לקט תעודות

לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן–תש"ל ולחידוש הדיבור העברי

חידושו של הדיבור העברי והתפשטותה של הלשון העברית על פני כל התחומים בחיי המעש, העיון והרגש הלא הם מעשה כביר של תקומת ישראל בארצו, ואולי הסימן המובהק לייחודה ולשורשיותה.
הישג זה מטבע העניינים הוא הישגו של כל הציבור הדובר והכותב עברית. אך אסור שנסיח את דעתנו. אדרבה: מצוה עלינו לזכור ולהזכיר אותו קומץ הראשונים שחוללו את המהפכה.
מתוך אותו קומץ הראשונים, חדורי הכרת הבאות והייעוד ההיסטורי, יצאו האנשים שהניחו את היסודות ל"המוסד העליון ללשון העברית".

מתוך ההקדמה שכתב זאב בן־חיים (בדילוגים)

בחוברת "לקט תעודות",שהוציאה האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ל (1970) במלאת שמונים שנה להקמת החברה "שפה ברורה" (תר"ן–1889), נכלל מבחר מן התעודות החשובות לתולדותיו של המוסד העליון ללשון העברית ולתולדות חידוש הדיבור העברי. 

• תוכן עניינים, עמ' 0–6
• זאב בן־חיים, הקדמה, עמ' 7–10

תולדות ותמורות

• אליעזר בן־יהודה, תחיית הדיבור העברי, עמ' 13–16
• יחיאל מיכל פינס, 'מדבר עברית כל ימיו', עמ' 17–18
• שפה ברורה, עמ' 19–22
• שפה ברורה עושה חיל, עמ' 23
• ועד הספרות בפעולתו, עמ' 24
• נחמה פיינשטיין-פוחציבסקה, "דִבּרוּ עברית בחוצות", עמ' 25–26
• ועד הלשון תר"ן-תרע"ב, עמ' 27–35
• אחד־העם בדיון על ועד־הלשון, עמ' 38–36
• י"ח ברנר, ועד הלשון 'מפברק' מלים, עמ' 40–42
• אליעזר בן־יהודה, כיצד בוחרים לוַעד הלשון, עמ' 43–45
• יוסף קלוזנר, ועד הלשון תרע"ג–תר"ף, עמ' 47–46
• ועד הלשון העברית, תזכיר להנהגה הציונית, עמ' 48–51
• הוספה לתזכיר, עמ' 52
• מדרש הלשון העברית, תזכיר לנציב העליון, עמ' 53–55
• דוד ילין, ועד הלשון תרע"ח–ת"ש, עמ' 56–57
• לקראת הקמת האקדמיה ללשון העברית: זיכרון דברים של האספה הכללית הפומבית לקראת הקמת האקדמיה ללשון העברית, עמ' 58–66
• חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג–1953, עמ' 67–70
• תקנון האקדמיה ללשון העברית [תשי"ד], עמ' 71–77
• המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית מייסודם של האקדמיה ללשון העברית ומוסד ביאליק, עמ' 78–80
• חברי ועד הלשון והאקדמיה תר"ן–תש"ל, עמ' 81–85
• המזכירות המדעית, חברי האקדמיה בשנת תש"ל, מִנהלת האקדמיה, עמ' 88–86

חינוך עברי

• "לא תשמע זולתי עברית", עמ' 91
• דוד יוּדילוֹביץ, המורים הראשונים, עמ' 92–93
• מורים על ניסיונותיהם הראשונים, עמ' 94–97
• אחד־העם, "המורים והתלמידים יגמגמו בלשונם", עמ' 98
• מורים על ניסיונותיהם הראשונים (המשך), עמ' 99–102
• אחד־העם, "המורה העברי נצח", עמ' 103
• מלחמת השפות, עמ' 104–115
• תזכירים במלחמת השפות, עמ' 116–119
• ח"א זוטא, 'אשרינו שזכינו לכך!', עמ' 120–121

הרחבת הלשון

• אחד־העם, עניות הלשון ועניות הדעת, עמ' 126–125
• ח"נ ביאליק, חבלי לשון, עמ' 127–134
• ד"ר ש. ברנפלד, מַנִּיחֵי הַלָּשׁוֹן, עמ' 135–138
• הערה מאת מזכיר ועד הלשון, עמ' 139
• ד"ר א"מ מזיא, מַזְנִיחֵי הַלָּשׁוֹן, עמ' 140–144
• ד"ר ש. ברנפלד, עַל הַרְחָבַת הַשָּׂפָה, עמ' 145–148
• ד"ר א. מזיא, עַל שִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן…, עמ' 149–151
• דוד ילין, 'מרחיבים–מחריבים', עמ' 152–154
• יעקב פיכמן, "טהרת הלשון", עמ' 155–156

מבטא וכתיב

• 'ההברה הספרדית', עמ' 159
• אליעזר בן־יהודה ודוד ילין, 'שאלת בחירת ההברה', עמ' 160–161
• ההחלטה בעניין המבטא בתרע"ג, עמ' 162–163
• שאול טשרניחובסקי, לִשְׁאֵלַת הַמִּבְטָא וְהַנְּגִינָה, עמ' 164–166
• חָבִיב, לִשְׁאֵלַת הַמִּבְטָא וְהַנְּגִינָה בְּבֵיה"ס, עמ' 167–169
• דוד יֶלין, הכתיב, עמ' 170–172
• ההחלטה בדבר הכתיב חסר הניקוד, עמ' 173–174
• ההחלטה על 'שתי דרכי כתיבה', עמ' 175