נושא: ארמית

המכנה המשותף

מפרסמים בעברית: רעיונאי, זמריר, סמליל, יצגן

מטבעות לשון

לְדִידִי

מטבעות לשון

לְכָל מַאן דְּבָעֵי

מטבעות לשון

לָא מִנֵּיהּ ולָא מִקְצָתֵיהּ

מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית" של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר' נחמן בר יצחק "לא מינה ולא מקצתה!" – אסור שתהיה בו גאווה כלל.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ

מטבעות לשון

בְּעָלְמָא

מה הצורה הנכונה

הרפתקה או הרפתקאה?

בעברית תקנית יוצאים להרפתקה.
הצורה המוטעית "הרפתקאה" נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד

תשעה באב

הקיר והכותל

המילה כותל מופיעה בעברית המקרא פעם אחת בלבד: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים). לעומתה המילה קיר מצויה יותר משבעים פעם.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

טעה ותעה

סוכות

מה בין אשפוז לאושפיזין

צירופים

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

מאמרים

שינוי המין בהשפעת הארמית הבבלית ‬

עובדה, סברה, קושיה, בעיה – מילים אלו ואחרות כמותן התגלגלו אל העברית מן הארמית וכולן תולדה של אותה תופעה לשונית. ביסודן הן מילים בלשון זכר בעלות סיומת היידוע הארמית ־ָא, אך כשמילים אלו חדרו לעברית, נתפסה הסיומת a כסיומת נקבה.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

מילים מתגלגלות

מאזניים ואוזניים

יחיד ורבים

יַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה, פִּעְלָה

מטבעות לשון

מִמָּה נַפְשָׁךְ

'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

הַיְנוּ הָךְ

מטבעות לשון

טָבִין וּתְקִילִין

מטבעות לשון

נִטַּל עֻקְצוֹ

מטבעות לשון

בְּרֵישׁ גְּלֵי

מטבעות לשון

דְּבָרִים בְּגוֹ

מטבעות לשון

בֵּרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר

מטבעות לשון

הא כיצד?

יום המשפחה

חם וחמות, חותן וחותנת

מאמרים

מקומה של הארמית בעברית החדשה

המאמר מתחקה על מקומה ותפקידה של הארמית בעברית החדשה – הן מצד אוצר המילים הן מצד הדקדוק.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

סליחה ומחילה

מטבעות לשון

בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

המכנה המשותף

מילים שוות לכל נפש: בעת, עקה, חישכון, ציימנות, פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות, שלומות

מטבעות לשון

כמה שנאמר

במרכז ההגדה ניצב סיפור יציאת מצרים המבוסס על דרשות וביאורים לפסוקים מן התורה – הביטוי כְּמָה שֶׁ־ זהה במשמעו לביטוי כְּמוֹ שֶׁ־, אך ההגייה היא בקמץ רגיל שתנועתו a. כלומר ההגייה הנכונה היא Kema.

המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עברית במידות קטנות: קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער

מטבעות לשון

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא

מטבעות לשון

אַדְּרַבָּה

המכנה המשותף

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שלום כיתה א'

המילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.
המשך קריאה >>

תשעה באב

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית: יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר

המכנה המשותף

מילים לשבוע הספר: כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים

המכנה המשותף

מוזיקה עברית: אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר

המכנה המשותף

שיתוף פעולה עברי: מאגד, מאחד, הידודי

המכנה המשותף

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

מאמרים

לשון ההגדה של פסח

גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מה הצורה הנכונה

מטף או מטפה?

השם התקני הוא מַטְפֶּה – את המונח חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

חנוכה

מודיעין

המכנה המשותף

עברית בבית: מבואה, עליית תקרה, גומחה, מרתוק, מַקשר פנים

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית: מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית, מרכולית

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

המכנה המשותף

עברית בים ועל החול החם: רכיכה, צדפה, שונית, תמנון

המכנה המשותף

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

מילים מתגלגלות

קיץ

"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – קיץ נעים וחופשה מהנה.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

תקשורת עברית: שלטוט, מרעש, גריין, תגובית, שיחוח

המכנה המשותף

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פתכה, מוזאון קטור

ט"ו בשבט

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי

המכנה המשותף

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

גם וגם

נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין

מילה להכיר

הֶגְוֵן (וריאציה)

גם וגם

כמוך וכמותך

יחיד ורבים

רֹאשׁ ורָאשִׁים

פסח

מעבדות לחירות

בחג הפסח, חג החירותהשתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור.
המשך קריאה >>

סיפורה של מילה

דַּחְלִיל

חנוכה

הנר בקצה המנהרה

מילים מתגלגלות

אתר, איתור ואלתור

עניין של סגנון

בגלל שֶׁ

כתיב וניקוד

דוגמה או דוגמא?

זכר ונקבה

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

מזרן או מזרון?

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>

יום המשפחה

סבא רבא, סבתא רבתא

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

מטבעות לשון

ודוק

הגייה

כפר סבא

למד לשונך

למד לשונך 5

.

2.2.3 שמות כגון דוגמה, משכנתה

שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים במין נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם – כסיומת הנקבה הרגילה בעברית. דוגמאות נוספות: סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קֻפְסָה,[1] מֵירְכָה (שם סימן הפיסוק).
הוא הדין בשמות כגון אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה, חַבְרוּתָה, מַשְׁכַּנְתָּה.

יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא.

הערות

  1. השמות רישה וסיפה הם ממין נקבה.
  2. השמות שְׁאִילְתָה, פְּסִיקְתָה מנוקדים בחיריק מלא.
  3. השמות האלה נחשבים שמות פרטיים, ולא מילים כלליות, ויוסיפו להיכתב באל"ף: שמות הטעמים, כגון אֶתְנַחְתָּא, דַּרְגָּא, טִפְּחָא, מֵירְכָא, פַּשְׁטָא; שמות חיבורים, כגון גְּמָרָא, מְכִילְתָא, תּוֹסֶפְתָּא; שמות פיוטים, כגון קְדֻשְּׁתָא, שִׁבְעֲתָא.[2]
    בנטיית השמות האלה אפשר לנקוט את דרך הנטייה של שמות המסתיימים ב־ָה, כגון שִׁבְעֲתַת־, תְּקִיעָתָא תְּקִיעָתוֹת. כך גם הוֹשַׁעְנָא הוֹשַׁעְנוֹת.

[1] על צורת הרבים של שמות אלו ראו משקל פִּעְלָה, פַּעְלָה; פָּעְלָה, פֻּעְלָה – צורת הרבים.
[2] על כתיבם של שמות האותיות היווניות ראו שמות האותיות היווניות.

שמות ומשמעויות

דולב

עברית לשבת

פרשת יתרו – דיבור זר ומוזר במקרא

.

גּוּבַיְנָה

הותרה הצורה גּוּבַיְנָה. הצורה על פי הארמית: גֻּבְיָנָה.

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין