במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.
המשך קריאה >>
נושא: ערבית יהודית
מאמרים
שְׁחוֹרָה — כינוי למשקה העשוי מקפה
מילים לועזיות ותעתיק
בין עזה לאבו גוש – סיפורה של עי"ן
מה משותף לעַזָּה, אַבּוּ גוֹשׁ ומְרַ'אר? בכולן האות המודגשת מייצגת עיצור אחד שהשתמר בערבית וחדל להתקיים בעברית – הכירו את غ!
המשך קריאה >>
מאמרים
"ככה" בעברית המזרחית בישראל: בחינה סינכרונית והיסטורית
המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
המשך קריאה >>
עניין של סגנון
היה ו־, היות ש־, היות ו־ וביטויים קרובים
בגלל המשמעות הכוללנית של הפועל הָיָה הוא עשוי לשמש בתפקידים דקדוקיים מגוונים הקשורים לנסיבות – זמן, תנאי, סיבה ועוד.
המשך קריאה >>
מאמרים
המרכיב העברי בערבית היהודית
בחינת היסודות העבריים שבערבית היהודית תורמת תרומה חשובה לחקר העברית ותולדותיה, כי חלקם משקפים צורות הגייה קדומות.
המשך קריאה >>
יום הכיפורים
יום כיפור ויום הכיפורים
בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד יום כיפור או כיפור סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים), ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום – יום הכיפורים.
המשך קריאה >>
שאלות נפוצות
האם אפשר למזוג אוכל
בעברית לדורותיה יוצקים ומוזגים נוזלים בלבד, ולא מוּצָקִים. אפשר למזוג מיץ לכוס או יין לגביע, ואפשר אף למזוג מרק לצלחת, או לצקת אותו. אבל אורז, תפוחי אדמה או בשר – שָׂמִים, מַגישים או נותנים.
המשך קריאה >>
פסח
תרבחו ותסעדו
החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?
המשך קריאה >>