמש לציון 'יסוד', 'בסיס'. בקרב המפרשים ובמחקר יש גם דעות אחרות.

מצד הדקדוק שתי הצורות – לאשש ולאושש – הן בבניין פיעל מהשורש אש"ש. הפועל אִשֵּׁש (וכן מְאַשֵּׁשׁ וכו') גזור בדרך הרגילה של פעלים בבניין פיעל על דרך השלמים (כגון דִּבֵּר, סִפֵּר), ואילו אוֹשֵׁשׁ (וכן מְאוֹשֵׁשׁ וכו') בא במשקל פּוֹלֵל (כגון כּוֹפֵף מְכוֹפֵף).

אף בבניין התפעל יש הִתְאַשֵּׁשׁ (נפוץ גם בצורה נתפעל – נִתְאַשֵּׁש) במובן 'התאשר', 'נעשה מבוסס', והִתְאוֹשֵׁשׁ במשקל הִתְפּוֹלֵל במובן 'התחזק', 'שב לאיתנו', ומכאן 'חדר התאוששות'.

____________________________________

[1] מילה קרובה אחרת – אֲשִׁישָׁה – עניינה אחר לחלוטין: 'עוגה עשויה פירות', למשל "וַיְחַלֵּק לְכׇל הָעָם… חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת" (שמואל ב ו, יט). מילה קרובה נוספת היא אָשִׁישׁ מן הפסוק "לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת" (ישעיהו טז, ז), שהוראתה קשה, עד כדי כך שנחלקו אם היא קרובה אל אָשְׁיָה או אל אֲשִׁישָׁה.