השורש פג”ן אינו נמצא בתנ”ך, אך הוא מוכר לנו מהארמית שבתרגומי המקרא, ומשמעותו היא צעקה ותחנונים.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותלסרב כולנו יודעים – ולסרהב? על גלגולי פועל נפוץ וחבריו הנדירים.
המשך קריאה >>
סיפורה של מילהפיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןלעיתים אנו אומרים על הטלפון שהוא “שבק חיים”, וגם על המחשב או על המצבר, כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… אבל מהו בדיוק “שבק”?
המשך קריאה >>
פסחהפסקה ‘הא לחמא עניא’ פותחת את חלק ההגדה בליל הסדר, כלומר את סיפור יציאת מצרים. כיום היא נאמרת בכל קהילות ישראל. כיצד השתלבה פסקה ארמית בהגדה?
המשך קריאה >>
יום המשפחהמניין הגיעו לעברית שבפינו הצורות אימא ואבא, למה במילה אבא יש דגש אבל במילה אבות אין דגש, ומה מקור הה”א במילה אימהות?
המשך קריאה >>
סיפורה של מילהעל חרטומי מצרים נאמר בספר שמות במקום אחד “וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן”, ובשלושה מקומות אחרים “וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם”. מה הצורה המקורית – לְהָטִים או אולי דווקא לָטִים?
המשך קריאה >>
מה ההבדלשׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.
המשך קריאה >>
מילה להכירבְּרֵזֵנְט הוא בד חזק ואטום למים המשמש כיסוי וציפוי (באנגלית: tarpaulin). החלופה העברית שנקבעה תמורתו היא אַבַּרְזִין.
המשך קריאה >>
שגיאות נפוצותהצלילים הדומים גורמים לפעמים לבלבול בין מְאַלֵּף למְעַלֵּף, אך כמובן אין ביניהם קשר. מְאַלֵּף פירושו ‘מחכים’ ואילו מְעַלֵּף פירושו ‘מביא לידי עילפון’.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהביטוי חוּכָא וְאִטְלוּלָא מקורו בארמית ופירושו ‘צחוק ולעג’. הוא נקרה פעם אחת בלבד במקורות חז”ל: “דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא” (בבלי עירובין סח ע”ב) – כלומר ‘שלא לשים דברי חכמים ללעג ולקלס’.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהביטוי הארמי לְקַמַּן מובנו ‘לפנינו’, ‘בהמשך (הדברים)’. גם הביטוי לְהַלָּן משמש בימינו במשמעות ‘אחר כך’, ‘בהמשך (הדברים)’: “להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד”.
המשך קריאה >>
מה הצורה הנכונהבמילה אִכְפַּת האל”ף מנוקדת בחיריק, והגייתה בתנועת i (ולא אֶכְפַּת בתנועת e). בכתיב המלא התקני כותבים אכפת בלי יו”ד.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמה הן החלופות העבריות לפרזנטור ולג’ינגל? מהו סמליל? על היצירתיות שבכל אלו אחראי פעמים רבות הרעיונאי, הלוא הוא הקופירייטר בלעז. על מונחי פרסום עבריים.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהמילה ‘לדידי’ מקורה בארמית של התלמוד הבבלי, ושם היא משמשת במקום מילות יחס שונות – שלי, לי, בשבילי, לדעתי וכדומה. בעברית החדשה נתייחדה המילה למשמעות ‘לשיטתי’, ‘מבחינתי’.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהביטוי הארמי 'לכל מאן דבעי' עניינו 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'. בעברית החדשה הביטוי משמש בעיקר בפתיחת הודעות הפונות לכל איש ואיש, כגון מכתבי המלצה.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהצירוף ‘ותו לא’ הוא צורה בבלית של הצירוף הארמי ‘וְתוּב לָא’ בנשילת העיצור הסופי מן המילה תּוּב. המילה תּוּב אינה אלא מקבילתה הארמית של שׁוּב (כמו תְּלָת = שָׁלֹושׁ, תּוֹר = שׁוֹר).
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןמקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי “תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית” של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר’ נחמן בר יצחק “לא מינה ולא מקצתה!” – אסור שתהיה בו גאווה כלל.
המשך קריאה >>
מטבעות לשון‘מניה וביה’ פירושו ‘ממנו ובו’ – כלומר ‘מתוכו’. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. בעת החדשה נוספה לביטוי משמעות של זמן – ‘מייד’, ‘בו במקום’.
