"כאן מרים טמיר בטי"ת", הייתה מרים טובת המזג מזדהה לפני מי שלא הכירו אותה, ומאחורי האמירה שלוותה בחצי חיוך עמדה אישה שנראתה תמיד תמירה בתי"ו, אף כי מתברר שלא הייתה גבוהת קומה כלל. נאה הייתה, חכמה וצנועה, וזכתה, עם אישהּ האוהב והמצליח צבי, להעמיד בן ושלוש בנות רבי כישרונות ועתירי הצלחה, וכמותם נכדיה וניניה.
מרים לבית דוכלייטר, לימים דיאור, נולדה בח' באייר תרצ"ח (9.6.1938) בתל אביב. היא הייתה תמיד צעירה מבני מחזורה, מפני שבהגיעה לכיתה א' כבר היטיבה לקרוא, ו"הוקפצה" לכיתה ב'. כל ימיה הייתה "בלענית" ספרים ותאבת דעת. ראשית לימודיה האקדמיים הייתה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא למדה ספרות ופילוסופיה, אך על סף תום הלימודים נישאה למשפטן צבי טמיר ושבה לתל־אביב. שם השלימה בהצטיינות את תוארה האקדמי, הפעם בלשון העברית ובתיאטרון, ואף המשיכה בלימודיה לתואר השני בלשון העברית. אחר כך למדה לימודי תעודה בעריכת לשון וסיימה ב"הצלחה ראויה לציון" ובהזמנה ללמד באוניברסיטה.
שנים רבות לימדה בהצטיינות באוניברסיטת תל־אביב ביחידה ללימודי העברית, כתבה חוברות עבודה, הדריכה מורים, ועסקה בשיפור יכולתם לדבר בציבור. מנהלת היחידה כתבה עליה מילות שבח חמות ובהן: "מרים מורה מצוינת, היא בולטת ביכולתה לעבד תוכניות לימודים ושיטות הוראה מקוריות, ותלמידיה מגיעים להישגים טובים במיוחד. יש לציין את רגישותה לבעיות ספציפיות של סטודנטים, היא מצליחה גם בהנחיית חברי סגל ופרופסורים אורחים, והם עומדים על כך שתמשיך ללמדם מדי שנה בשנה".
עבודתה ביחידה להוראת העברית היא שהניעה אותה לבחור בלימוד הלשון העברית באוניברסיטה. בכישרונותיה אלה הלכה מרים מחיל אל חיל: היא עבדה במחלקת הטלטקסט בטלוויזיה החינוכית, ואחר כך בייעוץ לשון ברשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה. לאחר שהתמנתה ליועצת הלשון בקול ישראל בתל־אביב מטעם האקדמיה ללשון העברית, באו כישרונותיה הרבים וקסם אישיותה לידי ביטוי יום־יומי בעבודתנו המשותפת: מרים הייתה אהובה על כל יועצי הלשון ועל כל אנשי הרדיו שזכו לעבוד במחיצתה. כדרכה, עשתה תמיד את עבודת הייעוץ בנועם הליכות, וחדרהּ בחצר הרדיו היה אבן שואבת חברתית ומקצועית לשדרים ולאורחים.
גלי האהבה וההערכה נתנו את אותותם גם במסיבת הפרדה מן העבודה שערכנו לכבודה: כל עמיתיה מן הרדיו ומקרב היועצים שפעו שם אהבה רבה. האירוע ההוא היה בְּלִיל של עצב ושמחה: עצב בשל הפרדה, ושמחה על שמרים תוכל להרבות בעיסוקים שמחוץ לעבודה – חיי תרבות וקשר אמיץ ורצוף עם משפחתה הנפלאה.
בכ"ח בסיוון תשפ"ה (24.6.2025) הלכה מרים לעולמה והשאירה בנו אהבה גדולה וזיכרונות ענוגים. יהי זכרה ברוך!
את הדברים לזכרה של מרים טמיר כתבה רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת לשון בתאגיד "כאן" ולפני כן ברשות השידור.