נושא: דו-משמעות

מסע בזמן

משבר בשלוש מערכות

הרבה לפני שמילה 'משבר' שימשה לתיאור מצבי שבר וקושי, היא תיארה מצבים שאינם שליליים כלל. על המשמעויות ההיסטוריות של המילה משבר ועל המשמעות החדשה שלה.
המשך קריאה >>

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות

הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין דקדוקי משלהן. מינו של הצירוף נקבע אפוא על פי שם העצם: אי־הבנה מצערת, דו־שיח מעניין.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ

זה לא נגמר, זה רק הסוף: שִׁלְהֵי־ ושִׁלְפֵי־ זה אותו דבר? מה החלופה העברית לתחילית הלועזית פוסט־? מה הקשר בין סוף, תמימות, שלמות ויושר? ומהי תִּכְלָה? על מילים של סוף.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית

איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט – מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר

ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.
המשך קריאה >>

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

המכנה המשותף

מילים משתלבות

על כמה מילים משתלבות: תשליב, מִשְׁלֶבֶת, מִשְׁלָב, השלבה ותשלובת. ומה הקשר לסמליל של האקדמיה ללשון העברית?
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה

ט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

המכנה המשותף

לקראת הבחירות

זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של אור

ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ספרות עברית

מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית

כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חפץ לכל עת

יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה… מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

דו־שנתי

במילונים ובשימוש הרווח הצירוף דו־שנתי מציין 'פעם בשנתיים', ונוכל אפוא לקבוע כי זו המשמעות המומלצת.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים

על המילים מַצְבֵּעַ, מַדְגֵּשׁ, מְחִיקוֹן ותַצְרֵף.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

הַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן גזירה), ובמקרה שלנו סיומת לציון כלי רכב דוגמת 'משאית', 'טיולית'.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בֹּא – סף שאיננו מפתן