קצה הלחם

איך נקראים הקצוות של כיכר הלחם?

השם הפשוט ביותר הוא כמובן קצה הלחם. אך בקרב הדוברים מהלכים השמות "נשיקה" ו"לשיקה".

את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו. בספרות חז"ל מקום המגע הזה מדומה דווקא לנשיכה: במשנה נזכרים "ככרות נושכות זו בזו" (טבול יום א, א), ור' עובדיה מברטנורא מפרש: "שנדבקו כל כך עד שכשבא להפרידן נושכות זו מזו, כלומר שנתלש מקצת מאחת מהן ועולה עם חברתה". עם זאת כיכרות לחם הנאפות יחד נדבקות זו לזו בעיקר בצידן.

שימוש בְּמילה שמשמעה 'נשיקה' לציון קצה הלחם מוכר גם בשפות אחרות – לרוב בלשון הדיבור ולעיתים רק בניבים מסוימים. לפי שעה עלה בידינו לאתר שימושים כאלה בפולנית, באיטלקית ובצרפתית. באחד מניבי הגרמנית משמשת מילה שמשמעה 'פה קטן' לציון קצה הלחם הנדבק באפייה לכיכר הסמוכה.

בפי מקצת הדוברים משמש השם לשיקה. מילה זו אינה גזורה משורש עברי קיים, ומקורה אינו ברור. יש הסוברים שהיא נולדה בהשפעת צליל המילה הפולנית calusek (נשיקה) המשמשת בלשון הדיבור במשמעות קצה הלחם. כן ייתכן שהצורה לשיקה אינה אלא גלגול של נשיקה. העיצורים ל' ונ' קרובים, ולעיתים הם מתחלפים ביניהם, למשל: לִשְׁכָּה (ירמיהו לה, ד) לעומת נִשְׁכָּה (נחמיה ג, ט); מַרְגָּלִית (בעברית) לעומת מַרְגָּנִית (על פי מַרְגָּנִיתָא בארמית; שתיהן בעקבות המילה היוונית margarites). ואולי השפיעו שני הגורמים יחד – המילה הפולנית וקרבת העיצורים.

נעיר כי בלשונות אחרות יש לקצה הלחם כינויים שונים ומשונים. בפולנית למשל, לצד calusek שהזכרנו, משמשת המילה piętka שמשמעה 'עקב'; בצרפתית קצה הלחם מכונה croûton – 'קרום', 'מעטפת קשה'; ובניבים שונים של הגרמנית משמשות מילים שמשמען 'קָצֶה', 'כפתור', 'פקעת' ועוד.