העברית נוטה להביע סתמיות בדרך כלל בצורת זכר, אבל יש גם שימוש בצורות נקבה דוגמת ‘זאת אומרת’, ‘בכל זאת’, ‘אחת היא לי’, ‘לא עלתה על ליבי’.
המשך קריאה >>
נושא: צורות סתמיות
זכר ונקבה
הסתמי בנקבה
צירופים
מישהו, איזשהו ועוד – כינויים סתמיים בסיומת ‘שהוא’
המילים ‘משהו’ ו’מישהו’ ממלאות תפקיד מרכזי בלשון יום־יומית, אך בלשון רשמית נראה שיעדיפו מבנים אחרים.
מטבעות לשון
לָא מִנֵּהּ ולָא מִקְּצָתֵהּ (לא מניה ולא מקצתיה)
מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי “תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית” של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר’ נחמן בר יצחק “לא מינה ולא מקצתה!” – אסור שתהיה בו גאווה כלל.
המשך קריאה >>
עברית ומגדר
על כתיבה שוויונית
בשנים האחרונות התגברה המגמה לתת ביטוי לשאיפה לשוויון מגדרי גם במישור הלשוני, ולהנכיח את הנשים בעברית בהבלטה מכוונת. רבים פונים לאקדמיה לעצה בעניין זה.
המשך קריאה >>
עברית ומגדר
איך פונים לקבוצה שרובה נשים
נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו.
המשך קריאה >>
עברית ומגדר
פנייה המיועדת לגבר וגם לאישה
לא פעם אנו נשאלים כיצד לנסח מסמכים – כגון שאלונים, הוראות והנחיות, תקנות, תעודות ושאר טפסים – המכוונים גם לגבר וגם לאישה.
המשך קריאה >>
