במקרא נמצאות הצורות הסבילות יוּלד (לצד נולד), לֻקַּח (במקום נלקח). מה פשרן של צורות אלו?
המשך קריאה >>
נושא: הוראות הבניינים
מסע בזמן
אדם לעמל יולד – על הסביל הפנימי של בניין קל
עניין של סגנון
אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד
רבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>
גם וגם
טען והטעין
במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.
המשך קריאה >>
המכנה המשותף
עברית חברתית
איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
המשך קריאה >>
המכנה המשותף
סועדים ומשלמים
גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית?
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות
רועי
אחד השמות הנפוצים בימינו לבנים הוא השם רוֹעִי. שם זה לקוח מן הפסוק הפותח של אחד ממזמורי תהלים המוכרים והאהובים: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (כג, א).
המשך קריאה >>