המשך קריאה >>
מטבעות לשון‘בעלמא’ פירושו ‘בָּעוֹלָם’, והמשמעות – סתם, ללא כוונה מיוחדת, ומכאן דבר לא חשוב ואף דבר שאין בו ממש. למשל: ‘דברים בעלמא’ (דברים סתם, שאינם מחייבים).
המשך קריאה >>
מה הצורה הנכונהבעברית תקנית יוצאים להרפתקה. הצורה המוטעית “הרפתקאה” נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
עניין של סגנוןרבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>
יום ירושליםהמילה כותל מופיעה בעברית המקרא פעם אחת בלבד: “הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים” (שיר השירים). לעומתה המילה קיר מצויה יותר משבעים פעם.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםבעברית בת ימינו יש הבחנה ברורה למדי בין הפועל טָעָה לפועל תָּעָה. ההבחנה מושתתת במידה רבה על המצוי בלשון המקורות, אם כי מבחינה היסטורית המצב מסובך קצת יותר.
סוכותאת המילים אושפיזא ואושפיזין שבספרות חז”ל מקובל לקשור אל המילה הלטינית hospitium – ‘מלון’, ‘אכסניה’. ממילה זו התגלגלו ללשונות אירופה מילים המציינות בית חולים, מקום אירוח לחולים, כגון hospital. מכאן גם hospitalization – הכנסת חולה או קבלת חולה לבית החולים. בהשראת מילים אלו נוצר בעברית החדשה הפועל אִשְׁפֵּז.
המשך קריאה >>
צירופיםבעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים.
המשך קריאה >>
מאמריםעובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית, נתפסה הסיומת a כסיומת נקבה.
המשך קריאה >>
צמדי מיליםהמילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותצורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים.
המשך קריאה >>
יחיד ורביםבמילים דוגמת יַלְדָּה ושִׂמְלָה צורות הרבים שונות בניקודן מצורות היחיד: יְלָדות, שְׂמָלות, וכך יש לומר גם מְלָכות, סְדָרות. כאן תוכלו ללמוד עוד על נטיית הרבים של מילים במשקלים פַּעְלָה ופִעְלָה.
המשך קריאה >>
מטבעות לשון‘בכל אופן שתרצה’; ‘בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה’.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןמטבעות לשוןמטבעות לשוןמטבעות לשוןהביטוי הארמי בְּרֵישׁ גְּלֵי פירושו המילולי הוא ‘בראש גלוי’. הצורה גְּלֵי (בשווא בגימ”ל) היא צורת הבינוני של הסביל של בניין קל בארמית, והיא מקבילה בדיוק לצורה העברית גָּלוּי.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןמקור הביטוי בספרות חז”ל. המילה הארמית גַּו (או גֵּו) פירושה ‘פְּנִים’, ‘תוך’. בחלק הארמי של ספר עזרא נזכרת מגילה שנמצאה באחת מערי מָדַי ונאמר עליה “וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ” (עזרא ו, ב), כלומר ‘וכך כתוב בתוכהּ’.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןפירושו המקורי של מטבע הלשון ‘לברך על המוגמר’ הוא לברך על הריח הטוב של הבשמים. את המוגמר היו מביאים לשולחן בדרך כלל בסוף הסעודה, וייתכן שגם דבר זה סייע לצמיחת המובן החדש המשמש היום.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהביטוי מקורו בלשון חז”ל. הָא היא מילה ארמית שמשמעה 'זוֹ'. היא מוכרת למשל בביטויים 'הא בהא תליא', 'על דא ועל הא'. אם כן 'הא כיצד' משמעו: זה (הדבר שנזכר קודם לכן) – כיצד?
המשך קריאה >>
יום המשפחהדוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז”ל.
המשך קריאה >>
מאמריםהמאמר מתחקה על מקומה ותפקידה של הארמית בעברית החדשה – הן מצד אוצר המילים הן מצד הדקדוק.
המשך קריאה >>
יום הכיפוריםבלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון ‘מחל על כבודו’, ‘מָחוּל לך’. הביטוי “סליחה ומחילה” – שמשתמשים בו לשם הדגשה – לקוח מן התפילה: “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה”.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןהמילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = ‘נקי’, בַּר = ‘תבואה’, בַּר = ‘בן’, בַּר = ‘חוץ’. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףאיך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה?
על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןבהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי “כְּמָה שנאמר” – לעומת “כְּמוֹ שנאמר” בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה ‘כמה’ בביטוי זה.
