נושא: דו-משמעות

מסע בזמן

משבר בשלוש מערכות

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

זכר ונקבה

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין דקדוקי משלהן. מינו של הצירוף נקבע אפוא על פי שם העצם: אי־הבנה מצערת, אי־צדק משווע; דו־משמעות תחבירית, דו־שיח מעניין; תת־קבוצה חשובה, תת־חום לא מוסבר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית: יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר: כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

המכנה המשותף

מילים משתלבות: תשליב, משלבת, משלב, השלבה, תשלבת

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

ט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

המכנה המשותף

לקראת הבחירות: יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח

זכרו: מי שמצביע – משפיע!
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

המכנה המשותף

ספרות עברית: הרמז, ניב נגודים, תצליל, תעקיף, מילה מתהפכת

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית: מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית

המכנה המשותף

חפץ לכל עת: חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור, ציודן

עניין של סגנון

דו־שנתי

במילונים ובשימוש הרווח הצירוף דו־שנתי מציין 'פעם בשנתיים', ונוכל אפוא לקבוע כי זו המשמעות המומלצת.
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

הַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

למילה כַּבָּאִית שני מובנים: צורת הנקבה של כַּבַּאי ו'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: (א) סיומת נקבה המצטרפת לשם בזכר הנוטה לפי מין (צורן נטייה); (ב) סיומת בעלת משמעות (צורן גזירה), ובמקרה שלנו סיומת לציון כלי רכב דוגמת 'משאית', 'טיולית'.
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת בֹּא – סף שאיננו מפתן