נושא: מילות יחס

מטבעות לשון

לְדִידִי

הגייה

אֵ֫צֶל ולא אֵצֶ֫ל

ההגייה התקנית של מילת היחס אֵצֶל היא במלעיל. לפי זה יש לומר: 'הספר נמצא אֵ֫צֶל הספרנית' (ולא אֵצֶ֫ל הספרנית). המילה שייכת לקבוצת השמות הסגוליים, המוטעמים בצורת הנפרד שלהם במלעיל.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מִכֶּם ולא ממכם, מִכֶּן ולא ממכן

הנטייה המלאה בימינו היא: מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ, מִמֶּנָּה, מִמֶּנּוּ (=מאיתנו), מִכֶּם, מִכֶּן, מֵהֶם, מֵהֶן.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזמן ולא "ממזמן"

רבים אינם מסתפקים בתואר הפועל 'מזמן' ומשתמשים בצורה 'ממזמן' שבה יש שתי מילות מִ־ זו אחר זו. צורה זו אינה תקנית.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחְרַאי

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־, כגון "אין אנו אחראין לרמאין". זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת.

הבלשן אבא בנדויד, שהיה יועץ הלשון ברשות השידור שנים רבות, הדגיש את ההבחנה בין אחראי למשהו במשמע עָרֵב, נותן דין וחשבון, ובין ממונה על משהו – לציון תפקיד, על דרך הכתוב: "וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ…" (דברי הימים א ט, כט). אולם כיום השימוש ב'אחראי' לציון תפקיד – בדומה ל'ממונה' – רגיל מאוד.[2] סביר שבעקבות הצירופים ממונה על ומופקד על הקישו דוברי העברית גם למילה אחראי, ובלשון ימינו רווח הניסוח אחראי על, אחריות על.
המשך קריאה >>

רגע של עברית

לנצח במשחק ולא את המשחק

עניין של סגנון

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

עניין של סגנון

החל מ־ או החל ב־?

מאמרים

שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־

עניין של סגנון

מדובר על ומדובר ב

מה ההבדל

נמנה עם ונמנה על

מה ההבדל

לפני ובפני

שאלות נפוצות

נטיית מילות היחס

שאלות נפוצות

את מסכימה לי?

עניין של סגנון

נגד וכנגד

עניין של סגנון

שני נסמכים לסומך אחד

עניין של סגנון

בין ובין

מה הצורה הנכונה

אודות ועל אודות

זכר ונקבה

עליך ועלייך

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

.

2.4.8 בגדכפ"ת אחרי תיבה המסתיימת בתנועה

בגדכפ"ת בראש תיבה דגושות גם כשהתיבה באה אחרי נסמך או אחרי מילת יחס או אחרי מילית המסתיימים בתנועה. למשל: כְּלֵי בַּיִת, לִפְנֵי בּוֹאוֹ, דּוּ־כִּוּוּנִי, אִי־בְּהִירוּת, לֹא־פָּעִיל.

יוצאים מן הכלל: הצירוף 'לא כלום' וצירופים כגון 'לפני כן', 'אחרי כן', 'כמו כן', 'אף על פי כן', '(ה)לא כן'.

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

.

4.2.2 צירוף של מילית ושם

שמות המורכבים ממילת יחס ומשֵם או מתחילית ומשֵם – מומלץ לכותבם בשתי תיבות ומקף ביניהן, ולא בתיבה אחת. למשל: עַל־מִפְלַגְתִּי, תַּת־קַרְקָעִי, בֵּין־עִירוֹנִי, חַד־מַשְׁמָעִי, דּוּ־כָּנָף, דּוּ־קֶרֶן,[1] רַב־תַּכְלִיתִי, קְדַם־צְבָאִי, אִי־תְּלוּת, אַל־מִינִי.

במקרים ספורים נשתגרה הכתיבה בתיבה אחת, כגון אַלְחוּטִי, חַדְגּוֹנִי.

הערת המזכירות המדעית: בישיבה ריז החליטה האקדמיה לדחות הצעה לכללי יידוע וריבוי של צירופים בעלי תחיליות (ולפיהם היידוע יהיה בראש הצירוף והריבוי יהיה בסופו). השתמעות ההחלטה היא שאין האקדמיה קובעת עמדה בשאלת היידוע והריבוי של צירופים בעלי תחיליות כגון 'תת־אלוף' ('התת־אלוף' / 'תת־האלוף'; 'תת־אלופים' / 'תתי־אלופים' וכיו"ב).

[1] צורת הרבים של דּוּ־קֶרֶן (שם מין מצמחי ארץ ישראל) – דּוּ־קַרְנִים.