נושא: כלים ומכשירים

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

מילים יבשות

על המילים ציחיון, חורב, שחון, ניחר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית אלקטרונית

על המילים משושה, אַכָּן, מתג, שנאי, נעימון.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רפואת הלב

על המונחים תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במטבח

על המונחים אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה, ממחה יד, מפרסה.
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מַלְקֶטֶת (פינצטה)

מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתאמנים בעברית

על המונחים אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום

על המילים צפחת, קנקן, לגין, מַשפה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים ומכשירים במ"ם

על המונחים מסדר תור, מַפרט, מיתד, מלקחת.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

תקשורת עברית

על המילים שלטוט, מרעש, גריין, תגובית, שיחוח.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים רטובות לכבוד הקיץ

על המונחים מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לרפואה

על המונחים דימות, מְסעד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חפץ לכל עת

.על המילים חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור, ציודן

המשך קריאה >>

פסח

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

המכנה המשותף

בנתיבי התחבורה

על המילים נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug).
המשך קריאה >>

.

כלל ח – משקל פַּעָל ומשקל פָּעוֹל

1. הקמץ מתקיים בשמות במשקל פַּעָל.[1] למשל: דַּיָּן דַּיָּנֵי־ דַּיָּנֵיכֶם, פָּרָשׁ פָּרָשֵׁי־, חַיָּב חַיָּבֵי־, חַלָּשׁ חַלָּשֵׁי־, נַיָּד נַיָּדֵי־; וַסָּת וַסָּתֵי־, מַדָּד מַדָּדֵי־, קַטָּר קַטָּרֵיהֶם; אַגָּס אַגָּסֵי־.

יוצאים מכלל זה השמות אַגָּן אַגְּנֵי־, אַיָּל אַיְּלֵי־, וכן צַוָּאר צַוְּארֵיהֶם.

בשמות מרובעים הגזורים במשקל פַּעָל (היינו שמות המציינים את עושה הפעולה) הקמץ מתקיים.[2] למשל: סַרְטָט סַרְטָטֵי־, פַּרְנָס פַּרְנָסֵי־ פַּרְנָסֵיכֶם (בעלי עיסוק); אַוְרָר אַוְרָרֵי־, צַנְתָּר צַנְתָּרֵי־ (כלים ומכשירים).

בשמות המרובעים האחרים אין הקמץ מתקיים. למשל: אַבְזָם אַבְזְמֵי־, אַרְנָב אַרְנְבֵי־, עַכְבָּר עַכְבְּרֵי, סַחְלָב סַחְלְבֵי־, סַפְסָל סַפְסְלֵי־.

2. צורות הנקבה יחידה של שמות במשקל פַּעָל נוצרות בדרכים שונות (וכולן כשרות): במשקל סגולי, כגון זַמָּר זַמֶּרֶת; בסיומת ־ָה, כגון רַוָּק רַוָּקָה; בסיומת ־ִית, כגון סַפָּר סַפָּרִית. הצורות במשקל הסגולי נוטות ביחיד על פי כללי המשקלים הסגוליים, למשל זַמַּרְתֵּנוּ.[3]
הקמץ בצורות הנקבה מתקיים, למשל: סַפָּרִית סַפָּרִיתְכֶן סַפָּרִיּוֹת־(צמרת), רַוָּקָה רַוָּקַת־ רַוָּקוֹת־, זַמָּרוֹת זַמָּרוֹת־(אופרה).

צורת הנקבה של אַיָּל היא אַיָּלָה או אַיֶּלֶת, ובנטייה: אַיֶּלֶת־ אַיַּלְתִּי (על דרך הסגוליים) אַיְּלוֹת־(השדה).

3. הקמץ מתקיים במשקל פָּעוֹל – בשמות המציינים את עושה הפעולה (אדם או כלי). למשל: לָקוֹחַ לָקוֹחוֹת לָקוֹחוֹת־ לָקוֹחוֹתָיו, כָּרוֹז כָּרוֹזוֹת, סָמוֹךְ סָמוֹכוֹת, פָּגוֹשׁ פָּגוֹשֵׁי־.
כן הקמץ מתקיים בשמות האלה: מָמוֹן מָמוֹן־ מָמוֹנְכֶם מָמוֹנוֹת, נָמוֹש נָמוֹשׁוֹת, פָּמוֹט פָּמוֹט־(כסף), פָּעוֹט פָּעוֹטוֹת,[4] פָּשׁוֹשׁ פָּשׁוֹשִׁים.

הערה: סיומת הרבים במשקל פָּעוֹל בעל הקמץ המתקיים היא ברגיל במקורות העברית ־וֹת, וכך נוהגות המילים בימינו, כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת. בכמה שמות נוהגת סיומת הרבים ־ים, כגון במילים פָּגוֹשׁ, פָּשׁוֹשׁ, פָּמוֹט (פָּמוֹטִים לצד פָּמוֹטוֹת).

כן הקמץ מתקיים במשקלים פָּעוֹלָאפָּעוֹלַאי, שהם תולדות פָּעוֹל. למשל: אָמוֹרָא אָמוֹרָאִים, סָבוֹרָא סָבוֹרָאִים; אָמוֹדַאי אָמוֹדָאִים.

[1] ראו גם שמות במשקל פַּעָל בעלי ע' הפועל הח"ע.
[2] אבל שמות בעלי שתי הברות שוות נשקלים במשקל פַּלְפַּל. ראו פתח ודגש בנטייה.
[3] ראו הסגול בצורות נקבה מלעיליות. הכלל נוסח במזכירות המדעית בעת עריכת המהדורה השלישית.
[4] אולם דבר פָּעוּט [ש"ת], דברים פְּעוּטִים.