נושא: כלים ומכשירים

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

המכנה המשותף

מילים יבשות

על המילים ציחיון, חורב, שחון, ניחר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית אלקטרונית

איך אומרים אנטנה בעברית? מה הם אַכָּן ושנאי? מהו מתג? ומהי החלופה העברית לרינגטון? עברית אלקטרונית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

רפואת הלב

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במטבח

מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח
המשך קריאה >>

מילה להכיר

מַלְקֶטֶת (פינצטה)

מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מתאמנים בעברית

כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני.
רוצים לחזור לכושר? כך תעשו זאת בעברית תקנית.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום

מאיזה כלי תמזגו את היין – מלָגִין או ממַשְׁפֶּה? מדוע הציעו בעבר לקרוא למימייה צַפַּחַת? ומניין לנו הקַנְקַן? על שמות של כלים למשקה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

כלים ומכשירים במ"ם

שמותיהם של כלים ומכשירים רבים מתחילים באות מ"ם. הינה כמה שמות חדשים המוכרים פחות.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

תקשורת עברית

מהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה – מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים רטובות לכבוד הקיץ

מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים לרפואה

מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חפץ לכל עת

יש לכם ציודן ובתוכו כמה חפיצים, מהלום וגלילור? אולי במקום ציודן תוכלו להסתפק בפונדה… מבולבלים? הינה הסבר לכל המילים האלה.
המשך קריאה >>

פסח

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

המכנה המשותף

בנתיבי התחבורה

מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה.
המשך קריאה >>

צורות ותצורות

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug).
המשך קריאה >>

.

כלל ח – משקל פַּעָל ומשקל פָּעוֹל

1. הקמץ מתקיים בשמות במשקל פַּעָל.[1] למשל: דַּיָּן דַּיָּנֵי־ דַּיָּנֵיכֶם, פָּרָשׁ פָּרָשֵׁי־, חַיָּב חַיָּבֵי־, חַלָּשׁ חַלָּשֵׁי־, נַיָּד נַיָּדֵי־; וַסָּת וַסָּתֵי־, מַדָּד מַדָּדֵי־, קַטָּר קַטָּרֵיהֶם; אַגָּס אַגָּסֵי־.

יוצאים מכלל זה השמות אַגָּן אַגְּנֵי־, אַיָּל אַיְּלֵי־, וכן צַוָּאר צַוְּארֵיהֶם.

בשמות מרובעים הגזורים במשקל פַּעָל (היינו שמות המציינים את עושה הפעולה) הקמץ מתקיים.[2] למשל: סַרְטָט סַרְטָטֵי־, פַּרְנָס פַּרְנָסֵי־ פַּרְנָסֵיכֶם (בעלי עיסוק); אַוְרָר אַוְרָרֵי־, צַנְתָּר צַנְתָּרֵי־ (כלים ומכשירים).

בשמות המרובעים האחרים אין הקמץ מתקיים. למשל: אַבְזָם אַבְזְמֵי־, אַרְנָב אַרְנְבֵי־, עַכְבָּר עַכְבְּרֵי, סַחְלָב סַחְלְבֵי־, סַפְסָל סַפְסְלֵי־.

2. צורות הנקבה יחידה של שמות במשקל פַּעָל נוצרות בדרכים שונות (וכולן כשרות): במשקל סגולי, כגון זַמָּר זַמֶּרֶת; בסיומת ־ָה, כגון רַוָּק רַוָּקָה; בסיומת ־ִית, כגון סַפָּר סַפָּרִית. הצורות במשקל הסגולי נוטות ביחיד על פי כללי המשקלים הסגוליים, למשל זַמַּרְתֵּנוּ.[3]
הקמץ בצורות הנקבה מתקיים, למשל: סַפָּרִית סַפָּרִיתְכֶן סַפָּרִיּוֹת־(צמרת), רַוָּקָה רַוָּקַת־ רַוָּקוֹת־, זַמָּרוֹת זַמָּרוֹת־(אופרה).

צורת הנקבה של אַיָּל היא אַיָּלָה או אַיֶּלֶת, ובנטייה: אַיֶּלֶת־ אַיַּלְתִּי (על דרך הסגוליים) אַיְּלוֹת־(השדה).

3. הקמץ מתקיים במשקל פָּעוֹל – בשמות המציינים את עושה הפעולה (אדם או כלי). למשל: לָקוֹחַ לָקוֹחוֹת לָקוֹחוֹת־ לָקוֹחוֹתָיו, כָּרוֹז כָּרוֹזוֹת, סָמוֹךְ סָמוֹכוֹת, פָּגוֹשׁ פָּגוֹשֵׁי־.
כן הקמץ מתקיים בשמות האלה: מָמוֹן מָמוֹן־ מָמוֹנְכֶם מָמוֹנוֹת, נָמוֹש נָמוֹשׁוֹת, פָּמוֹט פָּמוֹט־(כסף), פָּעוֹט פָּעוֹטוֹת,[4] פָּשׁוֹשׁ פָּשׁוֹשִׁים.

הערה: סיומת הרבים במשקל פָּעוֹל בעל הקמץ המתקיים היא ברגיל במקורות העברית ־וֹת, וכך נוהגות המילים בימינו, כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת. בכמה שמות נוהגת סיומת הרבים ־ים, כגון במילים פָּגוֹשׁ, פָּשׁוֹשׁ, פָּמוֹט (פָּמוֹטִים לצד פָּמוֹטוֹת).

כן הקמץ מתקיים במשקלים פָּעוֹלָאפָּעוֹלַאי, שהם תולדות פָּעוֹל. למשל: אָמוֹרָא אָמוֹרָאִים, סָבוֹרָא סָבוֹרָאִים; אָמוֹדַאי אָמוֹדָאִים.

[1] ראו גם שמות במשקל פַּעָל בעלי ע' הפועל הח"ע.
[2] אבל שמות בעלי שתי הברות שוות נשקלים במשקל פַּלְפַּל. ראו פתח ודגש בנטייה.
[3] ראו הסגול בצורות נקבה מלעיליות. הכלל נוסח במזכירות המדעית בעת עריכת המהדורה השלישית.
[4] אולם דבר פָּעוּט [ש"ת], דברים פְּעוּטִים.