נושא: השמטה

.

15 – קו מפריד: שימושים עיקריים

קו מפריד, כלומר קו ארוך שלפניו ולאחריו יש רווח, משמש כשמורגש צורך להפריד הפרדה יתרה בין חלקי המשפט –

א. לאחר חלק ייחוד (דוגמאות 1–2), לפני תמורה (דוגמה 3) ובעיקר לפני כינוי מסכם (דוגמה 4), לפני חלק של המשפט שיש בו משום הפתעה או שחפצים להדגישו (דוגמאות 5–7), לפני סיפה של מחזורת (ראו נקודה ופסיק דוגמה 6) וכיוצא באלה. במקרים האלה הקו המפריד בא במקום פסיק.
דוגמאות:
(1)   כתבי יד מאוחרים של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות חז"ל – חלו בהם ידיים. (ראו גם פסיק במשפט ייחוד.)
(2)   העם היווני – במה מתבטאת רציפות זהותו ב־3500 השנים האחרונות?
(3)   לפני הסופר אין רק כי אם השתדלות אחת – הדיוק.
(4)   פשטות הסיפור, כוח הדמיון שבו, העלילה, הסגנון המלוטש וכוח ההיתול המיוחד רק לו – כל אלה מצטרפים יחד למכלול אחד של יופי ושלמות.
(5)   תאמר אהיה רב – לא למדתי תורה.
(6)   אולם מי שיודע להבדיל בין עיקר לטפל – יודע גם שאין לזלזל במה שאינו עיקר.
(7)   ברבות ימיו פנה בן־יהודה יותר ויותר מהיות מחדש מילים ומניח הלשון – להיות אוצרה וחוקרה של הלשון.

ב. במקום שיש השמטה במשפט. למשל:
(8)   בתצלום הראשון רואים את צפון ים המלח, ואילו בשני – את חלקו הדרומי והיבש.
(9)   המושג מצפון מובע בלשונות אירופה על ידי מילים בעלות המשמעות היסודית 'ידוע', ואילו בעברית – על ידי השורש צפ"ן שמשמעותו הסתרה.

ג. לפני מילים או צירופים שהם פירוט או תוכן או הסבר של מה שקדם להם (במקום נקודתיים [ס"ק ב–ד]). למשל:
(10)   הריחוף הוא מהיר – כמאה קילומטרים בשעה.
(11) מה חשוב יותר למכונית שתיסע – מנוע או דלק?
(12) קשר הטלגרף נעשה על ידי זרם חשמל מקוטע המסמן נקודות וקווים: זרם לזמן קצר מאוד – נקודה; זרם לזמן ממושך יותר – קו.

הערה: לעיתים יבוא קו מפריד בין הנושא לנשוא במשפט שמני בלא אוגד (דרך הכתיבה הזאת שכיחה בכותרות). למשל:
(13) מועמד המפלגה לראשות העירייה – האלוף במילואים י' ישראלי.

.

16 – קו מפריד: שימושים נוספים

קו מפריד בא לעיתים –

א. לציין חילופי דוברים בתיאור שיחה. למשל:
(1)   כבר בפתח קראה בעליצות מעושה:
       – כל זה לא הספיק לנו!
       תמהנו: על מה הוצאתם?
       – על כרטיסים ועל בילויים.

(2)   – ומה אתה עושה בכוכבים הללו?
       – איני עושה מאומה. אני מחזיק בהם.
       – ומה בצע לך שאתה מחזיק בכוכבים?

– אני מחזיק בהם כדי להיות עשיר.
– ומה בצע לך בעושר?
– כדי לקנות לי עוד כוכבים, אם יתגלו אי־פעם.

ב. לציון קיטוע, השמטה או ערפול. למשל:
(3)   הורגש לרגעים אפילו מין כובד מיוחד, מיותר –

(לדרכים אחרות לציון קיטוע וכדומה ראו רצף נקודות ג; רצף קווים.)

.

24 – רצף נקודות (…)

שלוש נקודות רצופות מורות –

א. על השמטה בציטוט דברים. למשל:
(1) "…וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה… מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה" (שמות ג, ב–ג).

הערה: במקום שהקורא עלול לחשוב ששלוש הנקודות היו במקור המצוטט, נותנים את שלוש הנקודות בסוגריים מרובעים. למשל:
(2)   דוד ילין דיבר על "המבטא הנכון המזרחי […] שאי אפשר לזוז ממנו מצד האמת המדעית ושאין לוותר עליו […] מפני התועלת".

ב. על השמטה כאשר הקורא (או השומע) יכול להשלים את ההמשך. למשל:
(3)   מה ששנוא עליך… [ההשלמה הצפויה: אל תעשה לחברך.]
(4)   ירצו יאכלו… [ההשלמה הצפויה: לא ירצו לא יאכלו.]

ג. על רמז מן הכותב שיש לו מחשבות או רגשות שאינו מעלה אותם בכתב, וכן על שתיקה, על קיטוע בדיבור או על דיבור מושהה ומהורהר שאינו רצוף ופסקני, על שיבוש או ערפול במחשבה או בזיכרון או על שיסוע דברים הנמסרים מפי דובריהם. למשל:
(5)   אבל מי יודע… מי יודע אם כך היינו צריכים לעשות, מי יודע אם אי־אפשר היה למצוא עצה אחרת… מי יודע אם לא מיהרנו…
(6)   הורגש לרגעים אפילו מין כובד מיוחד, מיותר… [וראו באותו תפקיד גם קו מפריד ב.]
(7)   "אני מציעה לקיים הצבעה חוזרת," אמרה שגית, "בכלל לא ידעתי שאפשר להימנע."
"בסדר," הסכים מושיק, "מי ב…"
"אין דבר כזה!" צעק יואב בכעס, "אין הצבעות חוזרות."

ד. על אירוניה, לגלוג או חוסר אמון. למשל:
(8)   (מתוך ספר הבדיחה והחידוד:) שלושה סוסים יש לי ושלושתם למדנים. אחד קיים לו: "ייהרג ואל יעבור"; השני פוסק: "שומע כעונה"; והשלישי סובר: "שב ואל תעשה עדיף"…