המכנה המשותףהא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןמטבעות לשוןהפירוש המילולי של המילה אדרבא או אדרבה הוא ‘על מה שגדול (ממנו)’; מה הקשר בין משמעות זו ובין המשמעות שבה משמשת המילה – ‘ההפך’, ‘ההפך הוא הנכון’?
המשך קריאה >>
המכנה המשותףזה לא נגמר, זה רק הסוף: שִׁלְהֵי־ ושִׁלְפֵי־ זה אותו דבר? מה החלופה העברית לתחילית הלועזית פוסט־? מה הקשר בין סוף, תמימות, שלמות ויושר? ומהי תִּכְלָה? על מילים של סוף.
המשך קריאה >>
חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)המילים המוכרות ‘שלום כיתה אָלֶף’ מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףאיך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט – מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין “תקליט שדרים” לחדשיר?
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמה הם מַאֲגָד ומַאֲחָד? ואיך אומרים אינטראקטיבי בעברית? חיברנו יחד כמה מונחים של יחד בעברית.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמה יש לכם במשרד – מַכְבֵּדָה? קלמרית? כמה דבקיות? אולי מַכְלֵב? אם אינכם בטוחים, היכנסו לאוסף המילים המשרדיות שלנו.
המשך קריאה >>
מאמריםגרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמוכנים לתחזית מזג האוויר בעברית? על המונחים מִמְטָר, חַשְׁרָה, עַלְעוֹל ובריקה בענן.
המשך קריאה >>
מה הצורה הנכונההשם התקני הוא מַטְפֶּה – את המונח חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש”ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
המשך קריאה >>
חנוכהעירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז”ל אנו מוצאים צורות נוספות של שם המקום: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףברוכים הבאים לבית העברי! כדי להיכנס לבניין דברו במַקשר הפְּנים (אינטרקום), ואז תיפתח הדלת למְבוֹאָה. כשתגיעו לדלת הבית תוכלו להקיש במרתוק, ובתוך הבית ייתכן שתמצאו גומחה ועליית תקרה. מבחר מונחים עבריים בבית.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףכיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים “דד־ליין” בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמאיזה כלי תמזגו את היין – מלָגִין או ממַשְׁפֶּה? מדוע הציעו בעבר לקרוא למימייה צַפַּחַת? ומניין לנו הקַנְקַן? על שמות של כלים למשקה.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףתְּמָנון או תַּמְנון? איפה נזכרה השונית לראשונה? מה ההבדל בין רַכִּיכָה לצִדְפָּה? ומה היחס בין צֶדֶף לצדפה?
המשך קריאה >>
המכנה המשותףכיצד קוראים לגלים המתגבהים ונשברים ברעש אל החוף? מהי אדווה? הידעתם שבעבר הציעו לקרוא לצונמי – נחשול? ים של מילים
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלות“הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם” – על המילה קיץ.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה – מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףמהי החלופה העברית לקולז’, מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית.
המשך קריאה >>
המכנה המשותףהתדעו מה הם מוּפִינִים, טֻגָּנִים, מִדְגַּנִּים וצְנִימוֹנִים – כולם חלופות עבריות למאכלים שלרוב באים ברבים.
המשך קריאה >>
גם וגםהצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית.
המשך קריאה >>
מילה להכירהֶגְוֵן הוא החלופה העברית לווריאציה – מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון.
המשך קריאה >>
גם וגםשתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים, אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים.
המשך קריאה >>
יחיד ורביםהאם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה שבמקרא, וכך גם רָאשֵׁי ממשלה.
המשך קריאה >>
פסחמן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא ‘חופש’, הנדירה למדי במקורות, ואילו ‘דרור’ ו’חירות’ מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המשך קריאה >>
סיפורה של מילההמילה דחליל גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר מן הצירוף הארמי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – מילולית ‘ביראה ואהבה’ (כיום הביטוי עניינו ‘בזהירות’, ‘ביראת כבוד’).
המשך קריאה >>
חנוכההמילים נֵר ומְנוֹרָה גזורות מן השורש נו”ר, שהוא אחיו של השורש נה”ר, שממנו המילים נְהָרָה, נָהַר, נָהִיר ועוד. שני השורשים נושאים משמעות של אש או אור.
