נושא: הבחנות בין מילים

גם וגם

רגשי אשמה ורגשות אשם

במילון למונחי הפסיכולוגיה נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עשוי ועלול

ההבחנה בין 'עלול' ל'עשוי' – היא הבחנה שהתגבשה בעברית בת ימינו, והיא נשענת על שימוש נפוץ במילה 'עלול' במשמעות שלילית. רבים ממתקני הלשון תומכים בהבחנה זו, ואולם אין לכך אחיזה של ממש במקורות.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

אֹרֶךְ רוּחַ

'אורך רוח' פירושו סבלנות, מתינות והתאפקות. 'אורך' מלשון אריכות – ההפך מן 'קוצר רוח'.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

עוף וציפור

הבחנה מסוימת בין המילים נוצרה בשימוש הכללי: המילה ציפור רווחת לבעלי כנף קטנים ביחס ובעלי כושר תעופה, ואילו המילה עוף רווחת יותר לבעלי כנף גדולים ובעיקר לכאלה הממעטים לעוף, כמו יען או תרנגולת.
המשך קריאה >>

גם וגם

נחש מַכּיש או נושך?

צמדי מילים

כּוֹבַע וְקוֹבַע

מה ההבדל

יחיד או יחידי?

ט"ו בשבט

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

סקירה וסריקה

צמדי מילים

טעה ותעה

צמדי מילים

ניזול והנזלה

צמדי מילים

זכוכית וזגוגית

צמדי מילים

תָּאֵב ותאווה

צמדי מילים

השהיה והשעיה

צמדי מילים

מִתווה ומַטווה

צמדי מילים

החיל והכיל

צמדי מילים

פיקח ופיכח

שאלות ותשובות

עקיפה ואכיפה

יש כאלה שאוֹכְפִים את החוק ויש כאלה שעוֹקְפִים אותו, אך כדאי מאוד שלא להתבלבל בין השניים: לֶאֱכֹף ולַעֲקֹף הם שני דברים שונים, ובהקשרים רבים אף מנוגדים.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

מטח ומתך

מה ההבדל

סבלנות וסובלנות

מטבעות לשון

בֵּרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר

פירושו המקורי של מטבע הלשון 'לברך על המוגמר' הוא לברך על הריח הטוב של הבשמים. את המוגמר היו מביאים לשולחן בדרך כלל בסוף הסעודה, וייתכן שגם דבר זה סייע לצמיחת המובן החדש המשמש היום.
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

לִבְלִי חֹק

מילים מתגלגלות

רְשׁוּת ורָשׁוּת

מטבעות לשון

מילה בסלע

יום המשפחה

חם וחמות, חותן וחותנת

צמדי מילים

משיכת מכחול ומשיחת מכחול

צמדי מילים

בכיר ובחיר

מה הצורה הנכונה

לא ייאמן או לא יאומן?

המכנה המשותף

מתכנתים בעברית: יישומון, פצחן, פרצן, תכמין, מסדת, תקל

צמדי מילים

תפל וטפל

צמדי מילים

הסטה והסתה

צמדי מילים

ניתש וניטש

צמדי מילים

תָּוֶךְ וטְוָח

צמדי מילים

כהה וקהה

צמדי מילים

מחיר ומכירה – האם יש קשר?

מה ההבדל

סופה וסערה

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי, אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך.
המשך קריאה >>

יום הכיפורים

סליחה ומחילה

בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. הביטוי "סליחה ומחילה" – שמשתמשים בו לשם הדגשה – לקוח מן התפילה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה".
המשך קריאה >>

מה ההבדל

החליק, התחלק ועוד

צמדי מילים

במה ובימה

מה ההבדל

לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר

יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

כוס וספל

מה ההבדל

הניא והניע

מה ההבדל

הניע או התניע?

מה הצורה הנכונה

בַּחַן או בֹּחַן?

סיפורה של מילה

שרב וחמסין

רבים מכנים את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית לארץ מצרים.
המשך קריאה >>

צירופים

אירוע לב או אירוע לבבי?

מה ההבדל

לפני ובפני

מה הצורה הנכונה

סלסילה או סלסלה?

