נושא: דו-משמעות

מסע בזמן

משבר בשלוש מערכות

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות

על המילים קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין דקדוקי משלהן. מינו של הצירוף נקבע אפוא על פי שם העצם: אי־הבנה מצערת, אי־צדק משווע; דו־משמעות תחבירית, דו־שיח מעניין; תת־קבוצה חשובה, תת־חום לא מוסבר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ

על המילים שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית

על המילים יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר

על המונחים כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.
המשך קריאה >>

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

המכנה המשותף

מילים משתלבות

על המילים תשליב, משלבת, משלב, השלבה, תשלבת.
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

ט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

המכנה המשותף

לקראת הבחירות

זכרו: מי שמצביע – משפיע!

על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של אור

על המילים נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ספרות עברית

על המילים הרמז, ניב נגודים, תצליל, תעקיף, מילה מתהפכת.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית

על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חפץ לכל עת

.על המילים חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור, ציודן

המשך קריאה >>

עניין של סגנון

דו־שנתי

במילונים ובשימוש הרווח הצירוף דו־שנתי מציין 'פעם בשנתיים', ונוכל אפוא לקבוע כי זו המשמעות המומלצת.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים

על המילים מַצְבֵּעַ, מַדְגֵּשׁ, מְחִיקוֹן ותַצְרֵף.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

הַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן גזירה), ובמקרה שלנו סיומת לציון כלי רכב דוגמת 'משאית', 'טיולית'.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בֹּא – סף שאיננו מפתן