המשך קריאה >>
מילים מתגלגלותעניין של סגנוןהאם מותר לומר בלשון התקנית “לא באנו בגלל שירד גשם”? שאלה זו שנויה במחלוקת.
המשך קריאה >>
כתיב וניקודשורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה”א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a: עסקה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, פרכה, מימרה, בעיה, סוגיה, דוגמה, טבלה, קופסה, רישה, סיפה.
זכר ונקבהדרך המלך בנטייתם של צירופים דוגמת ‘בר מזל’ ו’בר השגה’ היא על דרך העברית בדומה לצירופים בר מצווה ובת מצווה: ‘בת מזל’, ‘בני מזל’, ‘בנות מזל’; ‘בת השגה’, ‘בני השגה’, ‘בנות השגה’. כיוצא בהם: ‘בני סמכא’, ‘בת מימוש’, ‘בנות הסגרה’.
המשך קריאה >>
מה ההבדלבישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש”ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים הַסְפָּקָה ואַסְפָּקָה בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>
מה ההבדלמשקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
שגיאות נפוצותהצורה “מזרון” רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי”ש: מזרָן. במקומות אחרים בספרות חז”ל שאין בהם ניקוד הכתיב הוא בלי וי”ו.
המשך קריאה >>
מה ההבדלהמילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>
יום המשפחההאם יש מילה לסבא וסבתא ביחד? מה צורת הרבים של סבתא? איך נכנה את סבי הורינו ואיך נכנה את הורי הסבים של הורינו?
המשך קריאה >>
מה ההבדלכאשר מדובר בפעולתו של המבחין בין שני דברים יש לומר ולכתוב ‘הבחנה’ ולא ‘אבחנה’.
המשך קריאה >>
מטבעות לשוןבלשון המשפטית רווח השימוש במילה ‘ודוק’ בראש משפט לשם הדגשה, כמו ‘שים לב’. הדברים שבאים אחרי ‘ודוק’ הם בדרך כלל הבהרה, ביאור או הוכחה למה שנאמר קודם לכן.
המשך קריאה >>
הגייהההגייה הרווחת של שם העיר היא כפר סַבָּא (בבי”ת דגושה ובהטעמת ההברה סַ), ואילו ההגייה התקנית היא כפר סָבָא (בבי”ת רפה ובהטעמת ההברה האחרונה – בָא).
המשך קריאה >>
למד לשונךמילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ”א–תשנ”ד:
על המילים פִּצְפּוּצֵי תִּירָס, מַפְרֵסָה, מַצָּעִית, אַסְקֻפִּית, טִינִית, מִנְשָׂא, צָמוּם.
המשך קריאה >>
שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים במין נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה”א בסופם – כסיומת הנקבה הרגילה בעברית. דוגמאות נוספות: סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קֻפְסָה,[1] מֵירְכָה (שם סימן הפיסוק).
הוא הדין בשמות כגון אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה, חַבְרוּתָה, מַשְׁכַּנְתָּה.
יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא.
הערות
[1] על צורת הרבים של שמות אלו ראו משקל פִּעְלָה, פַּעְלָה; פָּעְלָה, פֻּעְלָה – צורת הרבים.
[2] על כתיבם של שמות האותיות היווניות ראו שמות האותיות היווניות.
עברית לשבתעברית לשבתשמות ומשמעויותשמות ומשמעויותהשם המקראי חַגַּי קרוב אל שמות אחרים בתנ”ך: חַגִּי וחַגִּיָּה לבנים וחַגִּית לבת. עניינם של השמות אחד – המילה חַג.
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויותמוֹרָן (השם המדעי הוא Viburnum tinus) הוא שמו של שיח ירוק־עד ממשפחת היערתיים שגדל בר בארץ בגליל ובכרמל. המילה מוֹרָן אינה נזכרת במקורות העברית לדורותיה, אך הדים לשמו של הצמח אפשר אולי למצוא בארמית.
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויותהמילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא ‘זמן’ סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה כמו שמקובל בעברית בת־ימינו. מה פשר השינוי?
המשך קריאה >>
שמות ומשמעויותכיצד התגלגלה מילה אפופת מסתורין מן הארמית של ספר דניאל לאחד משמות הילדים האהובים בימינו?
המשך קריאה >>
בנטיית השמות האלה אפשר לנקוט את דרך הנטייה של שמות המסתיימים ב־ָה, כגון שִׁבְעֲתַת־, תְּקִיעָתָא תְּקִיעָתוֹת. כך גם הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנוֹת.