בעברית, כבלשונות שמיות אחרות, הפעלים נוצרים משילוב של שורשים בבניינים השונים, וכך בשינויים קלים – כגון ברצף התנועות או בהוספת תחיליות – מתקבלים פעלים בעלי משמעויות שונות.
המשך קריאה >>
נושא: הוראות הבניינים
צורות ותצורות
מי צריך בניינים?
מסע בזמן
אדם לעמל יולד – על הסביל הפנימי של בניין קל
במקרא נמצאות הצורות הסבילות יוּלד (לצד נולד), לֻקַּח (במקום נלקח). מה פשרן של צורות אלו?
המשך קריאה >>
עניין של סגנון
אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד
רבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>
גם וגם
טען והטעין
במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.
המשך קריאה >>
המכנה המשותף
עברית חברתית
איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
המשך קריאה >>
המכנה המשותף
סועדים ומשלמים
גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית?
המשך קריאה >>
עברית לשבת
פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי?
שמות ומשמעויות
רועי
אחד השמות הנפוצים בימינו לבנים הוא השם רוֹעִי. שם זה לקוח מן הפסוק הפותח של אחד ממזמורי תהלים המוכרים והאהובים: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (כג, א).
המשך קריאה >>
