נושא: עברית מקראית

כתיב וניקוד

דגש חזק באות בשווא

הכלל בעברית ימינו פשוט: דגש חזק יבוא גם כאשר האות שוואית. למשל: יִקְּחוּ, כִּסְּאוֹת, הַיְּלָדִים, הַמְּבַשֵּׂר ואף מִיְּרוּשָׁלַיִם. למה ראתה האקדמיה לשנות מן הניקודים הרגילים במקרא?
המשך קריאה >>

שבועות

שיבולת בשדה – שירו של מתתיהו שלם

שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

מהודו ועד סין

נראה כי בהשפעת נוהגם של סופרי העברית בימי הביניים להעניק שמות מקראיים לארצות ואזורים (כמו ספרד, צרפת ואשכנז) גבר השם 'סין' על התעתיקים השונים שקדמו לו.
המשך קריאה >>

מסע בזמן

אדם לעמל יולד – על הסביל הפנימי של בניין קל

במקרא נמצאות הצורות הסבילות יוּלד (לצד נולד), לֻקַּח (במקום נלקח). מה פשרן של צורות אלו?
המשך קריאה >>

גם וגם

אבותם ואבותיהם

שתי הצורות אבותם ואבותיהם הן צורות תקניות, ולשתיהן תיעוד בתנ"ך, למשל: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם" (שופטים ב, כ); "וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם" (ירמיהו נ, ז).
המשך קריאה >>

יום העצמאות

הומייה וצופייה

בהמנון התקווה אנו שרים: "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה". מה ההסבר לצורתן המיוחדת של המילים הוֹמִיָּה וצוֹפִיָּה המתועדות כבר במקרא?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

בדברים שלהלן נתייחס לצורות קטל כמציינות בדרך כלל פועל בעבר ולצורות יקטול כמציינות פועל בעתיד. לצד צורות אלו נוהגות במקרא צורות פועל שנראות קרובות להן אך מובנן הפוך.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתקוטטים בעברית

על המילים מדון, תככים, ניצים, התגלע.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת, אֶבֶן נֶגֶף, אֶבֶן בֹּחַן, כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

המילה אבן היא מן המילים היסודיות בלשון, ולא פלא שהיא עומדת במרכזם של מטבעות לשון רבים, ובהם גם ארבעת המטבעות המבוארים כאן.
המשך קריאה >>

תשעה באב

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

המכנה המשותף

מילים חמות

איזה חום! בואו להתחמם אפילו יותר עם המילים מכווה, יקוד, רשף, תלאובות.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מחידושי ביאליק

חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון, חידש כ־300 מילים בעברית – יותר מאליעזר בן יהודה! על ארבע מילים מחידושיו: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ימאות עברית

איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה

המכנה המשותף

עבודת האדמה

יודע חקלאי פיקח מה הם יוגב, ניר, עידית, ושלחין! על מונחי חקלאות עבריים.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

המכנה המשותף

עברית חברתית

איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ניחוחות עבריים

ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית

מה עדיף – צג או מסך? מהו רמז צץ, ומה ההבדל בינו ובין חלון צץ? איך אומרים פונט בעברית, ומהם עלילון וצרופה?
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום

מאיזה כלי תמזגו את היין – מלָגִין או ממַשְׁפֶּה? מדוע הציעו בעבר לקרוא למימייה צַפַּחַת? ומניין לנו הקַנְקַן? על שמות של כלים למשקה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ים של מילים

כיצד קוראים לגלים המתגבהים ונשברים ברעש אל החוף? מהי אדווה? הידעתם שבעבר הציעו לקרוא לצונמי – נחשול? ים של מילים
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

אומנות עברית

מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

שפה יפה – מונחי קוסמטיקה ותשפורת

במקום שמפו אִמרו תַּחְפִּיף, ובמקום דאודורנט – אַל־רֵיחַ; על חלופות אלו וגם על אלו של "מסקרה" ו"מייק אפ". מונחים למטופחים העבריים.
המשך קריאה >>

מאמרים

בין לשון המקרא ללשון ימינו

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת ויצא – וַיֵּחַמְנָה

שמות ומשמעויות

ירון, רוני ורונן

השורש רנ"ן הוא מן השורשים שהעניקו לעברית ימינו את מספר השמות הפרטיים הגדול ביותר: ירון, רוני, רינה, רון, רן, רונן, רונית, רנן ורננה הם רק חלק מהשמות.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת פקודי – מה ממלא את מה

שבועות

נעמי

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת שלח – על לשון השבועה במקרא

עברית לשבת

פרשת ואתחנן – ואהבת