על האקדמיה
באלול תשי"ג (1953) קיבלה הכנסת את חוק המוסד העליון ללשון העברית, והונח בו היסוד לפעולת האקדמיה ללשון העברית, ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. בכסלו תשי"ד החלה האקדמיה בפעולתה.
ואלו הן מטרותיה של האקדמיה ללשון העברית, שנקבעו בתקנון האקדמיה:
א. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה.
ב. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיה וגלגוליה.
ג. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.
ד. לפעול לשמירת מעמדה של העברית, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור.
* * *
האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני תקן הלשון שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה.
בראש האקדמיה עומד נשיא האקדמיה ולצידו סגן הנשיא. חברי האקדמיה – חוקרי הלשון העברית והספרות העברית לדורותיה לצד יוצרים ומתרגמים – מתכנסים לישיבות מליאת האקדמיה, משתתפים בוועדות האקדמיה וממלאים תפקידים נוספים.
* * *
האקדמיה היא מוסד עתיר ידע, והיא מעמידה את אוצרותיה לרשות הכלל לצורכי לימוד עיון ומחקר בפרסומים מדעיים ובאתרים ייעודיים במרשתת.
מראשית שנות האלפיים פועלת האקדמיה להנגשת מפעליה לציבור. לשם כך החליטה האקדמיה להקים בית חדש ופתוח שבו תורחב פעילות המחקר והפעילות התרבותית־ציבורית. מקומו בקריית הלאום בירושלים הולם את מעמדה הלאומי־ממלכתי של האקדמיה.
* * *
מדורי האקדמיה
האקדמיה פועלת להגשמת מטרותיה באמצעות עובדי האקדמיה – חוקרים ואנשי לשון וכן אנשי מקצוע בתחומים אחרים – במדורים האלה:
מפעל המילון ההיסטורי עומד בראש מפעלות האקדמיה. עשרות שנות עבודה של חוקרים הניבו אוצר יחיד במינו של קונקורדנציות ליצירה העברית מכל התקופות, והן בסיס לכתיבת מילון היסטורי ללשון העברית.
המזכירות המדעית מופקדת על ביצוע פעולתה של האקדמיה בתחום התקן בעברית בת ימינו ועל הפצת דבר האקדמיה במתן תשובות לציבור ובאמצעות אתרי האקדמיה.
ההוצאה לאור מפיקה את כתבי העת של האקדמיה, "לשוננו" ו"העברית", וספרי מחקר בלשון העברית ובתחומים הסמוכים. היחידה התמחתה במתן מענה לצורכי הסדָר המיוחדים של תוכן בלשני.
מדור קשרי קהל מופקד על הנגשת פעילות האקדמיה לציבור הרחב ועל הבאת דבר העברית לקהלים מגוונים באמצעות המרשתת והרשתות החברתיות, באירועים תרבותיים ובהרצאות.
מערך ההדרכה וההשתלמויות מציע השתלמויות וימי עיון למוסדות וליחידים עם מיטב החוקרים והעוסקים הלכה למעשה בקביעת התקן של הלשון העברית, וביקורים מעשירים באקדמיה לקבוצות מאורגנות.
ארכיון האקדמיה אוצר חומר ארכיוני רב ובו תיעוד פעולות ועד הלשון והאקדמיה, ארכיונים אישיים של אנשי לשון, אוספי הקלטות המתעדים את הגיית העברית ועוד.
המדור לחקר העברית החדשה המוקדמת חוקר את צמיחת העברית החדשה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים מבחינה לשונית ומבחינה היסטורית.
מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) שם לו למטרה לקדם ולפתח את שפת הסימנים הישראלית ולשמר את הידע הקיים עליה – בין השאר באמצעות פיתוח מילון שס"י משודרג ומעודכן ופיתוח תקן חדש לתצורות היד.
מדור מערכות המידע מפתח תוכנות ומאגרי מידע ייחודיים לעבודת האקדמיה וכן אתרים במרשתת להצגת המאגרים הללו. המדור מתמחה בהתמודדות עם מאפיינים ייחודיים של השפה העברית והניתוח הדקדוקי שלה.
היחידה המנהלית (פיתח משאבים, חשבוּת, משאבי אנוש, מכירת פרסומים ועוד) תומכת הן בפעילותם של נשיא האקדמיה, מִנהלת האקדמיה ומליאת האקדמיה הן בעבודת המנכ"לית וכל מדורי האקדמיה.
חוברת מיוחדת הסוקרת את פעילותה של האקדמיה ללשון העברית
