1. ב – קניתי משקפי שמש חדשות

חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני חלקים זהים – רובם ככולם מינם הדקדוקי זכר: אופניים חדשים, משקפיים אופנתיים, מכנסיים ארוכים, מספריים חדים.

2. ג – חֵמֶת

המילה שלוקר נוצרה ממילת העגה שְׁלוּק – 'לגימה' (מיידיש בעקבות הגרמנית Schluck). המילה המקראית חֵמֶת מציינת שק עור לנשיאת נוזלים ומוכרת מסיפור גירוש הגר וישמעאל בספר בראשית.

3 א – כַּפְכַּפִּים

לפי האקדמיה ללשון העברית, שמות שבסופם שתי הברות זהות – יש בנטיות שלהם דגש: כְּלַבְלַבִּים, צְהַבְהַבִּים, וכך גם כַּפְכַּפִּים.

4. ב – דרדסית רכה

חוטית נודדת היא מדוזה שזרועות הציד שלה נראות כמו חוטים, ביצת עין ים תיכונית היא מדוזה שאכן נראית כמו ביצת עין (מומלץ לחפש תמונה!), ואילו דרדסית רכה היא בכלל פטרייה.

5. ג – גם וגם

יש מילים במשקל פַּיִל שאת צורת הרבים שלהן ירשנו מן המקורות, כמו זֵיתִים, תְּיָשִׁים. אבל במילים כאלה שאין להן צורת רבים במקורות התירה האקדמיה את שתי הצורות, ולכן קֵיצִים וגם קְיָצִים.

6. ב – גלעין

גלעין הוא מעטה קשה שבתוכו טמון זרע יחיד של פירות, כגון באפרסק, שזיף וזית. גרעין הוא שם כללי לזרעים שבתוך הפרי, כגון באבטיח או בתפוח. לגרעיני הענבים מקובל השימוש במילה המקראית חרצן.

7. ב – צַנְרָן

מקור המילה שנורקל (Schnorchel) בגרמנית ופירושה חרטום, אף. בחיל הים הגרמני השתמשו במילה לציון צינור האוויר של הצוללת, אולי בגלל דמיונו לאף ואולי בגלל רעש הנחירה שהשמיע. בעברית הפעולה שעושים בצַנְרָן ("לשנרקל") היא צְנִירָה.

8. ב – אזרתי את סנדליי

בעבר היו כיסויי ראש שנכרכו סביב הראש ומכאן השימוש בפועל חָבַשׁ. את המשקפיים, המשתפּלים מצידי האף כרגלי הרוכב על חמור או על אופַנּוע, מרכיבים. ואילו את הסנדלים נועלים. לֶאֱזור פירושו לחגור (על המותניים).

9. א – חורף

קדמונינו לא חילקו את השנה לארבע עונות כמקובל באירופה, אלא לשתיים – קיץ וחורף: "קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם" (תהלים עד, יז), "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ… וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח, כב).

10. א – קַיְטָנָה

המילה קַיְטָנָה נוצרה מן המילה קַיִט – מקבילתה הארמית של המילה העברית קַיִץ.

11. ג – רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית למצרים

מקור המילה חמסין בערבית המצרית, וביסודה היא מציינת את הרוח החמה והיבשה הנושבת מדרום ונושאת אבק חולות. חמסין ('חמישים') – על שם התקופה שבין חג הפסחא של הקופטים (נוצריי מצרים) לחג השבועות שלהם.

12. ב – מֵקַר

מֵקַר הוא מתקן למי שתייה קרים, והוא בן זוגו של המֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. מרוון הוא מתקן למי שתייה חמים וקרים כאחד.

13. א – חוֹפִים

מן המקורות אין לדעת מה צורת הרבים של המילה, ועל כן התחרו ביניהן שתי הצורות בספרות, בכתבי המדקדקים ועוד. אך הצורה הנחשבת תקנית זה שנים רבות היא חוֹפִים – בחולם ובפ"א רפה.

14. א – קוֹנְכִיָּה יפהפייה

מקור המילה ביוונית: konche, בתנועת o. המילה הגיעה לארמית וממנה לעברית, וכן ללטינית וממנה לעוד לשונות כגון איטלקית וספרדית.

15. ב – צדפה – הרכיכה, צדף – החומר

מקור המילה צֶדֶף בערבית. המילה משמשת בלשוננו למן ימי הביניים, ובעברית החדשה נוצרה ממנה הצִדְפָּה. צֶדֶף הוא ביסודו החומר המבריק שבצד הפנימי של מקצת הקונכיות, וכיום גם כל אחת מקַשׂוות הקונכייה.

16. ג – זַלְעָפָה

אדווה היא גלים קטנים או גל קטן על פני הים. משבר הוא גל גדול הנשבר אל החוף או אל סלעים בקרבתו, ובתוך כך יוצר קצף רב. זלעפה קשורה לסער (רוח זלעפות, גשם זלעפות), ובהקשרים אחרים פירושה 'אימה', 'פלצות', 'חלחלה'.

17. ב – אליעזר בן־יהודה

את המילה גלידה חידש בן־יהודה על פי המילה האמרית גְּלִיד או גְּלִידָא שפירושה 'קרח' ובהשראת השם האילטקי של המאכל האהוב גֵ'לָטוֹ. ההגייה התקנית של המילה במלרע, כמו גבינה, לביבה.

18. ג – שלגון

ארטיק וקרטיב היו במקור שמות מסחריים של חֲבָרוֹת לייצור שלגונים בשנות ה־50 של המאה הקודמת. השם ארטיק – בהשראת המילה arctic (הקוטב הצפוני) וקרטיב – חיבור המילים 'קר' ו'טיב'. בפי רבים ארטיק הוא המאכל החלבי, 'שלגון גלידה', וקרטיב הוא 'שלגון קרח'.

19. א – דיונה

חוֹלִית היא גבעה של חולות נודדים בקרבת חוף ים או במדבר (בלועזית: דְּיוּנָה).

20. א – לִסְפֹּת

במשנה מפורטים מקרים שנחשבים פעולת אכילה ארעית, ובהם "מְגרגר באשכול ופורט ברימון וסופת באבטיח", כלומר אוכל מהם מבלי לתלוש מהעץ או מהקרקע. לפי זה "סופת באבטיח" פירושו 'חותך מן האבטיח חתיכות־חתיכות'.

‍‍‍‍

21. א – עשיתי מִינוי לבריכה

מָנוי הוא האדם שנמנֶה על רשימה או דבר, כלומר משתתף בו, ואילו פעולת ההרשמה של האדם הזה היא מינוי, במשקל של שם פעולה (כמו בינוי, רישוי, אידוי).