מלחמת השפות
"מלחמת השפות" התחוללה בארץ בשנים תרע"ג–תרע"ד (1913–1914).
החברה היהודית־גרמנית "עזרה", שהקימה בארץ מוסדות חינוך שהשפה העיקרית בהם הייתה גרמנית, החלה בהקמת הטכניון (נקרא אז "טכניקום") בחיפה – הוא בית הספר הגבוה הראשון בארץ. הקורטוריון, הגוף המנהל של המוסד, החליט ביום 26 באוקטובר 1913 כי שפת ההוראה במקצועות הטבע והטכניקה תהיה גרמנית. ההחלטה גרמה לסערה. המורים והתלמידים של חברת "עזרה" בארץ הקימו תנועת מחאה גדולה. המורים הצהירו שלא ילמדו בבתי הספר שבהם שפת ההוראה גרמנית. התלמידים הכריזו על שביתה ונטשו את ספסל הלימודים. בתוך זמן קצר קמו בתי ספר חדשים – למורים ולתלמידים שפרשו ממוסדות "העזרה" – שבהם לימדו רק בעברית.
המאבק קיבל את השם "מלחמת השפות". מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות בת הזמן. הדרישה הייתה עקרונית וגורפת: העברית היא השפה שבה יש ללמד וללמוד בבתי הספר היהודיים בארץ. המאבק הסתיים בניצחון העברית, ומעמדה בארץ התחזק מאוד, ובין השאר היא זכתה להכרת השלטונות העותמאניים כשפת הוראה רשמית.
ראו עוד
- למלחמת השפות בארץ ישראל, מתוך לקט תעודות לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן–תש"ל ולחידוש הדיבור העברי, ירושלים תש"ל
- תזכירים למלחמת השפות, מתוך לקט תעודות לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן–תש"ל ולחידוש הדיבור העברי, ירושלים תש"ל
- ועד הלשון ומלחמת הלשונות, מתוך מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922) מאת נתן אפרתי, עמ' 144–149
- "שפת הלימודים בטכניקום שבחיפה", עיתון הצפירה, כ"ג במרחשוון תרע"ד, 23 בנובמבר 1913
- "אחד העם ע"ד מלחמת השפות בא"י", עיתון הצפירה, ח' בטבת תרע"ד, 6 בינואר 1914
- מלחמת השפות ומלחמת השפה מאת משה בר־אשר
- לפרשת מלחמת השפות מאת ראובן סיוון, לשוננו לעם לה, ד–ה (תשמ"ד), עמ' 99–143
- מאה שנים למבנה הטכניון בחיפה, זמן חיפה, 6 בדצמבר 2012
- מלחמת השפות, אתר הספרייה הלאומית
