נושא: הוראות הבניינים

מסע בזמן

אדם לעמל יולד – על הסביל הפנימי של בניין קל

במקרא נמצאות הצורות הסבילות יוּלד (לצד נולד), לֻקַּח (במקום נלקח). מה פשרן של צורות אלו?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד

רבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>

גם וגם

טען והטעין

במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית חברתית

על המילים שיחור, החפצה, עיליתנות, זולתנות, גבֵר, שלטני.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

סועדים ומשלמים

על המילים הַסְעָדָה, תֶּשֶׁר, אֶקְדָּם, אֶפְטָר.
המשך קריאה >>

שמות ומשמעויות

רועי

אחד השמות הנפוצים בימינו לבנים הוא השם רוֹעִי. שם זה לקוח מן הפסוק הפותח של אחד ממזמורי תהלים המוכרים והאהובים: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (כג, א).
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת חֻקַּת – מה הקשר בין חטא לחיטוי?