מה ההבדל

צולל וצוללן

מילים מתגלגלות

קהילה וקהילייה

מה ההבדל

בלי ומבלי

ט"ו בשבט

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

גם וגם

אפון ואפונה

עניין של סגנון

הכול וכולם

מה ההבדל

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

צורות ותצורות

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

צמדי מילים

עותק והעתק

מה ההבדל

נָעַל והנעיל

עניין של סגנון

נגד וכנגד

סיפורה של מילה

שכם ושכמות

המכנה המשותף

עבודת האדמה: יוגב, ניר, עידית, שלחין

המכנה המשותף

ציוד משרדי: מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב

המכנה המשותף

עברית אלקטרונית: משושה, אַכָּן, מתג, שנאי, נעימון

גם וגם

פֶּרֶג ופָרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

גרעין וגלעין

מה ההבדל

מצוּק ומצוֹק

המכנה המשותף

מסחר עברי: מוחדש, תסחור, מכירה בהמרה, קנייה בהמרה, לקוּחה

זכר ונקבה

חייט ותופרת

המכנה המשותף

מילים של אור: נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

מה ההבדל

פקק ומכסה

סיפורה של מילה

תיעדוף

יחיד ורבים

גילאים

עניין של סגנון

נידון ונדון

מילים מתגלגלות

פרנסה וכלכלה

מאמרים

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

מן הראוי לברר אם אין בצירוף חוות־דעת משום עירוב תחומין של המלים דעת ודעה, ולשאול מפני מה הועדפה הצורה חוות־דעת בדיבורנו מן הצורה חוות־דעה שהיא, לכאורה, מדויקת יותר.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ניחוחות עבריים: ריחן, גד, בשומת

המכנה המשותף

רואים וקוראים בעברית: צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון

צמדי מילים

גו וגב

מה ההבדל

מסתבר ומתברר

יחיד ורבים

תורים ותורות

המכנה המשותף

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

צמדי מילים

גמא וגמע

מה ההבדל

עברית תקנית ועברית תקינה

צורות ותצורות

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מה ההבדל

כנס וכינוס

שאלות נפוצות

רשם לעומת כתב

המכנה המשותף

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

המכנה המשותף

תרווד, מצקת ומרית

מה ההבדל

הודיה והודאה

הגייה

צדף וצדפה

הצורות התקניות הן צֶדֶף וצִדְפָּה. צִדְפָּה היא רַכִּיכָה החיה במים ומכוסה בקוֹנכייה בעלת שני חלקים צמודים (קְשָׂווֹת). צֶדֶף הוא השכבה המבריקה שיש בצד הפנימי של הקונכייה.
המשך קריאה >>

מילים מעולם החי

אפרוח וגוזל

מה ההבדל

התכה והמסה

שאלות נפוצות

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

גם וגם

כמוך וכמותך

מילים מתגלגלות

עברית ממשכן הכנסת

גם וגם

איני ואינני

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

מה ההבדל

איכותי ואיכותני

מה ההבדל

מֶחְלָף ומַחְלֵף

גם וגם

דולק ודלוק

חנוכה

פך שמן ופח שמן

סיפורה של מילה

הַדָּרָה

גם וגם

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

שגיאות נפוצות

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר –
בהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו".
המשך קריאה >>

סוכות

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
המשך קריאה >>

גם וגם

חצוף וחוצפן

מילים מתגלגלות

צדק וצדקה

ל"ג בעומר

מסביב למדורה

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה >>

ל"ג בעומר

לשונות של אש

צמדי מילים

חרט וחרת

שאלות נפוצות

חָנָה והֶחֱנָה

רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן.
המשך קריאה >>

פסח

מעבדות לחירות

בחג הפסח, חג החירותהשתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

אוֹמן ואוּמן

עניין של סגנון

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

כתיב וניקוד

אִכְסוּן ואִחְסוּן

מה ההבדל

חֵמָר וחֹמֶר

מה ההבדל

קָרָא והִקְרִיא

רבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'? שתי הצורות תקינות.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

זכר ונקבה

רופא כונן בנקבה

חנוכה

חנוכה חינוכית

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >>

מילים מתגלגלות

אתר, איתור ואלתור

מילים מתגלגלות

על המוקד

מילה נולדת

אווירון ומטוס

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

שאלות נפוצות

הִשְׁמִין והִרְזָה או שָׁמַן ורָזָה?

אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי. הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב.
המשך קריאה >>

הגייה

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית – את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת כדרך שנכתבה במקרא.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

התרעה, התראה, הרתעה

זכר ונקבה

כַּבָּאִית

מה ההבדל

החזקה, תחזוקה, אחזקה

מה ההבדל

הבטחת איכות ואבטחת מידע

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
המשך קריאה >>

מה ההבדל

מינוי ומנוי

מה ההבדל

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילים הַגָּדָה ואַגָּדָה קשורות שתיהן לפועל הִגִּיד, וביסודן שימשו באותה המשמעות. איך נפרדו שתי המילים זו מזו ואיך קיבלה כל אחת מהן את המשמעות הייחודית לה?
המשך קריאה >>

זכר ונקבה

גנן בגן הילדים

מה ההבדל

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

המכנה המשותף

אצבעות הרגל; אגודל ובוהן

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
המשך קריאה >>

גם וגם

זאת וזו, אלה ואלו

יחיד ורבים

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

הגייה

קַנְיוֹן או קֶנְיוֹן?

מאמרים

האקדמיה ועורכי הלשון

על העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה
המשך קריאה >>

עברית לשבת

פרשת נח – ללדת ולהוליד

עברית לשבת

פרשת לך לך – 'את' במשמע 'עם'

יום המשפחה

פרשת וירא – נִין

.

למה – לסיבה ולתכלית

מילת השאלה לָמה משמשת הן לסיבה הן לתכלית. צמצומה לתכלית בלבד סותר את שימוש המקורות במילה זו. במָקום שדרושה הבחנה בין סיבה לתכלית ראוי להשתמש במילים כגון מדוע או מפני מה לסיבה ולשם מה לתכלית.

.

במידה ש

במשפט תנאי אין לומר 'במידה ש' במקום אם.
אין הצירוף במידה ש כשר אלא כשהוא בא לציין מידה ממש.

.

תַּגְמוּל, גְּמוּל

המילים תַּגְמוּל, גְּמוּל משמשות שתיהן גם לטוב וגם לרע.

.

מינוי

השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: 'חידשתי את המינוי על העיתון'.

.

ללא, בלא

מותר השימוש בצירוף ללא בצד הצירוף בלא, כגון 'ללא מוצא' בצד 'בלא מוצא'.

.

יְבוּא, יְצוּא; יִבּוּא, יִצּוּא

השמות יְבוּא, יְצוּא יכולים לשמש הן לציון שם העצם הן לציון הפעולה.
לציון הפעולה אפשר להשתמש גם בשמות יִבּוּא, יִצּוּא.
לדוגמה: 'הסחורה היא יְבוא מצרפת'; 'הממשלה התירה יְבוא בשר / ייבּוא בשר'.

.

בִּלְעָדִי, בִּלְבַדִּי

שם התואר בִּלְעָדִי מותר בשימוש לצד בִּלְבַדִּי.

.

חֲנָיָה, חֲנִיָּה

הצורות חֲנָיָה, חֲנִיָּה משמשות הן לציון הפעולה הן לציון המקום.

.

כְּדָאִי – שם תואר

הצורה כְּדָאִי (בסיומת ־ִי) היא הצורה המומלצת כשם התואר. צורה זו היא הכרח בנטייה: כְּדָאִית, כְּדָאִיִּים, כְּדָאִיּוֹת.
אין צריך לומר שצורת כְּדָאִי אינה באה במקום תואר הפועל כְּדַאי.

.

עבור, בעבור

אין האקדמיה רואה מקום להתערב בשאלת השימוש במילה עבור במשמעות  'בשביל' (במקום בַּעֲבוּר) – בהיותה שאלת סגנון.

עברית לשבת

שבת זכור – נחשל